ירח אפל -פרק 2-

התייאשתי מהירידה במדרגות,ואת הדרך עד למטה עשיתי בהחלקה על המעקה,
כמעט התנגשתי באבא שלי.
הוא בלם אותי ברגע האחרון.
"היי לאן את ממהרת ,אל תגידי לי שאת רוצה כל כך להגיע לבית הספר?!"הוא חייך
"בטח"אמרתי בצחוק,"אבא להזכירך זה היום הראשון ללימודים,
ואתה לימדת אותי שרושם ראשוני הוא הרושם הקובע,אני לא רוצה להיות המאחרת השכבתית,
או יותר גרוע המזיעה השכבתית!""אל תדאגי אני אקפיץ אותך לבית הספר את לא תרוצי
לביה"ס. אז בנוגע לתואר "המזיעה השכבתית" אפשר לומר שחסכתי את זה ממך."
"הוון כנסי למטבח" ,אמא קראה לי.
נכנסתי למטבח,וכמו תמיד הרמוניה של ריחות מדהימים קדמה את פניי.
אמא חייכה,והזמינה אותי לשבת,התיישבתי מופתעת,בד"כ המחווה הזאת הייתה מופנית
ללקסי אחותי הקטנה,המוכשרת והמושלמת.
"תעצמי עיניים ותושיטי את הידיים שלך" ,אמא אמרה.
פתחתי את פי לרגע בתדהמה "אבל…אמא".
"בלי אבל!…תעצמי עיניים בלי להציץ"היא אומרת בקול שובב
אני עוצמת את עיניי ומושיטה לעברה את ידיי,אני שומעת רעש של רשרוש,ולאחר מכן אני מרגישה משהו קריר.
"הוון,את יכולה לפתוח את העיניים עכשיו מתוקה", אני פותחת את עיניי ונאנחת בהפתעה,
בתוך ידיי מונחת שרשרת כסף עדינה עם תליון ירח עדין משובץ באבנים כסופות ולבנות,הוא נראה כאילו נלקח מהשמיים.
זיהיתי אותו מיד,"אני לא יכולה לקבל את זה…זה לא מגיע לי,זאת השרשרת שסבתא הביאה לך,לפני ש…",גוש חסם את גרוני לא יכולתי לדבר.
"זה שלך עכשיו,היא הייתה רוצה שזה יהיה שלך,את לא יודעת כמה זה מגיע לך. אני ואביך מאוד גאים בך,ואנחנו אוהבים אותך" אמא חייכה.
"אבל אין לי שום דבר מיוחד היום,יום ההולדת שלי מתחיל רק בעוד חודש"
"היום זה היום הראשון שלך בבית ספר חדש,קבלי את זה כמקדמה…"
אמא לקחה את השרשרת מידיי,הרמתי את השיער ,היא ענדה לי את השרשרת
המגע הקריר של השרשרת על עורי היה מוכר, אפילו טבעי…
"מזה?"הצבעתי על מחוג קטן שהוצמד לשרשרת.
"או זה זה מנגנון,השרשרת הייתה גם מן תיבת מוזיקה,אבל היא התקלקלה כבר לפני שנים"אמא השיבה לשאלתי נאנחתי באכזבה.
"אמא, אבא מה הסיבה האמיתית שהענקתם לי את השרשרת?"
"זה דיי פשוט,אפשר לומר שצפינו את זה שתאחרי ביום הראשון ללימודים,ותיחלצי ותיהי המאחרת השכבתית"
"אז רגע לפני שאת זוכה בתואר רצינו לעודד אותך קצת" אבא השיב
הסתרתי חיוך שובב, "אבא ,פשוט האמונה העיוורת הזאת שלך בי ,מעוררת השראה"
עקצתי אותו.
באיחור של שנייה נזכרתי בבהלה בשעה,רצתי לעבר המכונית ,אבל ה לפני שנכנסתי אלייה הצצתי בהשתקפותי במראה,מרחתי מעט שפתון .וחייכתי.
עכשיו אני מוכנה!
ואין שום דבר בעולם שיהרוס את היום שלי!