יחיד ומיוחד

יש מקום אחד , יחיד ומיוחד , שמעלה בי זיכרונות מפעם .
ובכל פעם שלמקום הגיע , צמרמורת בגופי תחלוף , כי מצליח לעלות בי זיכרונות ישנים ,
מי החליט שהמחר הוא מחר , והאתמול הוא אתמול , מי החליט שיפה הוא יפה ,
מי המציא את המלחמות , את הרציחות ?
תחזיר אותם אלינו , אלוקים , עצוב ורע לנו בלעדיהם , אלוקים , מלאכים שנשלחו להגן , ויחזרו כואבים , כואב ומר לנו בלעדיהם , אלוקים.
והמקום האחד היחיד והמיוחד , כבר לא כ״כ יחיד , כי כל מקום אותו מזכיר , בכל רחוב , בכל פינה , אי אפשר להתעלם מההרגשה , שלא משנה לאן אלך , הוא כאן.
ושום מקום כבר לא מיוחד , כל מקום הפך לקודר , עצוב ומשותק , אז הוא לא יחיד והוא לא מיוחד והוא כבר מזמן לא אחד ,
נשאר לנו מקום , או יותר נכון , מקומות , שאותם לעולם לא אשכח , כי כל מקום הפך להיות , המקום שלו , המדינה והעיר , המועדונים והבילויים , הארוחות והמסעדות , כל מקום , כל צעד, כל דמיון קטן שמזכיר את פנייך ,
אני אוהבת אותך , תמיד