יותר ממך- פרק חמישי חלק ב'

תהיתי אם לנשק אותו שוב או לא…והחלטתי שאני הולכת לעשות צעד משמעותי…..
"אני יודעת שזה לא הזמן ממש והכל אבל אני די מחבבת אותך ואני רק רוצה שתדע את זה,אני אוהבת את אלעד אבל אתה מקום שני אצלי ברשימה ו…זהו"אמרתי שראיתי ששביט נעמד על ידי ותופס בידי
"מה??" שאלתי והסמקתי
"את חמודה, אני גם אוהב אותך" הוא אמר והתקרב אל שפתיי, התנשקנו נשיקה קצרה והתנתקנו מהר, יותר נכון אני התנתקתי. ירדתי למטה כשצלצל לי הטלפון, -חסוי-
"הלו" אמרתי בוכה קצת
"שלום מדברים מבית החולים תל השומר, חבר שלך אלעד ואורי יצאו מניתוח עכשיו, הם יותר טוב עדיין בטיפול נמרץ.. את יכולה לבוא לבקר אותו אבל לחמש דקות אנחנו מעריכים שמחר הם יעברו מחלקה" אמרה לי מישהי
"תודה, תודה תודה "אמרתי וניתקתי
"חברים אני יודעת שבאתם ורציתם לשמח אותי והצלחתם כן? אבל התקשרו מהבית חולים, אני הולכת לאסוף את אמבר ונלך לבקר את הבנים, אני מבטיחה שאנחנו נמסור להם החלמה מהירה ממכם, אני אדבר איתכם יותר מאוחר אולי תחזרו שוב" אמרתי וכולם יצאו ומהבית שלי.
תפסתי מונית וחייגתי לאמבר
"רדי מיד למטה הולכים לבנים"אמרתי וניתקתי.
היא חיכתה לי למטה לבושה בחולצה ארוכה שכתוב עלייה "אורי אתה אהובי" וג'ינס סקיני בהיר.
הנסיעה הייתה שקטה והגענו לאחר רבע שעה.
"שלום איפה זה טיפול נמרץ" אמרתי מתאפקת לא לבכות
"בפנייה הבאה ימינה, ישר ובפנייה אחרייה שוב ימינה ושמאלה" אמרה לנו אחות
"תודה" אמרנו ורצנו לשם.
"שלום מי אתם?" שאלה אותנו מישהי בקבלה של המחלקה
"אנחנו לאורי ואלעד אנחנו הבנות זוג שלהם"אמרנו בוכות
"טוב" היא מלמלה והורתה לנו לבוא אחרייה
"אלעד" לחשתי וליטפתי את שערו
הוא פקח את עייניו וליטף את פניי
"אל תבכי"הוא אמר וניגב את דמעותיי שלפתע זלגה עוד אחת
"אני לא יכולה"אמרתי והוא עצם את עייניו שוב, דמעה זלגה מעינו .
הסתכלתי לידי וראיתי שאמבר מרוחה מבכי על יד אורי .
"אל תעשה לי את זה" אמרתי שהאחות אחזה בידי
"אני אוהבת אותך"הוספתי ויצאנו מהמחלקה
"אני לא יכולה"אמרה לי אמבר ובכתה

חמש תגובות וממשיכהה