סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 29

פרק עשרים ותשע-
״38.5, יש לך חום יקירתי, את נשארת בבית היום״ אמא קבעה בהחלטיות וכיסתה אותי בשמיכה.
הכנתי לך תה, תשתי אותו״ הוא הוסיפה ושמה לידי גליל של נייר טואלט ויצאה מהבית.
נכנסתי לשיחה שלי ושל עומר וראיתי שהוא מחובר.
׳הודעת הבוקר טוב הקבועה שלי לא הגיעה היום..׳ כתבתי לו. מנסה לבדוק אולי יש משהו שעשיתי אתמול שהפריע לו. הוא תמיד שולח בוקר טוב, מה קרה הפעם?!
׳בדיוק באתי לשלוח נאני, בוקר טוב❤️׳ הוא שלח וחייכתי לעצמי.
׳בוקר טוב לול, איפה אתה?׳ שאלתי אותו.
׳בבית, עדין חולה׳ הוא ענה לי בזמן שקינחתי את אפי המנוזל.
׳טוב אז בוא אלי, אני גם בבית׳ שלחתי לו וזרקתי עוד פיסת נייר טואלט משומש לתוך הפח.
״שלום לחולה שלי״ הוא אמר שפתחתי את דלת הבית ונתן לי נשיקה בפה.
״חולה בגללך!״ הפצרתי בו ועליתי במדרגות לחדרי.
״היי זאת את שבחרת לנשק אותי״ הוא החזיר את האשמה אלי.
״בסדר, לפחות אנחנו חולים ביחד״ הוא ניסה לנחם אותי ונכנס למיטתי, מסמן לי עם ידו להיכנס למיטה. עשיתי כבקשתו ונכנסתי.
״את יודעת שאנחנו כבר כמעט חודש ביחד?״ עומר שאל בזמן שליטפתי את בטנו ואת ידיו השריריות.
״כן, אתה רוצה שנחגוג את זה? אם להגיד את האמת אני פחות אוהבת שחוגגים חודשים״ אמרתי בכנות ונישקתי אותו בצאוור.
״כן גם אני, אין צורך לחגוג כל חודש, זה מאבד מההתרגשות של האירועים הגדולים באמת כמו לחגוג חצי שנה, שנה.. את יודעת, הדברים הרציניים.״ הוא ענה והסביר את עצמו.
״תגיד, היו לך הרבה חברות לפני?״ שאלתי והידקתי את שפתי, קצת לחוצה מתשובתו.
״היו לי שתיים רציניות״ הוא ענה וקירב אותי אליו.
״וכמה לא רציניות?״ שאלתי והתנתקתי ממנו מעט, לא הייתי בטוחה אם אני רוצה לשמוע את תשובתו.
״גם שתיים. תשמעי, אני לא בחור של סטוצים, אני שונא את זה. אבל אם יש בנות שלא מכבדות את עצמן אז מי אני שיכבד אותן? וחוץ מזה, אני זה שרצה משהו רציני, הן לא רצו, אז זרמתי איתן״ הוא ענה תשובה מנומקת לשאלתי, סך הכל צודק, מי שלא מכבדת את עצמה, לא מגיע לה שיכבדו אותה.
״אתה צודק״ אמרתי והתקרבתי אליו שוב.
״אני יודע״ הוא אמר ונשק לראשי.
״אני לא מאמינה שהדבקת אותי, ממש לא בא לי להיות מרותקת למיטה בלי יכולת או כוח לזוז״ אמרתי נאנחת, מניחה את ראשי על החזה שלו.
״למה בלי יכולת לזוז? אני אזיז אותך! לאן את רוצה ללכת?״ שאל אותי והתיישב. מניח אותי על רגליו בצורה שאני יושבת עליו אך פני פונות לפניו.
״להתקלח, אתה יכול לקחת אותי למקלחת?״ שאלתי אותו והוא בתגובה הרים אותי אל המקלחת.
״רוצה שנתקלח ביחד?״ הוא שאל בקול חושני ועמד להוריד את חולצתו.
״לא עומר, זה בסדר״ אמרתי וצחקתי, דוחפת אותו אל מחוץ חדר האמבטיה שבחדרי ונועלת את החדר אחרי.
הורדתי את בגדי, פיזרתי את שיערי ונכנסתי למקלחת, נותנת למים לשטוף אותי בתקווה שזה גם ישטוף את כל החיידקים שמשוטטים בגופי כרגע.
מאוד כיף לי עם עומר, הוא באמת אוהב אותי ומכבד אותי. זה נכון שאי אפשר להשוות אותי לרוי, אבל אין מה לעשות.
ואולי אני בעצם לא צריכה שוב מישהו כמו רוי, אולי אני צריכה להסתפק בעומר.
יצאתי מהמקלחת והידקתי את המגבת לגופי, משאירה שביל של מים הנוטפים משיערי.
עומר היה במיטה והסתכל עלי, עיניו עקבו אחרי כל תזוזה שעשיתי.
״עומר נו תסתובב כבר אני רוצה להתלבש״ צעקתי עליו וצחקתי והוא בתגובה סגר את ידו לאגרוף ונשך את אצבעותיו בכדי לרמז שהוא לא עומד בפניי.
״נו תצא!״ אמרתי וצחקתי שוב והפעם הוא יצא.
החלפתי לפיגמה קצרה, גם שקפוא בחוץ אני ישנה עם קצר, הכי כיף להיות עם שמיכת פוך ובגדים קצרים.
״אתה יכול להכנס״ צעקתי לעומר והחזקתי כרית בידי, ברגע שעומר נכנס זרקתי את הכרית לעברו, עומר כמובן לא נשאר אדיש וזרק עלי גם כרית, עליתי למיטה ולקחתי כרית אחרת וזרקתי עליו, עומר גם עלה למיטה וזרק עלי כרית, דבר הגרם לי ליפול עקב עוצמת המכה ועומר נפל עליי.
״יואו עומר אתה משוגע״ צחקתי והחזקתי את בטני שכאבה מרוב צחוק.
״משוגע עלייך״ הוא אמר ורכן לעברי, נותן לי נשיקות קטנות במצח, לאחר מכן בלחיים, באוזניים ובצוואר.
״משוגעת ממך״ החזרתי לו ונישקתי אותו נשיקה קטנה, שהפכה לצרפתית, שהפכה לנשיקה סוערת. עומר העלה אותי עליו, נישקתי אותו בצוואר ובפה, הוא החזיק אותי בתחת והפך אותי כך שעכשיו אני הייתי מתחתיו, לאחר עוד כמה דקות עומר פשט את חולצתי מעליו והרגשתי את ידו נוגעת בחולצתי ומנסה להפשיט אותי.
פאק, מה אני אמורה לעשות?? אנחנו הולכים לעשות את זה עכשיו?