יומני הפנימייה – חברה חדשה ( ? )
מה קרה ? " אמרתי בזמן שניקיתי את נתזי השוקו מהבגדים . אמבר פרצה בבכי. " ה… הכלב שלי…..
ארת…ארתור….. הוא מת " אמרה ביבבה וקברה את ראשה בתוך כרית הפוף הכחולה שלה . " אוי ,
אני מצטערת …. " שמעתי את עצמי אומרת . אני לא באמת התכוונתי לאמר משהו , כי אני בד"רכ
לא יודעת מה לאמר במצבים כאלו אז אני שותקת . " הוא היה…..החבר היחד….שיש לי….. " היא
אמרה , והתחילה לחפש ממחטה . " הנה , קחי " אמרתי והגשתי לה טישו . היא התטעשה בקול והמשיכה
לבכות אל תוך ברכיה . עכשיו פשוט שתקתי . אני יודעת טוב מאוד זה להיות בלי חברים .
אמבר ניסתה לקום אך כשלה . עזרתי לה . היא הביטה בי בתודה , ולרגע נראתה כמו גור כלבים
נחות ומסכן .
יום רביעי :
אחרי ארוחת בוקר , שבה הקפדתי להתרחק מרוז ככל האפשר , נתקעתי בשיעור היסטורייה .
רעאג . אני לא יודעת כלום על ההיסטוריה של לונדון . התיישבתי בלי לשים לב ליד אמבר .
המורה התחיל לדבר . פיהקתי , פרשתי את ידיי , ושמתי את ראשי עליהם . לפתע שאל אותי המורה
" טיילור רוז , מהי החוקה ה178 לשנת 1847 ? " "אהההה…" התחלתי לגמגם . אמבר דחפה
אותי במרפקה , וביטאה ללא קול " חוק גורג " "חוק גורג ! " אמרתי . " נכון מאוד . " אמר המורה
ופנה בחזרה ללוח . הפעם זה היה תורי לשלוח מבט תודה אל אמבר . היא פשוט חייכה וביטאה ללא
מילים :
" אין בעיה " .
תגובות (1)
תמשיכייי :)