יומני הערפד הקדמה
הקדמה
התזמורת החלה לנגן ריקוד איטי. הוא עדיין בהה בה,
שאב אותה לתוכו, עיניו הירוקות האפילו מתשוקה.
לפתע הרגישה שהוא עלול למשוך אותה עליו לנשק אותה
חזק, בלי לומר מילה.
"אתה רוצה לרקוד?" שאלה בקול חרישי. אני משחקת באש
עם משהו שאני לא מבינה, חשבה פתאום. ובאותו הרגע הבינה
שהיא פוחדת. לבה התחיל להלום בפראות. העיניים הירוקות
האלו כמו פנו לחלק שהיה קבור עמוק בתוכה והחלק הזה זעק
אליה "סכנה". דחף בראשיתי, קדום, האיץ בה לרוץ, לברוח.
היא לא זזה ממקומה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ.ב. אני לא יכתוב ממחר ועד יום שבת בערב את הסיפור כי אני נוסעת לאילת
ואני חוזרת ביום שבת בערב (:
תגובות (4)
אני ממש אהבתי המשיכי כך
תמשיייכייי!
ממש השתפרת בכתיבה!
מאוד אהבתי❤
עוד 2 תגובות