יומני הסוסים – פרק 20

ועכשיו אנחנו בהווה … אני רחוקה מהבית , מהעדר , מהטבע , ולפחות גם מסבור
אולי הוא תקף אדם אבל הוא בטח לא יתקרב להרבה בני אדם ….

נקודת מבטה של בקי :
עלינו למעלה אני וג'ק , סימנו את השיעורים (בפעם הראשונה בחיי ) והוא הלך ,
וישר אחר כך הלכתי לישון …
השעון המעורר צלצל ….
אולי תחשבו שאני משוגעת , אבל עכשיו 3:45 לפנות בוקר !!!!
השמש אפילו עדין לא התעוררה ……
אבל מון כן ….
לבשתי מכנס ירחיבה , חולצה מכופתרת עם פסים כחולים , גרבים לבנות וכובע בוקרים …
את נעלי הרכיבה החזקתי ביד וירדתי למתה .
לקחתי שני תפוחים אדומים מהקערה שבמטבח ויצאתי החוצה .
בדרכי לדלת הרגשתי מעין הרגשה של גיבורת על ….
כאילו שהיום הזה ייזכר אצלי כיום משמעותי .
יצאתי למרפסת הכניסה , שמתי את הנעלים ורצתי למעגל של מון …
היא באמת ערה ?
היא נעמדה על שתי רגלים והקימה רעש גדול
" ששש…. , די על תפחדי , מה אני כבר יכולה לעשות לך עם כול האיומים האלה שלך ? "
התחלתי לזמזם מעין שיר ערש שאני זוכרת שאמא הייתה שרה לי …
והיא ירדה ועל פנייה לאט לאט נראה מבט רגוע.
מבין קורות העץ , הגשתי לה את התפוח .
היא הביטה בו , ומיד אחר כך בי , במבט של חוסר הבנה .
היא התרחקה מעט…
חשבתי שמשהו כזה יקרה .
לקחתי את התפוח השני ונתתי בו ביס .
" את רואה , שום דבר רע לא קרה לי , התפוח בסדר .
כשהיא ראתה אותי אוכלת בכיף , היא התקרבה יותר ויותר .
אבל זזתי טיפה יותר קרוב עם היד
והיא נבהלה כאילו באתי לטרוף אותה , היא רצה במעגל , ושוב הקימה רעש .
אז זרקתי את התפוח מהסורג למעגל והלכתי אחורה .
וישר , שתי שניות אחרי מון זללה את התפוח …
התקרבתי לאט , היא שמה לב אבל לא פחדה , פעם ראשונה .
כדאי להיסתפק בזה , כי אם אני אתקרב יותר היא בטוח תפחד ושוב הכול יתחיל מההתחלה .
הבטתי בשעון שבידי :
7:30 ????!!!!!!!!!!????????? איך זה קרה ??? כל כך מהר ?
נכנסתי הביתה בריצה , ראיתי את אבא יושב בשולחן וקורא עיתון , כמו תמיד .
" בוקר טוב אבא , אין לי זמן לדבר , חיבת להתארגן לבית הספר "
" בוקר טוב חמודה , לא אפריע לך , אבל שתדעי שהחביתה חמה "
" מאוד מאוד יעזור לי עם תשים אותה בכריך , אני כבר אוכל אותה בבית הספר "
צעקתי מהחדר תוך כדי שאני מתלבשת .
ירדתי תוך שתי דקות , הכנסתי את הכריך לתיק ויצאתי .
חיכיתי בתחנה , מסתבר שהייתי ראשונה …. שיהיה .
כמה דקות אחרי הגיעה ג'ק והתיישב לידי .
" הי בקי , אני מקווה שלא שכחת "
" מה יכולתי לשכוח ? "
" את השיעורים …. מה שעשינו אתמול … "
" לא !!!!!!!!! שכחתי !!!!! מה אני יעשה ? "
" תרוצי !!! , אני אעכב את האוטובוס "
רצתי כמו משוגעת והגעתי הביתה במהירות.
הבית נעול …. אבא עובד כנראה
מה ??? עכשיו לחפש אותו בכל החווה זה נצח .
מזל שאני תמיד משאירה את החלון שלי פתוח .
טיפסתי על גגון המרפסת , עליתי על הצינור ולחלון .
לקחתי את שיעורי הבית וירדתי .
רצתי שוב כמו מטורפת ושמעתי את האוטובוס מגיע.
בזכות ג'ק הגעתי בדיוק בשנייה האחרונה .
" בקי , שמרתי לך מקום "
" תודה ג'ק , איזה יום … "
" מה לא הצלחת להתעורר ? " שאל ג'ק במבוכה .
" הצלחתי להתעורר אוד ליפני כולם "
" אז מה קרה ? "
" לא יכולתי לעזוב את מון בזמן "
" מון זו …. סוסת הפרא ? "
" כן ואני מבקשת לקרוא לה מון ולא פרא "
" אוקי רק אל תירי בי.." הוא מלמל וצחק.
" בסדר , אם ביקשת יפה.." צחקתי ביחד אתו.

היום עבר מהר מאוד לשם שינוי .
הגשתי בפעם הראשונה שיעורים בצורה מלאה .
זה גרם לי להרגיש גאה .
למרות שג'ק הסביר לי כמה דברים , זה די נחשב שעשיתי את זה בלי להעתיק .
הוא רק עזר לי בכמה תרגילים אבל לא הראה לי את שלו ,
אז אני גאה בעצמי .
עליתי להסעה מיד אחרי ג'סי ,
ג'ק שוב שמר לי מקום אבל שניה ליפני שהתיישבתי , ג'סי התיישבה ,
אז מצאתי לעצמי מקום אחר …
אני לא אתן לג'סיקה המעצבנת הזו להרוס לי את היום .
חזרתי הביתה אכלתי , עשיתי שיעורים (בעצמי בפעם הראשונה ) ,
לא יודעת איזה שד ניכנס בי אבל אם זה יגרום לי להרגיש גאה בעצמי כמו היום אז זה בסדר מבחינתי ,
לא אתנגד לעוד יום כזה .
עד הערב ציערתי , עזרתי בחווה .
אכלנו ארוחת ערב אני ואבא , ובאיזה 12 בלילה יצאתי מהחלון והלכתי למון .
היא כבר נראתה רגועה לידי ,
זמזמתי את שיר הערס והתחלתי לטפס על גדר המעגל .
והיא לא נבהלה , הושטתי את ידי לעברה והיא התייחסה לזה , אבל בסלחנות רבה .
כמעט נגעתי בה אבל שוב היא התפרעה , רצה במעגלים והרעישה .
נעצרה , נעמדה מולי על שתי רגלים ואני רצתי והתגלגלתי מתחת לגדר .
" זו אשמתי מון , אני מצטערת . "
מון התקרבה הושטתי את ידי , וליטפתי אותה בראשה .
יש לה פרווה כזו רקה ונעימה , והיא נראית לא מפוחדת .
זה בטח מספיק ליום אחד , אחרי שלושה ימים של הכרות ללטף כך סוס פראי זה באמת הסג .
" מה את עושה ??? " ………………………………….