יומני היקר – פרק 10

יומני היקר – פרק 10 

*נקודת מבט – ג׳ני*
"אפשר להיכנס?" שאלה המורה עם עיניים מכוסות. טוב עכשיו היא סתם מתגרה. 
"אממ.. כן" אמר שון מבולבל, כאילו לא הבין מה היא רוצה ממנו. 
"יופי, אתם רשאים ללכת" אמרה בחיוך ופתחה עבורנו את הדלת.
"ואל תדאגו, הסוד שלכם שמור עימי" אמרה בחיוך. 
"את באה הביתה?" שאל שון כשעמדנו ליד שער בית הספר.
"ל-לא.. תלך אתה.. אני אבוא אחר-כך" אמרתי, עדיין נמנעת מקשר עין. הבעיה היא שהפעם זה לא היה מפחד לאבד שליטה, אלא מבושה.. כנראה שרק עכשיו הפנמתי שנישקתי את שון. שון, הילד ששונא אותי מגיל 0.
"אוקיי" אמר והלך בלי מילה נוספת. 

*נקודת מבט – שון*
"אוקיי" אמרתי והלכתי. 
אני רשמית הבנאדם הכי אידיוט על כדור הארץ. ג׳ני תשנא אותי פי 3 עכשיו, זה בטוח. 
למה הייתי חייב לנשק אותה? אוף! הורמונים מזורגגים של ילד בן 17. לכו תבינו..
"אני חייב לדעת מה היא כתבה עליי" דיברתי לעצמי בעודי בועט באבנים בדרך לביתה של ג׳ני, ולתקופה הקרובה גם שלי.. ג׳ני לא תכתוב עליי אם זה לא חשוב. זה כנראה או ממש רע או ממש טוב. 
לצערי, בגלל שג׳ני שונאת אותי זה בטוח יהיה משהו רע.
המשכתי לצעוד עד שהגעתי למפתן ביתה של ג׳ני.  
"אני בבית!" צעקתי כשנכנסתי לביתם של הפרקרים. 
"שלום שון, מה שלומך?" ג׳ולי בירכה אותי כשנכנסתי. 
"הכל בסדר ג׳ולי, מה שלומך?" שאלתי בנימוס, זה ישמע ממש רע אבל לא באמת היה אכפת לי מה שלומה, הדבר היחידי שהיה במוחי היה ג׳ני. החיוך שלה, הצחוק שלה, והשפתיים שלה כנגד שלי. הנשיקה הזו היא ללא ספק הדבר הכי טוב שהיה לי בזמן האחרון, אם לא בכלל.
מחשבותיי נסחפו הרחק ולא שמתי לב שג׳ולי כבר לא לידי. 
"ג׳ולי?" קראתי וחיפשתי אותה באזור המטבח. 
"בסלון" שמעתי את קולה במעומעם. 
"מתי הגעת לפה?" שאלתי בגיחוך. 
"אמרתי לך שהכל בסדר ושאלתי איפה ג׳ני. כשלא ענית הבנתי שאין עם מי לדבר ובאתי לצפות בטלויזיה" אמרה בחיוך. 
"סליחה" אמרתי מבוייש. 
"זה בסדר חמוד, אז איפה ג׳ני?" שאלה והסיטה את מבטה לטלויזיה. בדיוק הקרינו משהו על זה שליידי גאגא כנראה תגיע לישראל שוב. 
"היא לא אמרה לי, אחרי שיצאנו מבית הספר היא אמרה שהיא תבוא עוד מעט" אמרתי והסתכלתי על השעון. השעה הייתה 6 וחצי בערב והשמש התחילה לשקוע וג׳ני שלי שם לבד בחוץ, זה לא מוצא חן בעיניי. 
"שון? שון? שון!" שמעתי את קולה של ג׳ולי שוב. 
"הא? מה? כן.. מה אמרת?" שאלתי וניערתי את ראשי מנסה להתמקד במילותיה של ג׳ולי. 
"שאלתי אם תוכל ללכת לחפש אותה כי כבר מחשיך אבל שוב נעלמת בעולם משלך. הכל בסדר חמוד?" שאלה בדאגה. 
"כן, הכל מעולה, ואל תדאגי, אני אלך לחפש את ג׳ני" אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת. 
"תודה!" שמעתי אותה צועקת מן הסלון. 
טרקתי את הדלת והתחלתי ללכת. 
איפה אני מוצא עכשיו את ג׳ני?