יומני "היקר"- יומנה של הילה|המשך פרק 4

יום ה', 2.9, השירותים של משפחת ברומברג, 20:10.
"אני מנדבת את גל ונועם." היא קראה ברשעות.
חיוך גדול התפשט על פניה של גל.
נועם הנבוך נראה אבוד למרות שחבריו החלו לדחוף אותו לעבר הארון.
"אני מזכירה את כללי המשחק, תזכרו שיש שדרוג קטן," צעקה שירלי לתוך המיקרופון.
"לזוג יש שבע דקות בארון, נועם רשאי לעשות מה שירצה בגל. בסוף שבע הדקות הם יצאו ויספרו לנו מה הם עשו בתוך הארון." היא אמרה ופתחה להם את דלת הארון.
נועם וגל הביטו זה בזו ונכנסו לתוך הארון.
במשך שבע דקות כססתי את ציפורניי, קיוויתי שאין ביניהם כלום.
בתום שבע הדקות הם יצאו מתוך הארון. גל חייכה חיוך טיפשי ונועם הסמיק. ידעתי שלא קרו שם דברים טובים.
"מה עשיתם שם?" שאלה שירלי בחיוך.
"תספרי את." אמר נועם לגל.
גל חייכה חיוך גדול.
"היו נשיקות!" היא הכריזה בשמחה.
למה תמיד מגיע לה הכל?! זה פשוט לא הוגן!
קולות מלאי התרגשות נשמעו מצד הנערים והנערות שהתארחו במסיבה.
נמאס לי! פשוט נמאס לי! הדמעות חנקו אותי. ברגע שאף אחד לא ראה, רצתי לשירותים.
ואני שם עד עכשיו, יושבת מתוסכלת על האסלה.
מישהו נכנס לשירותים…אמאל'ה, מי זה יכול להיות?