יומני היקר — חלק — 4

לאחר שפקחתי את עיני ראיתי את אדם ישן על הכיסא ואני יושבת על הכיסא במטבח.
לפתע ראיתי שהידיים שלי קשורות בחבל לידיות הכיסא.
והרגליים שלי קשורות גם הן לרגלי הכיסא.
"מה קורה כאן?…" אמרתי לעצמי מנסה לשחרר את עצמי.
"בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת !" שמעתי קול שבא ממאחורי גבי.
ניסיתי לסובב את ראשי לראות מי זה היה.
"תזהרי נסיכה שלי את יכולה לשבור את הצוואר בטעות ואז לא נוכל להשתמש בך…"
הקול חזר ואמר אך הפעם נישמע קרוב יותר.
"מי אתה?" שאלתי ואז ראיתי אותו.
השער הקצוץ והשחור שלו הסתדר בצורה כמעט מושלמת לתסרוקת קוצים.
ועיניו הירוקות הביטו בעיני.הוא היה לבוש בחליפת טוקסידו שהתאימה לו במדויק והיה נראה כמו נער
שקיבל זה עתה את חברה הענקית בעולם מאביו.
"תשחרר אותי!" צעקתי מנסה לא להתעוור מהמראה המדהים שלו.
מבנה פניו היו כמו של זאק אפרון רק קצת יותר משופר.
"לא נראה לי נסיכה…" אמר כשליטף אותי וחיוך שכשראיתי אותו הלב שלי נמס.
"אבל תחשבי על זה ככה…" אמר והזדקף מולי.
"אם את תעשי את מה שאני יאמר לך אני ישחרר אותך בלי שום בעיה… ואת תמשיכי לחיות את חייך בלי עוד התרגשויות כאלה ואחרות אם את מבינה למה אני מתכוון…" אמר והביט באדם.
"הוא מת?…." שאלתי אותו מנסה להעביר נושא.
הוא פרץ בצחוק מתוק שאין כמותו.
"לא נסיכה יפה שלי… הוא.. ישן חזק…" אמר וחייך אלי .
"אז מה אתה באמת רוצה ממני…?" אמרתי מנסה להראות הכי אדישה שיש.
"ישר לעניין … אני אוהב את זה…" אמר והרגשתי התרגשות בבטן מין פרפרים.
"אז ככה…" התחיל ואז הלך לכיון אדם.
"נכון האדם החמוד הזה שכאן?.." אמר והרים את ראשו של אדם
וכיון את מבטו של אדם ואת מבטו שלו אלי.
""אז יש לו אצלי… איך אפשר לומר? חוב…די גדול האמת." הוא אמר ושחרר את ראשו של אדם.
ראשו של אדם נפל על הספה.
"אז ככה… הייתה לי אפשרות..די פשוטה שהייתה יכולה לעשות לי חיים קלים…" התחיל והתקדם לכיווני.
"פשוט .. להיפטר ממנו… ולהיפטר מהבעיה עצמה." אמר ומשום מה הוא לא באמת הפגין שהוא רוצח סדרתי. "אבל… בגלל שהוא בא והתחיל איתך את הקשר הזה… ואפשר להגיד שהוא 'נפל 'בשבילך…"
הוא אמר ובאותה נקודה הוא הגיע אל מאחורי גבי והתכופף כדי ללחוש לי באוזן.
"אז למעשה אני אמור … להיפטר גם ממך…" אמר ופני הפכו להיות מפוחדות כמו תרנגול שראה את הסכין
שהולכת לחתוך אותו ובאותה שנייה ידי הפכו לאגרופים מרוב לחץ.
"אבל בגלל שאני מחבב אותך… אני מוכן לעשות את המשחק יותר מעניין…"
הוא אמר ואני לא הבנתי איך אפשר לחשוב על משחק בעניין של חיים ומוות!?
הבנתי מיד שאין לי כל ברירה אחרת מאשר להסכים.
"נראה מה יש לך להציע קודם…" אמרתי מנסה להסתיר את הפחד שלי.
"אוקיי… אז זה המשחק…" אמר בסיפוק להסכמה שלי.
"המטרה שלך זה לגרום לאדם להתאהב בך ובכך להבטיח לך שהוא יחליף אותך בגורל שנחרץ לך ע"י
המשטרה." אמר במהירות ללא נשימות ביניים.
הערה צדדית: אני יודעת שאתם חושבים שזה סבבה שמישהו חתיך יבוא אליכם ויתחיל להמציא כל מיני דברים מטורפים והוא מתגלה כאדם חסר לב ולרוב הפעמים גם חסר שכל אבל האדם הזה היה שונה.
ואני לא חשבתי שזה שהוא חתיך עולמי מכפה על זה שהוא עכשיו מאיים על חיי ברגע זה… אז נסו להבין אותי במצב הזה ולבנות שבינינו הקטע הבא… תחשבו על זה כאינסטינקט נשי שהתעורר בפתאומיות מוחלטת ולא מתוך חשיבה ממני.
"ודרך אגב.. אני 'המשטרה.' .. הבנת את האירוניה שבדבר?" הוא אמר כאילו משועשע מהעניין.
"אז רגע בעצם אין פה פלוסים.. אני מפסידה בכל מקרה… אם הוא באמת מתאהב בי ומחליף אותי אז אתה תהרוג אותו ואם אני לא יצליח אז אתה תהרוג אותי."
אמרתי מנסה לעכל הכל. למעשה עכשיו כשאני חושבת על זה… איך יכולתי לנסות לעכל את זה ולא את
הקטע שאני צריכה לגרום לאדם… אתם יודעים זה שנילחם עלי מול ג'וני?! להתאהב בי… איך עושים את זה בכלל!? ואיזה חוב היה לו בכלל!? מקסימום אני יחסוך וישלם!לא צריך להיות משחקי … חיים…
בכל מקרה …
"תופסת יפה הילדה היפה…" אמר והתקרב אלי לפתע לפני ששמתי לב הוא היה קרוב אלי מאוד.
"את יודעת.. זה היה נחמד יותר אם לא היינו צריכים לעשות את כל העניין הזה… ופשוט .. מתאהבים רגיל."
אמר בטון מרגיע כאילו מתכונן לנשיקה.
"א-אני.. מ-מה??…" גמגמתי מופתעת.
לפתע הוא עשה צעד לאחור ואמר: "אני אראה לך…"
הוא התכופף כדי לשחרר את ידי מהכיסא ואז הוא החל להסביר את רעיונו..
"אם אני הייתי יכול הייתי מתחתן איתך ושוכח מאדם אבל זה לא אפשרי אז למה לא להשתעשע..?"
לפתע נרתעתי ואז אחרי שסיים לשחרר את יד ימין שלי ועבר לשחרר את השנייה
עשיתי את המעשה .. אני מזכירה.. תבינו אותי..
העפתי את היד שלי על פניו החלקות והיפות שלו. . ונישמע הד של הכאפה שנתתי לו.
לפתע הוא הפסיק לשחרר אותי הוא קפא בהלם.
אני חשבתי שהוא יחזור בו ולא תהיה לי אפשרות לנסות להציל אותנו ממוות בטוח.
אבל אז הוא עשה משהו שלא ציפיתי.
הוא חייך ומהפרופיל הוא קיבל הבעה של התרגשות וכיף בו זמנית.
"את מיוחדת! אני אוהב את זה!" אמר כשהפנה אלי את פניו. ואני באותה נקודה הבנתי שמשהו בגלגלים
שלו קצת נאבד או שהתחלף בג'לי או בסיפורי אגדות על סינדרלה וכ'ו וכ'ו וכ'ו…
"אתה מטורף… " אמרתי וסיכמתי את המחשבות שלי בצורה יעילה.
"ואת אוהבת את זה.." אמר בחצי חיוך כשהזדקף מולי וליטף את הלחי האדומה שלו.
לא אמרתי דבר.
"אוקיי.. אז ככה המשחק כרוך בחוקים… " המשיך כאילו לא קרה כלום.
"כמובן! איך לא?!" אמרתי עם אנחה כבדה והתחלתי להותיר את הקשר שקשר את יד שמול שלי.
"אז ככה… אסור לך לגלות לאף אחד על העסקה שלנו וזה כולל את הכלבה שלך בחדר האחר."
אמר ורק אז באמת נזכרתי שמיקה לא נבחה.
"יש עוד משהו נראה לי…" הוא המשיך.הקיש באצבעות בהבעה של מנסה להיזכר.
"אה כן! את צריכה להכריח אותו לא לקחת סמים…" אמר והביט בי מנסה לשחרר את רגל ימין שלי .
"איזה מין חוק זה?!איך אני אמורה לעשות את זה?! מי שימצא איך לעשות את זה הוא יהיה האדם הכי
עשיר בעולם!" אמרתי .
"כן. אבל יש לך 3 פסילות… ואל תשכחי שיש לך פנים וגוף שיכולים להוציא כל גבר מסמים…"
אמר והתבונן בי נעמדת ומתקרבת לעבר הדלת יציאה.
"הבנתי … תודה רבה אתה יכול ללכת עכשיו…" אמרתי ופתחתי את הדלת ורק רציתי שהוא ילך כדי שאני
יוכל לנסות לקום מהחלום בלהות הזה.
"אה.. שחכתי את הפרט הזה…" אמר. והתיישב על הכורסה ליד אדם.
"אני עובר לגור כאן איתכם.. את יודעת להשגיח…" אמר ושילב את רגלי.
"אתה קרצייה שאי אפשר להיפתר ממנה נכון?!" אמרתי בעצבנות וסגרתי את הדלת ואז כשהסתובבתי
אליו הוא ניצב מולי. וליטף לי את הפנים ביד אחת ובשנייה מישש את השיער שלי.
"כי אני רוצה להיות הכי קרוב אלייך יפה שלי… נסיכה שלי…"
הוא עוד שנייה נישק אותי אבל הוזזתי את מבטי הצידה והוא עצר את פניו שלפני
שנייה קרבו עד מאוד לשלי.
"אוקיי יחסית לאישה שהולכת ישר לעניין את די איטית בקטעים של אהבה." הסיק והלך לכיון המטבח.
הוא מזג לעצמו מים ושתה אותם בכמה לגימות מהירות.
אני פשוט הלכתי קודם לשחרר את מיקה מנסה להראות אדישה ככל האפשר.
"איפה תישן?…" אמרתי לו כשהבטתי במיקה פונה אליו ומריחה אותו .
"איתך…" אמר כאילו זה כבר ברור.
"מה זה לא!!!" אמרתי והחמצתי פנים.
"אוקיי אם את רוצה אני יכול ללכת ואז אנחנו נצטרך לבטל את העסקה…"
הוא התחיל לקום וזה… אז חזרתי בי בלת ברירה.
"אוקיי אוקיי אוקיי!! אבל אנחנו מפרידים מיטות!" אמרתי מנסה להסיג את הכי הרבה מרחק שאפשר ממנו.. הערה: שיקרתי לו שזה החדר שלי… זה היה חדרו של אדם אז לא היה לי קשה להתפשר איתו….
"מוסכם מצידי." הוא אמר.
"אה נכון ושכחתי להציג את עצמי… " ורק אז באמת הבחנתי שעוד לא הכרתי את השם שלו.
"שמי הוא פיטר… את יכולה לקרוא לי פיט…" הוא אמר כשהוא הוציא את התיק שלו ממאחורי הקיר של
המטבח "אני בן 17 ואני הולך עכשיו ללמוד איתך בבי"ס אז אני לא צריך להזכיר את שמו.. וזהו.."
הוא אמר ורק אז התבהר לי שזה לא משחק.
הוא פרק את חפציו ומתוכם הוא העלה אקדח שחור ואז העלה גם את המחסניות.
תמיד ראיתי כאלה בטלוויזיה אך עכשיו כשזה קרוב זה הרבה יותר מפחיד.
כנראה שהייתי שקופה וכנראה שפיטר הבחין בזה וחייך .
"אל תדאגי יפה שלי זה לא יגיע אליך כל עוד זה תלוי בי…"הוא אמר וראיתי איך הפנים שלו נוצצות .
הרגשתי שאפילו שזה עניין שהוא בעצם משוגע שרוצה חוב ומערב כל דבר שזז… הוא היה די חמוד.
"אני הולכת להביא לך שמיכה…" אמרתי והתחמקתי משם.
בהתחלה חשבתי להתקשר למשטרה ולהגיד להם את מה שקרה אבל אז הבנתי שזה רק יעשה את זה
גרוע יותר אז ויתרתי ופשוט חזרתי לשם. כשנכנסתי לחדר ראיתי שפיטר התחיל לפשוט את הטוקסידו שלו בחדר החשוך עם האור שהצליח לחדור דרך הווילון הכתום והעביר אווירה רומנטית בחדר. אווירה שאהבתי ליצר בעצמי כשאני נכנסת להתקלח. האור האיר את גופו השרירי והחטוב.
"הו… טוב שחזרת כבר נהיה לי בודד פה.." הוא אמר כשהוריד מהכתפיים שלו את החולצה הלבה והמכופתרת. ויצר מצב שהזרועות שלו היו פרוסות לצדדים עם החולצה הפתוחה ואחרי שהוא הוריד אותה
קלטתי שאשכרה כמעט הזלתי עליו ריר!
"אתה ישן בצד הזה ואני בזה." הצבעתי לו לעבר המיטה שפתחתי באותו רגע.
"אוקיי תודה מיכל…" אמר והפעם נישמע יותר רגוע ולא קרה לי 'יפה שלי ' או ' נסיכה ' או משהו כזה.
פשוט מיכל. זה קצת הדהים אותי והוא הבחין בזה שוב.
"אני פשוט עייף יפה שלי…" הוא אמר וכל ההפתעה נעלמה.הוא החל לפרוס את השמיכה שלו .
"מתי אדם יקום..?" שאלתי.
לפתע הוא הפסיק את מעשיו.
"מה זה משנה אהובתי?… הוא יקום מתישהו ..זה לא אמור לעניין אותך.. וחוץ מזה.." התחיל ואז קטעתי
אותו ואמרתי:"מתי??….." הוא הפסיק ואז הביט בשעון שנישאר על פרק כף ידו.
"בעוד 12 דקות…" הוא אמר ובלי שום הערות הלכתי לסלון.
"אדם…?" שאלתי וראיתי שהוא עדיין ישן על הספה.
"אני מניחה שאתה עוד מעט תקום…"
אמרתי והבטתי בו בלי מחשבה ואז חשבתי על זה שאני אצטרך להמציא משהו בקשר לפיטר ומבלי ששמתי לב הבחנתי כמה חמוד הוא נראה כשהוא ישן.
"יופי מיכל! זה הזמן להתאהב?!" אמרתי לעצמי ואז ראיתי שהוא מתחיל להתעורר…
"עזבו אותה.. היא שלי… מיכל.. שלי…" הוא מלמל כנראה שהוא חלם. אבל המילים שהוא אמר…
הוא דיבר עליי? אני שלו?… הלב שלי החל לפעום בחוזקה. איך יכול להיות?… אני לא אמורה לאהוב אותו!
זה יצא ממש קיטשי!
ואז הוא החל לפתוח את העניים…

ההמשך יבוא…