יומני היקר — חלק — 1

שלום לכל קוראי היומן שלי…
הכל קרה בתחילת השנה של כיתה י'
"סוף היום תלמידים" אמרה המורה ללשון (שבמקרה שמרה עלינו במבחן הזה.)
"המבחנים יבדקו מחר." הוסיפה במבטא עברי מאוד מאוד קפדני.
"יוני תרים כיסא!" אמרה המורה ליוני המסכן.
לפתע אנה התקרבה אלי מחייכת ואז היא אמרה ש…
הא… שחכתי להציג את עצמי… אני מיכל זהר בת 16 וקצת גרה לבד בצפון הארץ…
טוב האמת? אני לא גרה לבד… זה פשוט שההורים שלי הם אנשי עסקים מתקדמים מאוד.
אז הם לא בבית הרבה זמן… להמחשה: ביום הולדת שעבר של הם הגיעו ל5 דקות ואז היו חייבים לצאת
אז אפילו לא הספקתי לחתוך להם עוגה והם כבר היו בדלת.
יש לי כלבה. בשם מיקה. שהיא בעצם נותנת לי הרבה צומת לב.. ואני לה.
אז איפה היינו? הא כן..אנה…
"בן חדש מגיע לכיתה…" אמרה מרוגשת.
"ו…?" שאלתי
אנה היא אחת שמשדכת כל מה שזז וכל מה שלא זז מזיזה ומשדכת…
הנקודה שלי היא.. אני הקורבן הבא שלה..
"ו..? את לא מתרגשת?! אני בטוחה שאתם תהיו זוג נפלאה!"
אמרה מחייכת מאוזן לאוזן ומחכה לאות הערצה מצידי.
"אנה בבקשה לא…" אמרתי הרמתי את התיק שלי והתחלתי ללכת לכיון היציאה של הכיתה.
"נו באמת מיכל תני לו צ'אנס!" אמרה אנה ,עקפה אותי והתייצבה מולי.
"אני לא מעוניינת!" צעקתי והמשכתי ללכת לכיון ההסעה.
לבסוף הדיבורים של אנה סיקרנו אותי… "איך הוא יראה?" שאלתי את עצמי כשעליתי לאוטובוס.
לפתע נתקלתי בג'וני .
ג'וני הוא בריון חסר תקנה שמשום מה רוצה שאני יהיה החברה שלו… ואם אתם לא מבינים למה אני לא רוצה שאנה תשדך לי אנשים אז רק שתדעו שהוא היה השידוך הקודם שלי.
"בובה" אמר ותפס את ידי.
"פינוקיו!" עניתי ושחררתי את אחיזתו.
"למה את כ"כ שונאת אותי?" קרא מול כל ילדי האוטובוס אני התיישבתי והעמדתי פנים כאילו אני לא מכירה אותו.
בסופו של דבר הגעתי הביתה.
אמא שלי השאירה לי הודעה קולית ואמרה לי שהיא טסה להונג-קונג לאיזה לקוח ושהיא שלחה לי
כסף ושהוא אמור להגיע עוד כמה ימים וכמובן שהיא הוסיפה אוהבת אותך ונשיקות וכל מיני כאלה .
לפתע נשמעה עוד הודעה קולית לאחר הצפצוף.זה היה אבי.
אבא שלי אמר שאיזה נער שהוא הבן של הבוס שלו עובר ללמוד בבית-ספר שלי אז הוא יבוא לגור איתי
והוא הוסיף רעיון למה זה טוב. "לפחות לא תהי לבד."
כאשר הוא אמר זאת מיקה נבחה. "אני יודעת מיקה אבל הוא לא זוכר שיש לי אותך…תרחמי עליו…
הבן אדם סנילי!!! הבן אדם שכח את הבת שלו…" הרגעתי אותה . עליתי במדרגות ומיקה אחרי .
מיקה ראתה כמה אני עייפה
ופתחה את הדלת של החדר שלי."תודה" אמרתי לה כאשר נכנסתי ונשכבתי על המיטה.
לאחר כמה שניות נרדמתי. ולפתע נשמעו דפיקות בדלת.
קמתי מהשינה ראיתי שהשעה כבר 2 בלילה ולא עשיתי שיעורים!!! אך הדפיקות החוזרות קטעו את
מחשבותיי. קמתי בלת-ברירה. פתחתי את הדלת ונער התעלף עליי. (הערה לבנות שבינינו…: הוא היה מה
זה חתיך!!!!! שיער שחור סיני ועניים כחולות אבל מה זה כחולות!!!)
בקטע הזה כבר הייתי ערה מספיק בשביל להרים אותו על הספה (או יותר נכון לגרור….)
מיקה החלה לנבוח עליו ללא הפסקה החלטתי לסגור אותה בחדר בגלל זה.
לפתע לאחר שבהיתי בו כמה דקות הוא החל להתעורר…
"איפה אני?…" מלמל וקולו היה מתוק מדבש! "אתה במקום בטוח…" אמרתי מנסה להרגיע
אך לפתע הוא קם בבהלה ובתנועה חדה התרומם מהספה. "הכל בסדר?…" שאלתי
אך הוא לא הפסיק להסתכל מסביבו. "מי את?!" קם והחל ללכת לכיון הדלת אני התרוממתי
מהכיסא שישבתי עליו. "מה את רוצה ממני!?" שאל שוב ולא נתן לי לענות ורץ לכיון הדלת אך לפתע
נאנק מהכאב ונפל הוא הצמיד את יד ימינו מתחת ליד השנייה. ולפתע כאשר הוא הוציא משם את היד
היא יצאה עם דם."אתה מדמם?! "רצתי לכיוונו אך הוא לא נתן לי לראות והחל לזחול אחורה לכיון הדלת.
"אל תתקרבי אלי!!!" צעק. ולפתע עיניו התגלגלו והוא איבד את הכרתו.
אני רצתי למקלחת ולקחתי את העזרה ראשונה. וחבשתי לא את החזה.
אחרי כמה דקות הוא קם אבל הוא היה רגוע יותר… "נרגעת?" שאלתי אותו. הוא לא ענה רק התבונן
בתקרה. "למה אתה מדמם?.." שאלתי אך הוא לא השיב.
"אני ראיתי שמישהו דקר אותך שם… אבל למה?… " המשכתי לשאול אך הוא לא ענה.
"איך קוראים לך? מאיפה אתה? למה באת לפה בכלל? אתה מקשיב לי בכלל!?" הוא הוסיף לשתוק.
"נו באמת!! אני הצלתי אותך הרגע ולא קיבלתי אפילו תודה אני רק רוצה תשובות!!!" אמרתי והוא לא השיב אפילו לא תזוזה … שחררתי אנחה ונשענתי על המשענת של הכיסא.
"אדם" הוא אמר. "מה?.." שאלתי. "השם שלי הוא אדם…" חזר.
טוב אני יודעת שכולכם רוצים שאני אמשיך לכתוב מה קרה אח"כ אבל זה היה קטע משעמם…
אז אני ידלג על הקטע שארגנתי לו מיטה מזדמנת כדי לישון אבל תיתנו לי להגיד את זה?
הוא הילד החדש שעבר לבית-ספר שלי ואותו נער הוא הבן של הבוס של אבא שלי.
אז למי שלא יודע לחבר אחד ועוד אחד זה אומר שאני הולכת לגור איתו.
בכל מקרה למחרת בבוקר הלכנו ביחד בהסעה לבית-ספר.
"ג'וני עזוב אותי!" צעקתי על ג'וני שלא נתן לי ללכת למושב שלי.
אדם לפתע קם ממקומו תפס בזרוע של ג'וני ואמר "תעזוב אותה…"
לפתע ג'וני עזב אותי והפנה את גופו לאדם. "תשבי!" אמר לי אדם ואני התיישבתי.
"יש לך בעיות?!"צעק ג'וני.
לפתע כמה נערים קמו מהמקום בהיכון להפריד למקרה שיהיה מכות.
"אדם עזוב אותו… הוא לא התבגר עדיין…" אמרתי כדי להרגיע את אדם שהתעצבן על ג'וני.
"למה שתהיה לי בעיה? חמודה מצידי את יכולה לגעת בכווווווווולם כל עוד הם לא קשורים אלי…"
אמר אדם והוסיף גיחוך בסוף."אווץ'…" אמר אחד מהנערים שישבו שם.
ראיתי את זה קורה.. אני הייתי בטוחה שג'וני יקפוץ עליו באותו רגע ויכה אותו עד דם אבל לא…זה לא קרה
"אוקיי אתה רוצה מכות?…" אמר ג'וני מנסה לשלוט בדחף הבלתי נישלט שלו להכות.
"בסדר גמור…. היום ,אחרי הלימודים ,בחצר הכדורסל, ליד בית-ספר !"
קבע ג'וני ורחש של דיבורים החלו בין הנערים באוטובוס.
"אני מקווה של תשתפן!" אמר אדם עקף אותו והתיישב לידי.
לאחר כמה דקות כבר היינו בבית-ספר. והאווירה שם הייתה מתוחה מאוד!