יומנה של ערפדית – פרק 2
הגעתי לשער של הבית שלי ופתאום ראיתי דם הרבה דם . לא יכולתי להיתאפק התחלתי לשתות אותו בקמויות עדירות , הישתגעתי .
שמעתי תפיקות בדלת ,גסטין ניכנס . הוא ראה אותי מתונפת ומלאה בדם .
הוא רצה להזעיק עזרה , קמתי והוא שאל אותי : " מה קרה ? "
עניתי : יש לי מחלה של פליטת דם .
הוא שאל אותי שוב : " את בטוחה שאת לא צריכה עזרה ? "
עניתי : " כן אני בטוחה עכשיו לך "
לא רציתי לשקר אבל גם לא יכולתי לספר את האמת כי זה מסוכן וגם כחה היסתקנתי בכח שסיפרת לחברות שלי .
יצאתי החוצה ליבדוק שהוא באמת הלך , וישר קראתי לחברות שלי .
הם נישערו לישון אצלי כי פחדתי שאני יתחיל שוב פעם להישתגע .
הלחנו לישון .
יום שלישי שעה 15:00
יומני היקר !
היום עבר עלי יום מוזר .
כאשר באתי לבית ספר ופגשתי את קטלין , למי שלא יודע קטלין היא הילדה הכי מקובלת שבמרכז העינינים . האיתי רוצה להיות כמוהה .
עברנו חצי מיום ( 12:00 בערך ) והכול היה שקט , פתאום התחלתי לישמוע קולות מוזרים, שעה שלמה שלמה חיפשתי את מקור הקולות .ופיתאום ראיתי שתי בנות מיתחבאות מאחורי עץ ומצחקקות . היתקרבתי ושמעתי שהקולות באים מהם . אלה היו קטלין וחברתה קטרין . היתקרבתי אליהם , הם ניבהלו . קטלין צעקה עלי : " מה הקטע שלך יא פריקית , למה את מיתגנבת מאחורנו ? ! "
הלכתי מישם בשקט ופתאום ראתי את סם " הבריון " של השיכבה מציק לילד רזה ומיסכן , קוראים לילד הזה ניק . ניסיתי לעצור את סם , אבל הוא עצר בעדי . רצתי לכיתה ביחד עם ניק והיתישבתי ליד סטפן , המורה עדיין לא הגיע . והתחלתי לדבר עם סטפן , סטפן היה תלמיד גבוהה ושרירי . היתעמקנו בשיחה והגענו למצב של נשיקה ובידיוק המורה ניכנס וראה אותנו .
כולם היתישבו , הוא ביקש מימני לקום . הוא התחיל להביך אותי מול כולם . וסטפן אפילו לא חשב להגן עלי , ואני עוד חשבתי שאולי נהיה חברים טובים . אבל לעומתו גסטין נעמד והתחיל להגן אלי , הוא אמר : " אנחנו מיתבגרים וליפעמים לא שולטים על ההורמונים שלנו , זה לא אשמתה ! " הסמקתי והתחיל השיעור .
ניק כול הזמן ענה על התשובות של המורה , אבל סם ( הבריון ) כול הזמן הקניט אותו והיתגרה בו , אבל מה שאני הכי מיתפלא : שהמורה לא עשה כלום ! . יצאתי להפסקה , וניכנסתי לשרותים . ראיתי ילדה בודדה לבושה בשחור , עם פנים דומעות , ראתי אותה מנסה להיתאבד . עצרתי בעדה , היא התחילה ליבכות וחיבקה אותי חזק . הצעתי שאני יקח אותה לאחות . ומאז אנחנו חברות .
המשכתי ללכת ללוקר שלי וראיתי מעטפה בתוח הלוקר שלי , פתחתי אותה והיה כתוב בפנים :
" ליליאן , תיפגשי אותי באולם הספורט בשעה 13:30 בצהריים .
מימני גסטין . "
13:30 בצהריים
היתקרבתי לאולם הספורט , וראיתי צל של שני אנשים . היתקרבתי וראיתי שאלא : קים וגסטין , בהתחלה לא הבנתי מה הם עושים אבל הבנתי שהם מיתנשקים , אמרתי לעצמי : " זה לא יכול להיות אני בטח מדמינת קים לא היתה עושה לי את זה , אני בטוחה " העיניים שלי התמלאו בדמעות ויצאתי מישם בריצה .
היתקשרתי לסרינה ואנגלה וביקשתי מהם ליפגוש אותי בעוד חצי שעה בחדר האוכל .
כעבור חצי שעה
ראיתי ילדה שקטלין וקטרין מציקות לה , ניגשתי אליהם והיא אמרה לי : " תגידי להיתגנב מאחורי אנשים זה הקטע שלך ?! "
אמרתי : " ולהציק לאנשים אחרים זה הקטע שלך ?! " הם אלחו .
והיתישבתי ליד הילדה , היא אמרה לי :" תודה שהגנת עלי . קוראים לי שרה , נעים להכיר אותך "
עניתי : " מתי שתירצי . אני ליליאן , גם לי נעים , ביי "
ראיתי את סרינה ואנגלה באופק רצתי אליהם וחיבקתי אותן .רק בעיה אחת זה לא היו הן . ב-ו-ש-ו-ת .
אחר כך זה באמת היו הן , התחלנו ללכת הביתה . התחיל לרדת גשם וניזכרתי במה שקרה לי אתמול עם גסטין . כשהיסתובבתי אליהן הם כבר לא היו שם . היתקשרתי אליהן כדי לישאול מה קרה להם , אבל אף אחד לא ענה לי . בפעם האחרונה שהיתקשרתי מישהו ענה לי זה היה ……
– המשך יבוא –
hanna and eden
תגובות (4)
תשמעי צריך לעבוד על שגיאות כתיב, יש לך די הרבה.
ואת רצה מהר. תתני עוד תיאורים. עדיף שלא להכניס המון דמויות בבת אחת, כי למי שקורא את הסיפור די קשה לעקוב ולזכור מי זה מי. בהצלחה :)
לא הבנתי .. אל תוסיפי כול כך הרבה דמוית לסיפור שלך :)
אם את צריכה עזרה בכיתה תשאלי כמה כותבות ותיקות באתר הזה הם יעזרו לך ( אני גם
יכולה ) בכול מקרה הסיפור נשמע מאוד מעניין .
סליחה על השגיאות כתיב שלה לא שמתי לב תיקנתי את חנה בטעות רק בסוף ולא בהתחלה.ולגבי הוספת הדמויות מצטערת על המהירות פשוט זה הסיפור הראשון שלנו :-D. דרך אגב אני עדן ;-)
המשכתי