יום האהבה :( פרק 2

היי אתם! תקראו גם את ה׳רציתי להוסיף, כי יש משו ש… טוב נווו אני רוצה להוסיף (:
…
׳וואי אני מזה מצטער׳ הוא צחק,
׳כן, רואים׳ אמרתי בציניות והתחלתי לאסוף את כל המוצרים שמצאו את דרכם אל הרצפה,
׳טוב נו את לא מצפה ממני להצטער שאני פוגש בחורה יפה׳ הוא אומר בקול פלרטטני,
הסמקתי והכנסתי בחופזה את פחית התירס לשקית, ׳את אמור להצטער שאתה כמעט שובר לה את הגולגולת׳ אני אומרת בחיוך סלחני,
׳מילת המפתח היא כמעט׳
גיחכתי, והלכתי לכיוון מדף השימורים כדי למצוא את הטונה הארורה.
הוא הלך אחרי בצעדים מהוססים,
׳אז מה את באה לפה הרבה?׳
הפנתי את ראשי לעברו וצחקתי בקול רם,
׳רק שאמא שלי מכריחה אותי׳
׳טוב נו, בלי אמא שלך לא היינו נפגשים׳
סומק מצידי.

*. *. *
יומיים לפני הנסיעה.

׳מה קורה נסיך? למה אתה לא עונה…? אני ממש מתגעגעת לשמוע אותך! תתקשר אליי שתוכל!׳ ניתקתי את המכשיר המטופש וזרקתי אותו בעצבנות על המיטה,
למה הוא לא עונה לי?
זה לא מה שהפריע לי, ידעתי את זה עמוק בפנים…
למה הוא לא עונה,
למה הוא כבר לא שולח אס אמ אס ׳לילה טוב׳ ו ׳בוקר טוב׳,
למה הוא כבר לא מזמין אותי אליו הביתה, לישון, או סתם לשתות כוסות יין ולעשות שטויות…
למה אנחנו כבר לא מתווכחים כל לילה, באיזה מסעדה נשב מחר,
נשכבתי על המיטה והרגשתי איר המחשבות מזמזמות בראשי. מקהלה גדולה של שאלות שהתעוררה לחיים, מתעופפת לי בראש וצווחת בקולי קולות,
*. *. *
יום לפני,
׳היי, אתה בסדר? אני ממש דוגאת לך… אוף אני מתגעגעת לשמוע אותך! תתקשר כבר! מחר אני נוסעת אתה זוכר? ואפילו לא אמרת לי שלום… טוב אתה בטח עסוק ושכחת להטעין את הפלאפון כמו תמיד… בסוף תצרח עליי על כל ההודעות ששלחתי לך, טוב לא משנה ביי תתקשר אליי!׳
׳רובי!׳ שמעתי את אימי צורחת, רוצים אותך בטלפון!
׳אם זה לא החבר האבוד שלי זה לא בא בחשבון׳ מלמלתי בשקט. ורצתי במדרגות לעבר הטלפון.
׳הלו?׳ אמרתי מתנשפת לתוך השפורפרת,
׳הוו, היי סבתא, לא אני לא מאוכזבת סתם אני פשוט עייפה… לא אל תדאגי אני יסביר לך הכל, הייתה תחרות לאומית של כתיבה ואני ועוד 10 אנשים זכו, אז עכשיו אני טסה לפריז בתור מתנת-זכיה, כן אני יודעת שגם הדוד של רוחלה יודע לכתוב… כן, אני אזהר , אל תדאגי סבתא אני אהיה בסדר… טוב אני צריכה ללכת לארגן את התיק, ביי אוהבת אותך׳
ניתקתי את את הטלפון ונשענתי על הקיר,
לא קרה כלום הוא בטח סתם עייף מהלימודים…
כן, בטח.
*. *. *