יום בחיי פרק 15

נקודת מבט ראיין:
האולם היה מלא עד אפס מקום
הוא היה בסיגנון של מתחת לים
אני:"הנרי! זה מהמם!"
נישקתי אותו נשיקה קטנה בפה
אני והנרי הלכנו לכיוון רחבת הריקודים
אחרי שעה קלילה של ריקודים קופצניים ופונץ התחלתי להרגיש סחרחורת
אני:"הנרי אני יוצאת לשנייה לנשום אוויר צח ולא מכונת עשן"
הנרי:"אני אבוא איתך"
אני:"אתה צריך להישאר פה, אתה ארגנת את המסיבה"
הנרי:"אם את רוצה"
הוא ניכנס בחזרה לאולם ואני יצאתי
נקודת מבט הנרי:
ברגע שאמרת ביי לראיין עדי הקרצייה הזאת ניתפלה אלי
עדי היא הכי פופולרית בשיכבה ובבית ספר בכלל
הנרי:"עדי את יכולה לזוז בבקשה"
עדי:"לא"
היא אמרה בקול המעצבן שלה
עדי:"עכשיו יש את הסלואו ואין לי בן זוג"
הנרי:"בעיה שלך"
עדי:"וגם לך אין בת זוג"
הנרי:"יש לי אבל היא לא מרגישה טוב אז היא יושבת בחוץ"
עדי:"נו בבקשה פעם הינו הזוג הכי יפה בשיכבה"
הנרי:"כן פעם"
עדי:"נו בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
היא לא הפסיקה להיתחנן עד שאמרתי "נו טוב על החיים ועל המוות אבל אנחנו עושים את זה שונה:
היא קפצה מאושר ומשכה אותי לרחבת הריקודים
היא שמהן לי את היידים על הצוואר אבל הורדתי אותן לכתפיים
היא שמה את ידי בגבה התחתון אבל העלתי אותן לאמצע הגב
אחרי חמש דקות ניגמר השיר
וראיין לא ראתה אותי
עדי:"אני שניונת הולכת לימזוג לי פונץ"
נקודת מבט עדי:
הלכתי לכיוון כערת הפונץ ונעומי החברה הכי טובה שלי באה אלי
נעומי:"התוכנית עובדת ? אתם חוזרים?"
עדי:"זה לא עבד…."
נעומי:"תעברי לשלב הקיצוני"
היהנתי וחזרתי אל הנרי
נקודת מבט הנרי:
עדי חזרה והיתקרבה אלי
עדי:"בוא"
אני:"לאן?"
לפני שהיא אמרה לי היא משכה אותי לקיר שליד המירפסת ואז היא נישקה אותי
אחרי כמה שניות ראיתי את ראיין עומדת בוכה והיא ברחה
נקודת מבט ראיין:
אני התחלתי להרגיש יותר טוב אחרי חצי שעה
ואז ראיתי את עדי הפאקצה של השיכבה ואת הנרי מיתנשקים
הדמעות החלו לרדת
ואז ברחתי.