" יום אחד תחשבי שננצח " ~ סיפורי ערסים ~ פרק עשירי

הימים שעברו עליי אחר כך היו ימים קשים. בקושי יצאתי מהמיטה, הקאתי המון, לא אכלתי, הרגשתי את גופי מאבד את כוחו. המחשבות שלי הוקדשו רק לעידו ולמה שעברנו במגרש הכדורגל בגשם.
זה היה עוד יום חורפי למדי, הייתי אצל עידו, כי לטענתו, אנחנו לא נפגשים מספיק והוא מרגיש שהתרחקנו. ישבתי בספה, מתחת לשמיכת הפוך החמימה, עם כוס שוקו חם ביד. עידו היה במטבח , כרגיל, מבשל בשבילי. לפתע דלת הבית נפתחה, ונכנסה לבית אישה הנראת בגילו של עידו. "כוסית…" מלמלתי בחוסר עניין אחריי שנכנסה למטבח בכדי להתמזמז עם עידו. ניחשתי שזו יסמין המדוברת. אחריי כמה דקות, האישה ועידו יצאו מהמטבח, שהיא סמוקה, שיערה מבולגן, ושניהם מתנשפים במהירות. יש יותר שקוף מזה? לא נראה לי. "חם פה." היא אמרה וכיבתה את המזגן. לי בכלל היה קר. התעצבנתי.
"דניאל, תכירי את יסמין." חייך עידו.
"היי." מלמלתי בקור, אפילו לא מפנה את מבטי אליהם. ראיתי מהצד שעידו מזעיף את פניו, וכך גם יסמין הזונה.
נ.מ עידו ~
מה יש לה? קשה לה פאקינג לשמוח בשבילי? ראיתי עוד משהו בעיניים שלה חוץ מקרירות, ראיתי עצב.
"אנחנו נהיה בחדר. אל תכנסי." מלמלתי בקרירות ואני ויסמין נכנסנו לחדר. הורדתי ממנה את הבגדים, ויאאלה לדפוק בראש.
נ.מ דניאל ~
שמעתי גניחות וצעקות מהחדר. מה היא חושבת שהיא? כוכבת פורנו?! טוב… עם עידו כל אחת היא כוכבת פורנו.
קמתי מהספה ויצאתי לחצר. התיישבתי על הדשא הלח, טיפות הגשם הרטיבו אותי, מתערבבות עם הדמעות אשר זלגו על לחיי. הרגשתי לא רצויה בפנים. הרגשתי שלאף אחד לא אכפת.
הוא והיסמין שלו… הוא לא צריך אותי. קירחת מכוערת כמוני…
אבל אני צריכה אותו.
נ.מ עידו ~
יצאתי מהחדר עם בוקסר, ולא ראיתי את דניאל. נלחצתי. התקשרתי אליה במהירות, אך ראיתי שהיא השאירה את הטלפון כאן. יצאתי מהבית, עדיין עם בוקסר, וראיתי אותה שם. יושבת על הדשא, נרטבת מהגשם.
רצתי במהירות אליה, כורע ברך מולה.
היא בוכה. פגעתי בה… אלוהים איזה אדיוט אני!
"דני… בואי נכנס לבית, תכנסי להתקלח, ואז תכנסי למיטה שלי לישון קצת." ליטפתי את לחייה, מנגב את דמעותייה. "לא." היא לחשה, הדמעות לא חודלות לזלוג על לחיה.
מה עשיתי. .. למה פגעתי בה… אני כזה אדיוט! "בבקשה…" חיבקתי אותה אליי, היא לא התנגדה. הרמתי אותה באיטיות, היא כרכה את רגליה סביב מותניי והניחה את ראשה על כתפי. זה היה הדבר הכי רומנטי שאי פעם חוויתי עם בחורה. אני מרים אותה, שנינו עומדים, בגשם. וזה היה דיי מחרמן, אני חייב לציין. נכנסנו לבית, היא עדיין עליי. יסמין הביטה בנו והחמיצה את פניה, אך לא היה לי אכפת. כרגע אני צריך לדאוג לדניאל. לקחתי אותה לחדר המקלחת והורדתי אותה באיטיות.
""תכנסי להתקלח. תצאי עם מגבת לחדר שלי, תהיה לך שם חולצה שלי." חייכתי אליה חיוך זהיר, היא הנהנה. נשקתי למצחה ויצאתי מהשירותים.
נ.מ דניאל ~
התקלחתי בזריזות, יצאתי מהמקלחת, כרכתי סביב גופי,מגבת עבה, גדולה וחמימה, ויצאתי אל כיוון החדר של עידו. הוא חכה לי שם. לחיי הסמקו רק מהמחשבה שעידו רואה אותי במגבת. הרי מתחת אין כלום.
"א…אני מצטער." אמר, מביט בגופי כאילו והייתי ערומה, והייתי קרובה לזה.
הוא יצא מהחדר, סוגר אחריו את הדלת. נאנחתי והתלבשתי במהירות.
החולצה של עידו הגיעה לי עד קצת מלפני הברכיים, אך עדיין הרגשתי קצת חשופה. הבטתי במראה. ראיתי ילדה רזה, חיוורת, נטולת שיער. ילדה חולה.
דפיקה קלה על הדלת קטעה את מחשבותיי.
"כן?" שאלתי, הדלת נפתחה, עידו עמד בפתחה, רק בבוקסר. הרגשתי איך בעיניים שלי פוזלות לקוביות ואז ל…
תתאפסי דניאל!
"איך את מרגישה?" חייך לעברי חיוך קטן. התיישבתי על המיטה, מושכת בכתפיי. "מרגישה חולה." אמרתי בשקט. הוא התיישב לצידי והניח את ידו על ירכי, הרגשתי צמרמורת נעימה עוברת בי. "את רעבה? הכנתי פסטה ברוטב אלפרדו." חייך אליי חיוך מפתה וקרץ לי, צחקתי. "אתה מנסה לפתות אותי, אדוני הצעיר?" הרמתי גבה, מה שגרם לו לגחך. "רוצה לראות גם שאני מצליח?" חייך בשובבות. או – או
"לא… אני דווקא בסדר." קמתי מהמיטה והתחלתי ללכת בצעדים איטיים לסלון.
"חבל… כדאי לך." חייך חיוך מפתה שגרם לי לנשוך את שפתי התחתונה. "פדופיל." מלמלתי וברחתי למטבח, צוחקת. ואז… נתקלתי ביסמין וגרמתי לה לשפוך על עצמה את כוס הקולה ששתתה. "או-או." מלמלתי לעצמי וברחתי לחדר, צוחקת ביני לבין עצמי.
"עידו!" צרחתה של יסמין הדהדה בבית, מה שגרם לפרץ הצחוק שלי להתגבר עוד יותר. נפלתי על המיטה, מתגלגלת מצחוק, עד כאב בטן.
לפתע עידו נכנס לחדר, השתתקתי מיד, מאחוריו עמדה יסמין, מלאה בקולה, פניה זעופות. "תבקשי סליחה!" נבחה עליי, הרמתי גבה. "אם היית מבקשת ממני לבקש סליחה יפה, אולי הייתי מבקשת סליחה. אבל עכשיו? את יכולה לחלום על הסליחה שלך." ירקתי בקור, עידו שילב את ידיו, פניו רצניות, הוא הביט בי בריכוז .
השפלתי את מבטי. זו הפעם הראשונה שהוא מביט בי ככה.
"יסמין, תשאירי אותי ואת דניאל לבד." אמר בשקט.
היא רטנה ויצאה מהחדר.
עידו ישב לצידי.
"מה קורה לנו?"