" יום אחד תחשבי שננצח " ~ סיפורי ערסים ~ פרק 29

הרחקתי אותו ממני במהירות.
"אתה הרגע הזדיינת עם מישהי בחדר שלך." נשכתי את שפתי התחתונה.
"אני גבר…" הוא מלמל , הזעפתי את פניי.
"לגברים ולנשים יש בדיוק את אותם הצרכים." קבעתי וקמתי מהספה.
"מה שתגידי…" הוא מלמל והדליק טלוויזיה, מעביר לערוץ הספורט. הבנתי שאין לו בדיוק כוח לריב איתי על "דברים לא חשובים", שכנראה אני כלולה בהם, אז קמתי ועליתי לחדרי.
שמעתי אנחת ייאוש מהסלון, ואז תקתוק עקבים, ויציאה מהדלת. שמחתי שסוף סוף היא הלכה.
"היא הלכה." דלת חדרי נפתחה, אליאור נכנס לתוכו.
"שמעתי…" מלמלתי, מנסה להסתיר את חיוכי.
"את יכולה לחייך, זה בסדר." קרץ לי וחייך בשובבות, לחיי הסמיקו. איך הוא הספיק להכיר אותי כל כך טוב?
"לך תמצא איזו מישהי לנענע אותה," מלמלתי וקברתי את ראשי בכרית, "אולי את הג'ינג'ית הזאת שהייתה פה מלפני יומיים." הוספתי מיד, נזכרת בג'ינג'ית ה"לוהטת" שלו. כמעט ומשכתי לה בשיער המכוער הזה שלה. הצבע עצמו יפה נורא, אבל השיער כל כך מקורזל ו…איכס.
"אולי." הוא אמר, הרגשתי אותו מתיישב לצידי, ואת ידו על הפיאה שלי.
"ואולי אני פשוט אגיד לך כמה אני אוהב אותך." לפתע הרגשתי את שפתיו על עורפי. לחיי התלהטו במיידי.
לא האמנתי שזה אליאור. אליאור שזרק עליי כדורי בוץ, קילל אותי, הפיץ את זה שאני חולת סרטן. ובכל זאת התאהבתי בו. כי גיליתי מישהו אחר, מישהו שבמשך כל חיי לא ידעתי שהוא קיים.
"אני זוכר שהיית בת שמונה," הוא התחיל מספר, אוסף אותי אליו, הנחתי את ראשי על חזהו, "אני ואסי היינו בני עשר, היינו צריכים לשמור עלייך, ליאל הייתה אצל המטפלת שלה. התחלת לבכות בגלל שאסי הציק לך, ופשוט חיבקתי אותך כשראיתי כמה את נסערת." אמר. הרמתי מבט מסוקרן ונבוך אליו. אני זוכרת במדויק את המקרה הזה. זו הפעם הראשונה שאליאור הראה אליי חיבה כלשהי.
"מאז, הלב שלי היה שייך לך," חייך חצי חיוך ונשק לאפי, "רק לך." אמר, ידו מלטפת את הלחי הימנית שלי.
הדבר היחיד שהציק לי באליאור זה שהוא לא היה יכול להיות בקשר רציני. כל יום בחורה אחרת. מזיין בחורה ואומר לי שהוא אוהב אותי. מה נסגר איתו? אבל הלב שלי היה שייך רק לו. הייתי שבויה בקסם המהפנט שלו. ויש הרבה כזה. זה לא קל כל יום לכבוש בחורה אחרת ולפתות אותה למיטה. יש לו קסם אישי.
"אני לא רוצה לאהוב אותך." לחשתי, משפילה מבט.
"אתה רק תפגע בי. אתה לא תהיה איתי בקשר רציני ושנינו יודעים את זה. אתה רגיל לזיין כל יום בחורה אחרת, וזה כואב." אמרתי בשקט, הדמעות החלו לזלוג על לחיי, הרגשתי כל כך שברירית.
"אני אכנס איתך לקשר מחייב ואתן את כל כולי לקשר בזה," התחיל אומר, "רק אם תבטיחי שבחיים לא תבגדי בי." אמר, מביט בי בעיניים רציניות ומחושבות.
"אני בחיים לא אבגוד בך, אליאור." אמרתי. בשניה אחת הבטנו אחד בשניה, ושניה אחריי כבר שפתינו היו צמודות בנשיקה של אוהבים.