" יום אחד תחשבי שננצח " ~ סיפורי ערסים ~ פרק 28
עבר לו שבוע מאז המעבר שלי אל ביתו של אליאור. הרגשתי מאושרת, כל כך מאושרת. קמתי בבוקר עם חיוך, וכך גם נרדמתי בלילה. היינו רואים סרטים ביחד, משפריצים אחד על השניה בבריכה, יוצאים לריצות, נוסעים ביחד לבית הספר.
זה היה יום חמים והחלטתי לצאת לבריכה קצת, בכדי להתרענן. אליאור הלך לבית הספר, בעוד אני נשארתי בבית. לבשתי את בגד הים המלא השחור שלי, מרחתי קרם הגנה בכמות נכבדה, ויצאתי לבריכה. הרגשתי שאני מתחילה להבריא. להתחזק. וזה מה שבאמת קרה. לפי מה שאורן אומר, המחלה כרגע מבצעת נסיגה משמעותית, ואני בדרכי אל להיות שוב ילדה רגילה לחלוטין.
ילדה בריאה.
אחת כזאת שמשתתפת בשיעורי ספורט.
טוב, על זה אפשר לוותר.
הורדתי את הפאה והנחתי על הכיסא שלצד הבריכה, בעדי לא להרוס אותה. נכנסתי לבריכה והתחלתי שוחה. המחשבות התרוצצו במוחי. בהמלך השבוע הזה הייתי מאושרת. בזכות אליאור. רק בזכותו. כל פעם שהיינו קרובים מדי, הלב שלי החל לפרפר. כמובן שלא התנשקנו, למרות שרציתי כל כך שזה יקרה. רק רציתי כבר להיות שייכת לו. אבל מה אני יכולה לעשות, כשהוא לא רוצה להיות שלי? הוא אומר שהוא לא בנוי לקשרים רציניים, אני חושבת שלא היה לו קשר רציני בגלל שהוא חסם את האפשרות שיקרה אותו המקרה כמו שקרה להוריו.
למרות שידעתי שבחיים שזה לא יקרה לו איתי.
אחריי כשעה יצאתי מהבריכה, כרכתי את המגבת האהובה עליי סביב גופי, לקחתי בידי את הפאה ונכנסתי לבית.
עליתי לקומה השניה, בה נמצאת המקלחת, ונכנסתי לחדר המקלחת. הורדתי את בגד הים ונכנסתי תחת זרם המים הרותח, בדיוק כמו שאני אוהבת.
אחריי כרבע שעה בה נשענתי על קיר המקלחת וחשבתי, יצאתי מהמקלחת וכרכתי סביב גופי מגבת נקייה. לבשתי פיג'מה, שמתי על ראשי את הפאה ויצאתי מהחדר. לפתע שמעתי צחקוק נשי מחדרו של אליאור. נשכתי את שפתי התחתונה וירדתי לסלון. ידעתי מה הולך לקרות. התיישבתי על הספה, מכסה את גופי הדקיק והחיוור בשמיכת הקיץ אשר הייתה עליה. הדלקתי את הטלוויזיה ושמתי לי את הסרט "משחקי הרעב". תמיד חלמתי להיות יפה כמו ג'ניפר לורנס, זאת אומרת, קטניס.
לפתע שמעתי גניחות צורמות אוזניים מהחדר למעלה. גועל תקף אותי, והדמעות כבר ביצבצו בעיניי. כיסיתי את ראשי ועצמתי את עיניי, נותנת לדמעות לזלוג על לחיי, ולזמן לעבור. קיוויתי שזה יהיה זריז, אך לא. עוד דקה עברה, ועוד אחת, ועוד כמה אחריה. ואז, מבלי שהבחנתי, נרדמתי כשעיניי לחות, לחיי רטובות, וראשי מתחת לשמיכה.
נ.מ אליאור ~
אחריי שסיימתי לזיין את הבלונדה הלוהטת הזאת, ירדתי למטה בכדי לשתות מים. כשחלפתי בסלון, ראיתי שיער מבצבץ מתחת לשמיכת הקיץ.
התקרבתי אל הספה והורדתי את השמיכה, נחרד לגלות את דניאל ישנה כשעיניה אדומות ולחיה רטובות.
היא שמעה אותנו. לעזעזאל.
התיישבתי לצד גופה, קובר את ראשי בין ידיי. לפעמים אני פשוט דפוק.
"דני…" מלמלתי בשקט, ידי עולה אל שיערה ומלטפת אותו.
"הממ?" המהמה ופקחה עין אחת.
"אני מצטער." לחשתי, היא פקחה את שתי עיניה.
"זה בסדר… חיים שלך, בית שלך." חייכה חיוך מזוייף.
לעזעזאל.
"בואי הנה." משכתי אותה אליי, למרות שהיא התנגדה מעט.
"מה?" רטנה, עוצמת את עיניה, מניחה את ראשה על חזי.
"אני אוהב אותך." אמרתי לפתע מבלי לחשוב. אבל ידעתי שמה שאני מרגיש זאת אהבה.
היא פקחה את עיניה במהירות והביטה בי, מסמיקה.
"אני אוהבת אותך." היא לחשה, סמוקה לחלוטין.
הצמדתי אותה אליי ונישקתי אותה.
לעזעזאל, אנחנו לא ההורים שלי.
תגובות (15)
אווווווווווווווו תמשיכיייייייי
יאאא איזה פרק !!
למרות שלדעתי את חייבת למצוא משהו לא צפוי (ובגידה זה נדושש)..
בבקשה אל תהפכי את זה לסיפור ערסים טיפוסי..
אני מודה, אני לרוב שונאת סיפורי ערסים, אבל זה אחר, הוא לא זול.
מתחננת, אל תעשי את הסיפור ידוע מראש!
אווווווווו תמשיכייייייי מושלםםם
מושלם תמשיכי ❤️
אה ועוד משהו, זה קצת מוזר שהיא מסכימה ככה בקלות לנשק אותו כששנייה לפני זה הוא שכב עם מישהי..
פעם הבאה תחשבי במקום הדמות, מה את היית עושה או חושבת.
אבל בכללי הסיפור הזה מזה יפה.
עדיין לא ראו אם היא הסכימה או לא.-הוא פשוט נישק אותה
זה כזה מוושלםםםם
תמשיכייייי
למה הוא בגד בה אם הוא אוהב אותה? 0-0
כי הוא טמבל כל הגברים טמבלים אוחחח
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייי
פרק מהמם!
יש לי צמרמורות…
כל כך מושלםם..!!!
תמשיכייי
הואא לא בגד בה הם לא היוו ביחד !!
הוא עדיין יצא לא בסדר !! מוושלם כרגילל תמשיכיי ….
יאי זה כולכך מושלם תמשיכי דחוף;)!
מעורר צמרמורתֱֱֱ
פשוט מדהים תמשיכי
וואוווווו אין לי מה להגיד לך חוץ מהמילה וואוווו . את לקחת את הסיפור הזה למקום הכי שונה וגרמת לקוראים פשוט להתמכר אליו .
זה כזהה מווששלםםם !!!! סופסופ הוא קיבל קצת שכל :-) תמשייכייי !!!<3