יואב

יואב הגיע למושב בגיל אחת עשרה, ילד עם גוף של בוגר עם תלתלים זהובים שכמעט הגיעו לכתפיים ועם חיוך גדול ואמיתי. הוא היה כל כך מלא בביטחון וכריזמה שביום הראשון שלו בבית הספר "נווה" היה מוקף בחברים שהיה נראה שהוא לומד שם כבר שנים. שהמחנכת שלנו חדווה הציגה אותו בפני הכיתה היה נראה שליואב לא מביך בכלל הוא חייך חיוך גדול ונשען על השולחן של המורה, אני זוכרת איך הסתכלתי עליו וכבר רציתי להיות החברה הכי טובה שלו וחשבתי לעצמי שהוא נראה ממש אחד משלנו. בהפסקה שהגיעה אחרי השיעור הארוך, מיד ניגשתי לשולחן שלו "אני שקד" חיכתי אליו " תזכור את השם הזה" הוא הסתכל עלי בעיניו הגדולות והנוצצות גיחח קלוח והושיט לי יד באבירות כל כך התרגשתי מהמחווה הבוגרת הזו שכל כל שונה מההתנהגות של שאר בני הכיתה שלי שנתתי לו חיבוק. כל בני הכיתה הסתכלו עלינו ואני צחקתי במבוכה. ומאז אותו יום זה- יואב ושקד בהפסקות, אחרי בית הספר, במקומות המסתור של שנינו יואב ושקד שתמיד ביחד.

שקד ויואב ישבו מתחת לבניין, כפות ידיהם שלובים זה בזו, שקד הניחה את ראשה על כתפו יואב ונאנחה קלות, הריצה שרצה בדרך לבניין שלו, הודעתו הראשונה מזה כמה שבועות שיואב שלח לה רגשה אותה מאד. ליואב נצבט הלב עד כדי כך שהרגיש כאילו עומד לבכות מולה. כל כך קרובה היתה אליו עם מבט מלא התמסרות.
כל כך רוצה לומר לה כמה התגעגע כמה החיבוק שלה משלים אצלו הכל ובמקום זה חייך חיוך קטן לעצמו והחזיק את ידיה אפילו חזק יותר. "אתה רוצה שאתן לך שקט? אני יודעת שבטח אתה עוד כועס, אבל מה שזה לא יהיה, תספר" אמרה שקד יואב שתק והלב שלו צבט עוד יותר מלפני שהגיעה.למה היתה חיבת לדבר ולהזכיר לו על כך על שהוא כועס עליה ,כל כך היה נעים ומנחם שכבר דבר זה נשכח מראשו.
הוא כל כך כעס עליה, איך שזרקה את החברות שלהם תמורת הילד השנוא עליו בכיתה איך שלא הפריע לה שאמר לה שזה פוגע בו ועוד יותר שנא אותה על זה שהיא תמיד שם, תמיד עושה את הדבר הנכון ולא נותנת לו לכעוס עליו, איך היא באה בריצה ובכלל מה קרה בסך הכל נפרד מיעל, שגם ככה לא אהב אותה. ולמה תמיד שקד חיבת להיות כל כך דרמטית ורגשנית? ולמה הוא כל כך אוהב את זה. אז הוא שתק. ונתן לשקד להתפתל במקומה באי נוחות ואהב לראות שאי אינה מרגישה בנוח.
"את האמת שזה לא כזה סיפור גדול, נפרדתי מיעל. וזהו" אמר באדישות וויתר במהירות על חלקו השני של המשפט שכל כך רצה לומר.
" אתה יודע? אני דוקא אהבתי אותה" אמרה והרימה את ראשה "אז תצאי איתה את" אמר בתוקפנות לא אופינית לו כלל וכלל שקד הסתכלה עליו בעיניים וניתקה את ידיה מידיו "אני רוצה שתגיד לי מה יש לך, למה אתה מתנהג ככה? הרי אנחנו החברים הכי טובים! זה לא אמור להיות ככה אתה לפעמים כזה ילד קטן" וקמה בבת אחת ניקתה את מכנסיה מהאבק והלכה משם ויואב נשאר לבדו מתחת לבניין והדמעות התחילו לצוץ. מטומטם אמר לעצמו. איך חשבתי לאמר לה באיזו פזיזות שלחתי לה הודעה.אמר את זה אפילו טיפה בקול וקם גם הוא ועלה לביתו בשקט.