ידעתי שזה מה שיקרה-פרק 5

קמתי ב6 וחצי בבוקר..מה לעשות ככה זה שיש הסעה לבית ספר…
שטפתי פנים,התלבשתי,בישמתי את עצמי,אכלתי קורנפלקס ויצאתי לתחנה…
הגעתי לכיתה ולאחר 5 דק' הגיעה מיכל. היא נכנסה לכיתה והתחילה לדבר בלי סוףף על כמה שאלו מאילת חמודים וכמה שהם מקשיבים לה והם לא כמו כולם [זה כזה משפט של מתאהבות] ובלה בלה בלה…. שזה הגיע כבר לסף חפירה בלי שאני יכולה להשחיל מילה עצרתי אותה :דיייי מיכל,בסדר שיהיה לך בכיף תהני איתם,תעשי איתם מה שבא לך ואל תקשיבי למה שאמרתי אבל אח"כ אל תבואי אליי בטענות!"
היא אמרה לי בדיוק כמו אתמול ושוב כמו אתמול פגעה בי : "דיי תפרגני קצת נטלי מה קרה ,את ילדה קטנה?!" נפגעתי אבל העברתי הלאה..עדיף שאני אתמוך בה ויעזור לה ולא אתחיל לריב איתה ואז שיקרה לה משהו אני יאכל את עצמי..מיכל היא גם ילדה של דווקא ואם אני יריב איתה היא מסוגלת לעשות משהו נורא עם הבנים האלה…כן כן אפילו לנסוע עד אליהם לאילת..
בבוקר נכנסה המורה,אני חולה על המורה שלנו! קוראים לה חלי, היא כזאת מתוקתקת ומסודרת והיא לא כמו כל המורות שמה שיש להן בראש זה רק ללמוד, היא עושה לנו המון שיחות ומדברת איתנו על דברים שמדברים אלינו [בנים,גיל ההתבגרות וכד'..]..ממש כמו בת גילנו…לרגע המחשבה לספר לה על מעשי שמיכל עברה לי בראש אבל מיד אמרתי לעצמי לא, אני לא ילדה שמספרת כל דבר לכל בנאדם אני שומרת בלב זה הכי טוב..עודדתי את עצמי..
חלי התחילה לדבר איתנו על פסח ושצריך לעזור לאמא,כי קשה לה לבדה ובלה בלה בלה…אויי אח ששכחתי מהעצבים של אימי היא מזכירה לי אותה?!?
ואז היא גם דיברה על כך שצריך בחופשת פסח ובכל חופשה להזהר מסכנות ומכל הדברים האלו ושהיא תעשה לנו על כך שיחה לפני החופש והשאירה טעם של עוד..שמחתייי הלוואי שתדבר על בנים ופייסבוק ושלא מדברים עם זרים ותאיר למיכל קצת את החיים של עצמה!
ולבסוף אמרה שאנחנו צריכות להשתפר בלימודים ושיש הזדמנות לצבור כוחות בחופשה [בדוק כל מורה אומרת את זה]….אין על חלי-אני אוהבת אותה ממש כמו חברה! הלוואי והיא הייתה אמא שלי…
~~
היום נגמר אוווח שוב בית,שוב עצבים,שוב בכי,שוב חפירות?!!!!!!!!!! אני נשבעת שאם מיכל אומרת עוד מילה אחת על אלה מאילת אני מעיפה לה כאפה!
איך קוראים להם בכלל? קלטתי שאני בכלל לא יודעת איך קוראים להם!