טעויות של נערה פרק 33 :)

נקודת מבט של ג'ייסון:
יצאנו מהמועדון, הרגשתי בעננים, בחיים לא הרגשתי ככה, היא סוף סוף סלחה לי, שברתי את חומות האגו שלי, וגם היא את שלה, באמת שלא יכולתי בלעדייה, היא החיים שלי, האויר שלי לנשימה,
התיישבנו על ספסל עץ שהיה קרוב למועדון, היא הסתמסה עם מישהו, אני הסתמסתי עם טיילור, חיים שלי הגבר הזהה, הוא ממש עזר לי מתי שהיא נפרדה ממני, הרגשתי כמו סמרטוט שסחטו אותו שוב ושוב ושוב,
אני והיא השלמנו, ברוך ה', אני כל כך שמח, מאושר, נשבע שבחיים אני לא יפגע בה יותר, אהבה שלי היא,
אבל עדיין, עדיין לצערי קיר של שתיקה מפריד ביניינו, חוסם אותנו מלדבר, כואב לראות אותנו ככה, כמו שני זרים
"זואי?" שאלתי אותה, והיא הפנתה את מבטה מהאייפון שלה לעברי
"אה?" שאלה, עינייה כבויות מעט
"מה קורה לנו?" שאלתי והבטתי לתוך עינייה
"לא יודעת, מה?" שאלה וניסתה להתמם
"את יודעת על מה אני מדבר, אני לא יכול עם השתיקה שלנו, כאילו אנחנו שני ידידים שנפגשו ברחוב ומתפדחים אחד מהשני" אמרתי לה, משהו בעיניים שלה השתנה, לא יודע מה, אבל משהו השתנה, היא באה להגיד משהו ופתחה את פיה, אבל התחרטה וסגרה אותו בחזרה
"מה?" שאלתי, מה היא כל כך לא מרגישה בנוח לידי
"אני מצטערת, פשוט, לא יודעת, אוףף" אמרה, עדיין לא הרגשתי שהיא סלחה לי, או לפחות לא לגמרי,
"אני אוהב אותך, את יודעת את זה" אמרתי לה,
"אני יודעת" אמרה בחיוך ביישני מעט
"זהו?" שאלתי, היא לא מרגישה אלי את זה כבר? היא כבר לא אוהבת אותי, היא בטח עשתה את עצמה כאילו היא רוצה אותי בשביל לא לפדח אותי,
"זהו" אמרה, אחרי כל מה שעשיתי בשבילה, שעשיתי בגללה, אחרי הכל! זהו? היא שוחכת ממני, היא לא רוצה אותי יותר, אני לא יכול איתה יותר, היא מחרפנת אותי, היא יכולה לחרפן פילל, לשגע אותו, שפשוט תגיד עם זה וסלאמת, אני לא יכול שהיא מותחת אותי ככה, כמו בלון, בסוף אני יקרע, הסוף הזה קרוב, קרוב מאוד
"תגידי את זה כבר, תגידי שאת לא אוהבת אותי, תגידי את זה ותזרקי אותי, אני כבר לא יכול ככה" אמרתי לה בגרון חנוק, היא לא ענתה, היא רק הסתכלה עלי, קמתי מהספסל בעצבים ובאתי ללכת, היא קמה מהר ותפסה אותי בידי, היא הסתכלה בעיני ושתקה, שוב השתיקות שלה, אני לא יכול איתם
"מה עכשו?" שאלתי אותה בעצבים, אם היא לא מתכוונת להגיד משהו, שתתן לי ללכת, היא נשכה את שפתה המשוכה באודם האדום, ודמעה זלגה מעינייה, שוב היא בוכה? היא יודעת שקשה לי עם זה,
"א… אנ..אני…אני אוהבת אותך גם" אמרה והסתכלה לי עמוק בעיני, העיניים שלה נצצו, גם מדמעות וגם מהתרגשות
"אז למה אנחנו ככה?" שאלתי אותה שוב
"אולי פשוט זה תקופה קשה שעברה עלינו, היא תעבור, אני מבטיחה" אמרה לי ואני הנהנתי, בגלל העקבים שלה היא בגובה שלי כמעט, היא הניחה את זרועותיה העדינות על צווארי ונשקה על שפתי בעדינות,זה רק משבר קטן וזה יחלוף, זה ילך, ואז יהיה לנו תקופה שמחה, מאושרת, מלאה באהבה, לכל ירידה תהיה עלייה, ולכל עלייה תהיה אחרי זה ירידה, ככה זה בחיים, ככל שהחיים יותר מחשלים אותך, ככה מתקדמים יותר, שמחים יותר, ואוהבים יותר,

נקודת מבט של זואי:
נשקתי לו ברכות על שפתיו, אני אוהבת אותו, שלא יחשוב לרגע שלא, פשוט עדיין קצת קשה לי, לפי ההבעה שלו רואים שהוא מסכים איתי
"אתה האהבה שלי, האהבה האחת והיחידה שלי" אמרתי לו, הוא חייך חיוך גדול וחשף את השיניים הלבנות שלו, אני אוהבת לראות אותו מחייך, הוא מחייך חיוך כובש כזה, מאושר, אוהב, ורק, אבל רק ככה אני רוצה לראות אותו,
"נשמה שלי אתת, חיים שלי בלב, את יודעת מה אני בלעדייך?" שאל אותי בחיוך
"מה אתה בלעדיי?" שאלתי
"כלום" אמר בקול המלאכי שלו ואני חייכתי
"בוא ניכנס, אני רוצה לשיר שיר אחד" אמרתי ונכנסנו
"אחרי שמישהו התחנן שהיא תסלח לו והיא לא איכזבה, קבלו את זואי!!!!!!!!" אמר הדיג'י ואני עליתי לבמה, מחיאות כפיים מפרגנות נשמעו, ואני השתקתי אותם
"רציתי להקדיש את השיר without you לאהבה היחידה שלי, אני אוהבת אותך" אמרתי לו, הוא שלח לי מהקהל נשיקה והמוזיקה התחילה להתנגן

[תפעילו את זה:
https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=BAWhAFAFkoQ
מתחת לבית באנגלית, יש את התרגום שלו]

I can't win, I can't reign
I will never win this game
Without you, without you
אני לא יכולה לנצח אני לא יכולה לחכות
אני לעולם לא ינצח במשחק הזה, בלעדייך

I am lost, I am vain,
I will never be the same
Without you, without you
אני אבודה, אני חסרת ערך,
לעולם לא יהיה אותו הדבר, בלעדייך

I won't run, I won't fly
I will never make it by
Without you, without you
אני לא ארוץ, אני לא אעוף,
אף פעם לא אעשה את זה, בלעדייך

I can't rest, I can't fight
All I need is you and I,
Without you, without….
אני לא יכולה לנוח, לא יכולה להלחם
כל מה שאני צריכה זה אתה ואני, בלעדייך

Can't erase, so I'll take blame
But I can't accept that we were strange, without you,
אני לא יכולה למחוק אז אני אקח את האשמה,
אבל אני לא יכולה לקבל את זה שאנחנו בנפרד, בלעדייך (כמעט והתחלתי לבכות, פשוט היה קשה לי כל כך בלעדייו)

אני לא אמריא, אני לא אטפס,
כשאתה לא כאן אני משותקת, בלעדייך….

נקודת מבט של ג'ייסון:
היא סיימה לשיר, כמעט והתחלתי לדמוע, כן, לדמוע, שמעתם נכון, היא מרגשת בטירוףף,
מחיאות כפיים נשמעו מכל עבר, היא באמת שרה מהמם, יש לה קול כמו של מלאך, נוגע כזה, אמיתי, ועוד יותר ריגש אותי זה שהשיר הזה היה מוקדש לי, היא ירדה מהבמה ורצה אלי, הדבקתי לה כזאת נשיקה שהיא לא תשכח לעולם, אהבה שלי היא, אם לא היה לי אותה, לא יודע איך הייתי שורד עכשו,
היא החיים שלי, האור שלי, האושר שלי, היופי של חיי, הנוף היפה שמול עיניי, היא הראשונה שגרמה ללב שלי לפרפר, עוד שנייה להשתגע מכל מילה שלה, מכל חיוך שלה, מכל מבט שהיא מסתכלת לכיווני,
הגעתי למסקנה,
אני…. אני… אני מאוהב
"יש לי שאלה" אמרה לי לפתע
"אז תשאלי" אמרתי לה בחיוך
"כבר ויתרת עלי?" שאלה
"בחיים לא, אני לא יכול לשכוח אדם שחשוב לי כל כך, על האהבה לא מוותרים בחיים, ואם מוותרים אז כנראה שלא באמת אוהבים" עניתי לה
"אז אתה אוהב אותי באמת?" שאלה
"באמת באמת" אמרתי והיא צחקה את הצחוק הצלול, הממכר שלה, והדביקה אותי ביחד איתה