טעויות ~ פרק 2

לפתע הוא הביט בי, אך הייתי קפואה ממקומי מה את עושה טיילור? תצאי משם! וורה תהרוג אותך!!
* * *
"מכירה את זה שמבקשים ממך לעשות משהו שאת יודעת שאת לא מסוגלת לעשות, ואת מנסה לעשות..אבל את תמיד עושה טעויות, תמיד את עושה את זה לא נכון" אמר פתאום, בקשיחות, בלי טיפת חיוך ועם רצינות מלאה.
הבטתי בו והמילה היחידה שרציתי להוציא מיפי הייתה 'מה?' אך הסיטואציה שהציג לי הייתה ניראת כלכך מוכרת.. מה שאני חווה כל יום. כל יום מלא בטעויות.
"מכירה יותר מידי" אמרתי בשקט.
"באמת?" שאל , הנהנתי בראשי , נשענת על שולחן הכתיבה ומחכה למשפט שיסביר את שאלתו.
הוא חייך טיפה כשהבין למה אני מחכה ונשכב על מיטתו.
"זה אבא שלי, הוא רוצה שאני אתחתן עוד השנה . נכנס לו ג'וק לראש שהוא זקן מידי ואני צריך להבטיח את מקומי בכיסא המלכות, הוא אמר שיש לי 12 חודשים.." אמר בוהה בתקרה.
"מה עם אנסטסיה?" שאלתי ללא חוצפה.
הוא צחק, "אנסטסיה היא מהבנות שלא יודעות להרפות, היא עדיין חושבת שאנחנו חברים"
"אני מבינה" אמרתי.
"לא את לא מבינה, את לא יודעת מה זה למצוא כלה ב12 חודשים , אני רוצה מישהי שאני אוהב באמת..לא סתם להתחתן!" אמר.
הבטתי בו, הוא ניראה כלכך רציני , הוא נעץ מבטים בתקרה הלבנה ולא הסתכל עליי אפילו.
התחלתי לנקות את שולחן הכתיבה.
היה שקט בחדר לכמה שניות . שקט מציק. שיגיד משהו, כל דבר!
"אני יכול להתערב איתך שהשולחן כבר נקי" אמר והביט בי מחייך.
נאנחתי וחייכתי מעט .
"אני מניחה שאני אצא, אלא אם כן זה לא מספיק נקי כאן" אמרתי והתכוונתי לצאת.
"הכל כאן נקי, אבל אני דיי בטוח שיש לך מה שלגיד על מה שאמרתי לך עכשיו" אמר והתרומם ממצב השכיבה שהיה בו.
"אתה טועה" אמרתי ללא חוצפה.
"נוו באמת , מה את מציעה לעשות?"
"אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע עצה ממשרתת?" שאלתי.
הוא גלגל את עיניו ואז חייך.
"אני בטוח" אמר לבסוף .
"טיילור! מה את עושה?" שמעתי את וורה צועקת , אווי לא, אני כלכך הולכת להסתבך.
היא התפרצה לחדר.
"אני מצטער הנסיך, היא מפריעה לך?, אני אמרתי לך לצאת כשהנסיך מגיע." שאלה אותו ואז פנתה אליי בלי לחכות לתשובה של הנסיך.
"זה בסדר, היא לא מפריעה" אמר הנסיך.
"לא לא, היא לא אמורה להיות כאן" אמרה לו וורה.
"אבל אני אמרתי לה להישאר" אמר ואז הביט סביבו . "ה..החלונות עדיין לא נקיים מספיק" אמר בהיסוס מה שגרם לי לחייך מעט.
"אוקיי" אמרה וורה.
"תישארי כאן ותנקי את החלונות! ואתה , אל תהסס להעיף אותה אם היא מפריעה לך" פנתה אליו.
"בסדר גמור" אמר וניסה להיות רציני. כמעט התפרצתי בצחוק ממבטו הרציני אך התאפקתי ורק גיחוך קל נפלט מפי.
וורה יצאת וסגרה את הדלת והנסיך נשכב באנחה על מיטתו.
"עכשיו אני מבין למה 'את מכירה יותר מידי' את המצב שלי" אמר וציטט אותי.
התקדמתי לעבר החלונות.
"לא." הוא צחק והבטתי בו לא מבינה.
"אני צחקתי, החלונות נקיים מספיק, לא שממש אכפת לי ממצב הניקיון שבחלונות" אמר.
"אני לא יכולה להיות בחדר הזה מבלי לעבוד" אמרתי.
"אני מבין" אמר בחיוך. "אם כך, אני רואה על השולחן שלי קצת אבל" אמר והצביע על שולחן הכתיבה שלא מזמן ניקית.
צחקתי מעט והתחלתי לנקות את שולחן הכתיבה.
"אז אולי תגידי לי מה דעתך גברת טיילור המשרתת" אמר בחיוך.
הבטתי בו.
"אני חושבת שכדי שתערוך נשף..נשף אם כל נשות הממלכות הקרובות, בנשף תוכל לפגוש הרבה נשים, להתרשם, להכיר…" אמרתי והסתובבתי בחזרה כדי להמשיך לנקות.
הוא התרומם ממיטתו למצב ישיבה.
"נשף, זה גיאוני!" קבע. "ככה אבא שלי יראה שאני רציני ושאני עושה משהו כדי לקדם את בקשתו…טיילור את גאונה" אמר בהתלהבות.
"תודה..אני מניחה" אמרתי.

"טיילור?" שאלה מולי. חברתי היחידה בכל הממלכה , היא גם משרתת.
"כן?"
"את יודעת מה שמעתי?" שאלה והתיישבה על מיטתי בעוד אני קוראת ספר.
הורדתי את הספר והבטתי בה.
"מה שמעת מולי?" שאלתי , מולי תמיד הייתה מעודכנת במה שקורה בממלכה, אני לעומתה..אפילו לא מנסה לדעת.
"היום בארוחת הערב, כריסטופר..הנסיך, אמר לאנסטסטיקקה ביי ביי" צחקה.
צחקתי קצת והמשכתי לקרוא.
"את לא שמחה? סוף סוף לא נצטרך לראות את הפרצוף המעוך של המפלצת הזאת" אמרה.
"אני שמחה, שמחה בלב" קרצתי לה והיא צחקה.
הייתי סקרנית לדעת האם הנסיך באמת היה רציני לגביי הרעיון שלי.
"תגידי מולי..היה עוד משהו מעניין היום בארוחה?" שאלתי אותה.
היא קמה והחלה לסרק את שיערה הג'ינגי מול המראה. היא משכה בכתפיה.
"לא לפי מה שידוע לי..אבל אם אני אדע עוד משהו אני מבטיחה להגיד לך" אמרה והביטה בי בחיוך בעיניה השוקולדיות.
סגרתי את הספר. ונשכבתי בתנוחת עובר על מיטתי הקטנה.
"את הולכת לישון?" שאלה מולי.
"כן, אני עייפה" עניתי ופיהוק קל חמק מפי.
"טוב, לכי לישון, ממילא עוד מעט שלושת הפקצות יחזרו, הן הלכו להתקלח..אבל אני בטוחה שבדרך הן גם הלכו להציץ בחדר של הנסיך..הן כאלה פתאטיות" אמרה.
"מאוד" מלמלתי
"לילה טוב ישנונית" שמעתי את מילותיה האחרונות של מולי .
ותוך מספר שניות נרדמתי, שינה ריקה..נטולת חלומות, נטולת מחשבות..