טלנובלה פרק 10

"מה? למה?!" שאלתי.
"יש כמה סיבות. הסדרה שלך, העובדה שהארץ מצאה חן בעינינו ובגלל, שאנחנו.. לא רוצים להיות בארץ אחרי שסבתא מתה." אמא שלי אמרה.
"אבל.." היססתי. לפני כמה זמן, אתמול, אם הם היו אומרים שאנחנו עוברים לפה הייתי שמחה אבל עכשיו? אני לא יודעת. אני מבולבלת.
"אבל מה עם החיים שלי? שלנו?" שאלתי.
"את תעברי לבית ספר פה. תבקשי מאליס את שם הבית ספר שלה. אם את רוצה את תוכלי ללכת לשם איתה."
"אתם יודעים מה? אין לי אפילו כוח להתווכח. אמרתי והלכתי לחדר שלי וטרקתי את הדלת. התחלתי לארוז את הדברים- פשוט דחפתי כל דבר שהיד שלי פגעה בו- וזרקתי למזוודה.
"הי.." שמעתי את הקול של אליס ואת הראש שלה מציץ מהדלת.
"תיכנסי." אמרתי.
היא הביטה במזוודה שלי.
"אתם עוזבים?" היא שאלה מאוכזבת.
"ואז אנחנו חוזרים לפה. לתמיד." אמרתי.
"באמת?"
"כן, אמא שלי אמרה שאני יכולה ללכת איתך לבית הספר."
"אני לומדת בפנימייה."
"עוד יותר טוב."
"מתי אתם נוסעים?" היא שאלה.
"לא יודעת." עניתי. "אמא!" צעקתי.
"מה?" היא הופיעה.
"מתי אנחנו נוסעים?" שאלתי.
"היום."
"וחוזרים?"
"עוד שלושה ימים, בשבת." היא אמרה ונעלמה מהעין.
"אז אני מתארת לעצמי שניפגש בשבת?" אליס שאלה.
"כן." אמרתי.
"תקשיבי יש בבניין שלי דירה למכירה היא ממש טובה אם את רוצה אני יכולה לתת לך את הכתובת ותבקשי מההורים שלך לבוא לראות."
"תודה." חייכתי קצרות.
"ליטל יש לך שיחת סקייפ!" אמא שלי קראה לי.
"מאיה." נאנחתי.
עכשיו צריך להתמדד גם עם מאיה, זה מה שחסר לי.
"מאיה?" אליס שאלה.
"החברה הכי טובה שלי מישראל."
"היא יודעת על זה?" אליס שאלה.
"לא." עניתי. "את יכולה לחכות לי כמה דקות?"
"בטח." אמרתי.
יצאתי מהחדר והלכתי למחשב.
"היי." אמרתי כשעניתי לשיחה.
"היי!" שמעתי את הקול הקופצני של מאיה. "איך בארגנטינה?"
"מושלם.." רטנתי.
"מה קרה?"
"אני חוזרת לארץ?"
"מה? למה?"
"אני רואה שאת שמחה.."
"מצחיקה. מה קרה?!"
"סבתא שלי נפטרה."
"אני כל כך מצטערת! אני והפה המטומטם שלי."
"זה בסדר, אבל.."
"נו מה?"
"ואז אני חוזרת לפה. לתמיד." אמרתי.
"רגע- מה?!" היא שאלה.
"כן."
"מה אני אעשה בלעדייך?!"
"אני ממש מצטערת!"
"יש לך עוד הודעות חשובות?" מאיה שאלה.
"התקבלתי לטלנובלה בתפקיד ראשי."
"את צוחקת!" היא אמרה. "עוד משהו?!"
"אני פגשתי ילדה חמודה שקוראים לה אליס ויש לה אח שקוראים לו ניקו."
"חתיך?" היא שאלה.
"זה כל מה שמעניין אותך?" עקצתי אותה.
"כן, נו?"
"טוב כן, אבל כמה שהוא חתיך הוא מעצבן. אה, והוא ישחק בתפקיד הראשי איתי בטלנובלה."
"בא לי להרוג אותך. אני מפסידה את החברה הכי טובה שלי ואת זוכה בהכל."
"לא רק את מפסידה משהו." אמרתי. "אני מפסידה גם אותך וגם את הסבתא שלי. וגם את החיים שלי." אמרתי.
"נכון.."
"טוב אני חייבת לזוז אני אראה אותך מחר." אמרתי.
"ביי."
"ביי." אמרתי וניתקתי את השיחה.
חזרתי בחזרה לחדר.
"אליס-" התחלתי להגיד ואז ראיתי אותה על הרצפה נחנקת. "אליס!"