טייסי קרב- פרק 6

"למה עזבת אותי?"הוא שאל,כשידו נאחזת בידה.
"אדם..אני..הייתי חייבת."היא ענתה עם דמעות בעיניים.
"למה,איזי?"הוא שאל,חושב על התרגיל שאליו ייצא מחר.
המחשבות שלו היו במקום אחר.
איזבל הביטה בו,כשהפנה את ראשו.
"יש לך פרופיל יפה.."היא אמרה,מעבירה אצבעה על הפנים שלו.
"לא ענית לי עדיין על השאלה שלי.."הוא אמר מביט בה בעיניים מרצדות.
הוא הביט בה במבט רציני.פגוע.
"אני לא יכולה לדבר על זה."היא ענתה.."לא כרגע."
"אז..אנחנו לא יכולים לעשות את זה.."הוא ענה.
"את מה?"היא שאלה.
"זה..אנחנו.את לא יכולה לקיים איתי יחסי מין ואחר כך להעלם לי.זה לא עובד ככה.."הוא אמר בפניה.
"אתה טייס קרב.הועלת בדרגה.אני גאה בך.אבל,אתה יודע שאנחנו לא יכולים להיות ביחד."היא הטיחה את האמת בפרצוף שלו.
"אני מסכים איתך.זו עבודה מסוכנת.וגם שוטר,וגם רופא.אבל אנשים מתמודדים.."הוא ענה בפניה,"זו לא הסיבה שאת לא רוצה להיות איתי."
"אבא שלי היה טייס קרב.הוא נהרג."היא סיפרה לו.
"אני מצטער..לא ידעתי.."הוא אמר,מביט בה.בעיניים מלאות אמפטיה.
"הייתי מלאת אנרגיה באותם ימים.רעש המנועים ורייח הדלק הדליק אותי.."היא חייכה.
"גם אותי.אני נולדתי לתוך כל זה. אני מה שנקרא:AIR BORN."הוא סיפר לה.
אדם ליטף את פנייה מניח אותן על החזה השרירי שלו.
בבוקר,
שניהם קמו כאילו כלום לא קרה.
לאחר כוס הקפה של הבוקר,לבש אדם את חליפת הטייס שלו,ממהר לתדריך יציאה.
"אדם,"נשמעה קריאה לעברו,כשהוא אוחז בקסדה בידו.
"סנאפ דראגון,בשבילך.."הוא קרא.
"בהצלחה!"היא קראה.
"אני אראה אותך יותר מאוחר?"הוא שאל אותה.
"כן.רק אל תהרג שם למעלה."היא אמרה,דואגת לו.,
"לא יכול להתחייב.."הוא ענה,מביט בה בעיניים הבהירות שלו.