טוקיו חסר הרגשות פרק 9

נשמע רעש של פיצוץ. איש נכנס לבית היתומים. הוא תפס לי בשיער, ונתן מכת נוקאאוט למיו. בעטתי אותו לקיר. מיו כבר לא בהכרה כדי שתוכל לעזור לי… "איה!!" צרחתי. הקרסול התעקם עוד קצת. התלמידים ירדו למטה, תוהים מה קורה. "תצטרפי אליי." הוא אמר והוריד את המסיכה השחורה מפניו. "א-אנטוני…?" שאלתי. אנטוני שם את ידו על הלחי שלי. שאלתי אותו: "סלח לי?" "את צריכה לעזוב את טוקיו, את מיו, את ארוקה, את קאיטו…… ואת רוקו. את צריכה להצטרף אליי, ליואקה, לאחרים." הוא אמר. "העפתי את היד שלו מהלחי שלי ושאלתי: "סליחה?! אתה שברת לארוקה את הלב! אתה הוצאת את מיו מהכרה!! אתה… חצוף!! למה נראה לך שאחבור אליך?!?!" ובאתי לתת לו אגרוף. מידיי ברחה להבה חמה שכמעט שרפה אותו כליל. הוא רק נכווה קלילות. הכוויה נעלמה……. "מה?" שאלתי. הוא תפס אותי. "תלמידים! לכו!" צרחתי. התלמידים לא זזו ממקומם. אנטוני העיף אותי, נחתתי על שולחן. "את חלשה.. את לא מסוגלת להילחם." אמר אנטוני והתקרב אליי עם חיוכו המרושע. אני לא יכולה לקום…….. "את יודעת להסתבך היטב בצרות!" צעק טוקיו. הוא נכנס לבית היתומים עם השאר. "אני מסתדרת בעצמי!" צעקתי אליו. פניו של טוקיו היו רציניות. הוא הרים את ידו לאוויר. כדור אור הופיע בידו. אנטוני צחק, "אתם באים או מה?" שאל אנטוני. הגעתי כבר לשיא העצבים. צעקתי: "אתה חתיכת….!!!" אנטוני תפס את היד שלי לפני שהספקתי לזרוק כדור אש חם כמו לבה. כמה אנשים שנראו לי מוכרים ביותר נכנסו דרך הדלת האחורית. נערה עם שיער שחור ומבריק ושמלה זהובה ומנצנצת התקרבה אליי. קאיטו לקח את גרזנו ו….