טאי – פרק 6

פרק 6:
נק' מבט אלי:

"דברי." דרשתי מקים.
"ליאור?"
"לא!" אמרתי בציניות.
"ליאור.." היא אמרה כבר בטון אחר.. אני מכירה את הטון המאוהב הזה.
"מה קורה שם?" שאלתי אותה.
"זה לא יוצא ממך. לא לנופר, לא לבן, לא לאביב ובעיקר לא ליד טאי." היא אמרה.
"לא לנופר?" שאלתי אותה.
"היא מאוהבת בטאי, אלי אני לא אומרת לה כלום שאני לא רוצה שהוא ידע."
"אוקיי.. מה טאי לא צריך לדעת ולמה?" שאלתי אותה.
"טוב זה ברור לא?"
"חלקית. את וליאור ביחד?" שאלתי אותה.
"לא.." היא אמרה.
"אז..?" שאלתי אותה.
"מההתחלה?" היא שאלה.
"קים!"
היא צחקה עליי שאני קצת חסרת סבלנות והתחילה לספר.
"אני מכירה אותו מתמיד, הוא תמיד היה חבר של טאי וסוג של גדלנו ביחד." הקשבתי לה. "ו.. פתאום לאחרונה, חודש כזה לפני שעברת לכאן התחילו מבטים.. ופתאום החיבוקים נהיו אחרים, כשאנחנו צוחקים זה אחר, כשאנחנו רבים זה אחר. זה פשוט הכול אחר. אני לא יודעת איך הסוויץ' הזה ביחסים נהיה פתאום.. התחלנו לדבר בהודעות, עכשיו קצת שיחות בפלאפון.. ואת שמת לב
שמשהו קורה אז כנראה שאנחנו גם קצת שקופים".
"רגע.. דיברתם על זה?" שאלתי אותה.
"כן. הוא רוצה אותי." היא אמרה.
"את רוצה אותו?"
"כן. יותר מרוצה אותו..אני.. אוף." היא אמרה.
"טאי?" שאלתי אותה.
"הוא לא יסכים אפילו לחשוב על זה."
"מה זאת אומרת?"
"שתביני את האירוניה. מאז שאני זוכרת את עצמי יוצאת עם בנים או שבנים מתחילים איתי ליאור וטאי היו שם כדי להרוס. הם העיפו כל מי שעשה צעד לכיווני.. ועד שכבר היה לי חבר הם עשו לו את המוות. הוא ברח ולי יצא החשק ממנו"
"מה הקטע?" שאלתי אותה.
"חוץ מזה שטאי הוא היצור הכי שתלטן שהכרתי? הוא אומר שזה לא גיל בשביל בנות לדברים כאלה..הוא בטוח שכל הבנים מחפשים רק.. את יודעת נו.."
"אבל הוא מכיר את ליאור. למה שזה יפריע לו?"
"את לא מכירה את טאי. אף אחד זה אף אחד.
ובעיקר שזה ליאור, ליאור טאי ואביב הם בדיוק מה שטאי מזהיר אותי מהם כל החיים."
"ואת..? לא מפחדת ממנו קצת?" שאלתי אותה.
"לא. שמעי לקחת סיכונים חייב. חוץ מזה שזה לא מרגיש לי סיכון, אני יודעת שאני אשמע פתטית אבל אני נשבעת שהוא שונה. זה מרגיש כאילו הוא כל היום חושב עליי, ואני לא אשקר שאני לא." היא אמרה.
"את לא נשמעת פתטית.. אולי קצת" צחקתי, "אל תתני לטאי להרוס את זה" אמרתי לה.
"זה מסובך, זה לא שהוא רק יריב איתי, הוא יריב עם ליאור והוא ייקח את זה קשה את לא מכירה אותו."
"מה זה ייקח את זה קשה??? הוא אפילו לא אח שלך."
"אני יודעת. אבל הוא כל-כך רוצה לשמור עליי שהוא לא מסוגל לחשוב על זה שיהיה לי מישהו, שיגע בי וכל זה.."
"אז מה תעשו?" שאלתי אותה.
"אני לא מוותרת עליו. כבר ויתרתי על כמה כי לא היה לי כוח לכאב ראש אבל אני לא מוותרת על ליאור, אין סיכוי."
"אני שמחה לשמוע את זה." אמרתי לה.
היא חייכה.
נראה לי הזוי כמה שטאי משתלט לה על החיים.
"עשית לי חשק לפגוש אותו!"
"שלחי לו הודעה."
היא חייכה ולקחה את הפלאפון..
"הוא בבית, עם טאי ואביב." היא אמרה.
"ממש נשואים שלושתם"
"ממש. נלך?" היא שאלה.
"שאני אפסיד לראות את ליאור מרייר עלייך?" שאלתי אותה.
הגלגלים שלה במוח עבדו שעות נוספות, ראו את זה עליה. היא שלחה עוד הודעות ואז הסתכלה עליי. "אני צריכה שתדברי עם אביב." היא אמרה.

נק' מבט טאי:

"מה.. מי זאת?" שאלתי את ליאור. אני אפילו לא יודע למה.
הוא חייך לפלאפון.
"מה.?" הוא שאל.
"עם מי אתה מדבר?" שאלתי אותו.
"סתם מישהי."
"הופה ליאור.. שלא תיפול לנו ברגש" אביב אמר. "שתוק שתוק" ליאור ביטל אותו.
"הופהה.." אביב שוב אמר.
"מי שלחה לי הודעה.." הוא הוסיף.
"מי?" ליאור שאל.
"כפרה עלייך טאי, תתחיל ללכת לישון מוקדם" הוא אמר.
מה?
"מה אלי?" ליאור שאל. אביב חייך.
"וואי וואי וואי…" ליאור חימם.
אני מתחיל להתעצבן. ולא בצחוק.
'מה טאי? אביב לוקח אותך.??' – שוב האגו. זה לא מתאים לי.
'טאי.. עזוב בית ספר חודשיים. תפסיד לאביב? על בחורה?' אני לא מצליח להשתיק את האגו.
"שתבוא לפה?" אביב שאל.