טאי – פרק 5

נק' מבט טאי:

"מה מה עם ההתערבות שלכם? יום שישי כל אחת מצא לו מישהי, השארתם אותה לבד"
איך הוא מת שמישהו יפסיד ויבוא איתו לבית ספר.
"אל דאג." אמרנו שנינו ביחד. אני ואביב. וזה עיצבן אותי.
"אני מוסיף לכם דד-ליין. שיהיה קצת אקשן"
"שו דד ליין?"
"שבוע. אם לא. שניכם מפסידים."
"מה שבוע אחי? אנחנו לא מכירים אותה." אביב אמר.
"מה יש אביב מתחיל לפחד אה? מתחיל לקלוט שאין לך סיכוי?"
'טאי..תרגיע..אל תקפוץ יותר מידי מעל הפופ..' שקט. השתקתי את הקולות האלה בראש. אני לא מכיר את המונח הזה להפסיד.
"שבוע וחצי." אביב אמר והסתכל עליי.
"סגרנו." אמרתי לו.
אוקיי. אז ישלי שבוע וחצי להשיג אותה. אני יכול לעשות את זה, אני משיג בנות בפחות מעשר דק'.
"אה אבל.." ליאור התחיל לדבר. הסתכלתי עליו.
"יש לה חבר." הוא הוסיף.
מה.
למה יש לה חבר.
אני לא בטוח שאני מסכים לזה.
"תשבע." אביב אמר.
"איך אתה רוצה שנשיג אותה בשבוע חתיכת ילד מפגר אם יש לה חבר?" אביב הוסיף.
"מאיפה אתה יודע?" שאלתי אותו.
"אה.. קים אמרה לי." הוא אמר.
קים?
"ממתי אתה מדבר עם בת דודה שלי כל-כך הרבה?" שאלתי אותו.
"מדבר. מידי פעם. לא ככ הרבה." הוא אמר.
"תיזהר,אה?"
"חח מה יש לך.." אמר וביטל ישר את מה שרמזתי שחשבתי שאולי יכול לקרות שם.
"בסדר הוא לא גר פה, זה לא יחזיק מעמד." הוא אמר.
"מאריכים את זה לחודש." אביב אמר.
"מה חודש?" ליאור שאל.
"חודש חודש. יש לה חבר אחי." אמרתי לו.
"טוב טוב, חודש. אם בסוף החודש שניכם לא משיגים אותה, שניכם, בית ספר. חודשיים רצוף יום אחד אין הברזה."
"בסדר בסדר, אביב, תתכונן.. אולי כדאי שתתחיל ללכת מעכשיו."
"לאן ללכת?" קים נכנסה, עם נופר ואלי.
"סתם.." אמרתי לה.
"מה עוד פעם ההתערבויות המפגרות שלכם?" היא שאלה והתיישבה על הספה.
"איזה התערבויות?" אלי שאלה.
עברו שלושה ימים מיום שישי, לא ראיתי אותה עדיין כי לא הלכתי לבית ספר.
אנחנו אצלי עכשיו, כן כן, היא אצלי בבית.
ואני נשבע שבא לי להעיף מפה את כולם בצעקה אחת ולהשאיר אותה איתי לבד,
מתחתיי עדיף.
מה הן עושות פה בכלל?
אני רגיל שכולם אצלי, ואין לי בעיה, בטח שהשווה הקטנה הזאת כאן,אבל אני לא זוכר שקראתי לקים או לנופר.
"הם כל הזמן עושים התערבויות דפוקות כאלה."
"איזה התערבות הפעם?" בן נכנס.
"טאי, ספר להם." ליאור אמר.
בן זונה.
"לא לא.. אני אשמור את זה לעצמנו."
"נווו טאי." קים אמרה.
"איך הוא מת על זה שנתחנן כדי שהוא יספר לנו אה קים?" בן שאל אותה. "מה זה מת.."

נק מבט אלי:

"שקט. מה אתן עושות פה?" טאי השתיק את הבני דודים שלו ושאל את קים.
"ללכת?" קים שאלה.
"מה פתאום. פשוט, קבענו?"
"לא.."
קים התחילה להתפתל קצת, אני חושבת שגם ליאור. טאי הסתכל, צמצם את העיניים שלו ובחן את קים.
משהו קורה פה. בדוק.
"אביב שלח לי הודעה, היינו אצל קים, באנו." אמרתי.
הרגשתי את קים נרגעת לידי. ידעתי.
"אה כן אחי, שכחתי להגיד לך." אביב אמר וחייך לו, מה הוא מחייך?
"הבנתי." טאי אמר ועדיין נראה עצבני.
אבל.. הוא.. הוא חתיך אני חייבת לציין.. מכירות את האנשים האלה שמפחיד להסתכל עליהם מרוב שהם יפים? שלא.. נפגע בשלמות, או ש..חס וחלילה נתאהב. עכשיו, הוא לא יפה בצורה דוגמנית. הוא פשוט יפה.. בצורה.. גברית כזאת.
יש לו עיניים בצבע כחול כהה. אין לו אף קטנטן, למעשה.. האף שלו לא קטן. גם לא גדול. יש לו שפתיים.. מבולגנות כאלה. הן לא עבות יתר על המידה. גם לא נעלמות. יש לו זיפים גבריים כאלה ומה שעושה אותו לכובש זה ללא ספק החיוך שלו.. כשהוא מחייך אז הוא מחייך.העיניים שלו מחייכות, כל הפרצוף שלו מחייך. יש לו שיניים לבנות אבל לא ישרות פלס ו.. 'בייב, את עסוקה?' התעוררתי. לירון שלח לי הודעה.
'לא במיוחד' שלחתי לו. מרגישה שקצת בגדתי בו במחשבה.
'אפשר לדבר רגע?' הוא שאל.
'ברור, אתקשר אלייך עוד שתי דק'.'
"אני.. שנייה יוצאת.." אמרתי. קים הסתכלה עליי במבט של 'מה..לאן?'
"יש לי טלפון." אמרתי לה. הרגשתי את המבט של טאי עוקב אחריי? או שאני מדמיינת?
דיברתי עם לירון כמה דקות, הוא סיפר לי משהו על חבר שלו, הוא היה קצת עצבני עליו הרגעתי אותו..לפחות ניסיתי. קצת קשה ככה מרחוק.
"ביי בייב." אמרתי לו וניתקתי.
"אני מנחש שזה לא הברמן משישי?" הסתובבתי, טאי.
גיחכתי קצת "לא.."
הוא חייך חצי חיוך, "את בסדר?" הוא שאל, הבנתי שהוא התכוון לשישי. "כן,לא היית צריך להתערב." אמרתי לו. זה שוב נראה כאילו הוא מתעצבן.
"לא הייתי צריך להתערב?" הוא שאל.
"הייתי מסתדרת לבד" אמרתי לו.
הוא צחק בציניות, זה היה שחצני.
פגעתי בו?
הוא הסתכל לי לתוך העיניים והעיניים שלו היו כחולות ברמה מטורפת.. תתעוררי!
"בוא ניכנס. קר." אמרתי לו.
"אם היה לי ג'קט עליי עכשיו הייתי מוריד אותו בשבילך." הוא אמר. הוא מנסה להתחיל איתי?
חייכתי קצת. מקווה שביישנות לא מתחילה להשתלט עליי.
"סתם. אני אביא לך ג'קט מלמעלה רגע." נכנסנו והוא עלה לפני שהספקתי להגיד לו לא, למרות שהיה לי קר. אבל…לא רציתי שהוא יביא לי ג'קט.
הבנים דיברו, ושיחקו בסוני או מה שזה לא היה, הם היו קצת רחוקים מאיתנו. ליאור וקים החליפו מבטים. "מה..?" שאלתי את קים והסתכלתי לה בעיניים, היא הבינה תוך שנייה למה התכוונתי.
"לא סתם קפצת עם אביב ששלח לך הודעה נכון?" היא שאלה.
גלגלתי עיניים.
"אני אספר לכן אחר כך."
"לא חושבת שאת צריכה. אבל ממש בא לי לשמוע." אמרתי לה וחייכתי. היא קצת פחות. ידעתי שיש שם משהו.
הרגשתי ג'קט מונח על הכתפיים שלי, נבהלתי.
"אל תיבהלי" הוא אמר וליטף לי את הכתף עם האצבעות הארוכות שלו, לרגע הוא הזכיר לי את הברמן. אבל אני מאמינה שהם בערך אותו דבר, כולם כאן פה.
"תודה." אמרתי לו ולבשתי את הג'קט. זה היה ג'קט של היינס, קפוצון כזה, נעיםםםם והיה לו ריח כל-כך טוב, אני רצינית, ממכר. עצרתי את עצמי מלהסניף אותו. עברה בי צמרמורת, אבל זה רק בגלל שקר. טאי הסתכל וחייך.
לא רציתי שהוא יביא לי ג'קט.