טאי – פרק 4

פרק 4:
"טאי אני לא כזאת." היא אמרה.
"איך כזאת..?" שאלתי אותה ולקחתי שלוק מהכוס המאוד חריפה שלי.
"כזאת..קלה." היא אמרה.
בטחחחחחח שלא.
"אני אמרתי שאת קלה? חלילה."
אמרתי לה וחייכתי, היא ישר חייכה גם. לקחה שלוק מהכוס שלי ונישקה אותי.
נישקתי אותה וראיתי בזווית העין את ליאור צוחק, הרמתי אליו גבות בשחצנות.
ואז הוא הסתובב, חיבק מישהי וכשהיא יצאה מהחיבוק שלו ראיתי את קים.
ומה מה מה הקטע הזה גם של החיבוק הזה לבת דודה שלי?
לא מתאים.
רגע, אם קים פה. רגע אז גם אלי פה?
מ..מאי? התחילה לגעת בי ולהיצמד אליי קצת יותר מידי לאמצע המסיבה.
אבל העיקר שהיא 'לא כזאת קלה' נכון?
הפסקתי לחשוב על אלי.
התנתקתי ממנה, היא חייכה חיוך שלא השאיר מקום לספק. לקחתי לה את היד והתכוונתי לקחת אותה לאזור קצת.. יותר פרטי.
ואז ראיתי את אלי נכנסת ואת אביב מתקרב אליה, מחייך, היא חייכה אליו.
פאק איזה חיוך יש לה.
"מה אתה מחייך?" מאי שאלה.
אני מחייך?
אביב התקרב אליה עוד קצת. זה עיצבן אותי.
מאי התחילה לשחק לי באוזן, ולא היה לי חשק אליה יותר.
"אז אתה בא?" היא שאלה.
"מאיוש..חשבתי שאת לא כזאת..אני לא רוצה לדרדר אותך." אמרתי לה.
תפסתי לה את הפנים בעדינות ונישקתי אותה. קרצתי לה, והתקרבתי אליהם.
הם התיישבו בשולחן, ליאור, אביב, קים ואלי.. עמדתי מעליהם.
"מה איפה החברה שלך?" ליאור שאל.
"היא…תסתדר" אמרתי לו והסתכלתי על אלי, היא הסתכלה לי בעיניים לשנייה, ושינתה את הכיוון של המבט.
חחח מה זה היה?
התיישבתי ליד קים ושמתי עליה יד.
ואז בן התקרב אלינו עם חברה שלו ועם שתייה.
הוא התיישב וחברה שלו עליו, מחייך אליה כל שנייה כמו איזה לא יודע מה, ולא מוריד את הידיים.
שכולם ידעו שהיא שלו? או שהוא סתם חרמן?
קים לקחה מבן את הכוס, באה לשתות, לקחתי לה אותה ושתיתי.
"תגדלי קצת, ואז." אמרתי לה.
היא דפקה מבט עצבני.
"למה בן כמה אתה?" אלי שאלה אותי.
הסתכלתי אליה, משום מה מופתע שהיא מדברת אליי.
היא הסתכלה לי בעיניים, הסתכלתי לה.
"מה?" שאלתי אותה.
"בכמה אתה גדול מאיתנו? בשנה?" היא שאלה.
אה.. השתייה.
"כן."
"חחחח אז מה אתה לוקח לה את הכוס?"
היא צחקה והיא יפה ובא לי לנשק אותה,
או לנשוך, לא החלטתי.
"היא לא צריכה לשתות."
"עזבי אלי..זה לא ישתנה" קים אמרה. מיואשת.
"מה איתך?" אביב שאל את אלי. "אני אביא לך משהו לשתות?" הוא הוסיף.
"אני אביא לעצמי" היא אמרה, אבל זה לא היה נשמע רע, כי היא חייכה.
וכשהיא מחייכת אז היא מחייכת וזה לא יכול להיות רע.
היא קמה וחייכתי לאביב בחיוך שאומר בערך 'יא אפס, היא כל-כך שלי'. היא התקדמה לבר, קמתי אחריה.
"אמרתי שאני אביא לעצמי לא?"
משהו במה שהיא אמרה גרם לי להעלות חצי חיוך על הפנים שלי.
"את בת 18?" שאלתי אותה.
"לא.."
"אז איך תביאי לעצמך?"
"נראה לי שאני אסתדר."
אוקיי. בואי נראה אותך.
ביקשתי מהברמן כוס נקייה של וודקה וכשהוא הביא לי היא ביקשה שאט ואן גוך.
"יש לך תעודה?" הוא שאל אותה.
"אני צריכה?"
הוא הסתכל עלייה. היא לא עשתה שום פרצוף מיוחד. העיניים התמימות שלה עשו בשבילה את העבודה.
הוא הסתכל עליה יותר מהרגיל.
"את חייבת לי." הוא אמר.
היא הרימה גבות.
הוא מזג לה.
משהו פה מוזר לי. היא באמת תהיה חייבת לו.
נשענתי על הבר, שתיתי ואז היא הסתכלה עליי.
היא הרימה את הכוס שלה וחייכה חיוך ניצחון. ואז היא שתתה אותה, בשלוק מהיר.
שרף לה בגרון ומשהו בזה שאני לא יכול לקחת ממנה את הכוס כמו שאני לוקח לקים עצבן אותי.
"אף פעם אל תהיי חייבת לאף אחד." אמרתי לה.
"חחחח מה?" היא שאלה.
"אה.. הוא? בסדר זה בצחוק"
זה כל-כך לא.
"מאיפה את?" שאלתי אותה.
"ראשון."
"אהההה.. הבנתי." אמרתי לה.
"מה הבנת?"
"למה את כזאת תמימה."
"אני ממש לא תמימה." היא אמרה.
"אה לא?" שאלתי אותה.
היא הבינה על מה אני מדבר.
"אתה מגזים." היא אמרה.
"אתם ביחד?" הברמן שאל. הוא התכוון לחשבון.
אלי באה לענות אבל קטעתי אותה. "כן." עניתי.
"אתה לא צריך לשלם עליי."
"אני יודע." אמרתי לה.
הוא הביא לי קבלה ושילמתי.
"טאי לוי.. מה אתה עושה אח"כ?" הסתובבתי וראיתי את אינה. בלונדה רוסייה שהיה לי איזה קטע איתה.
"לא יותר מידי. למה?" שאלתי אותה.
איכשהו מרגיש את הנוכחות של אלי לידי.
הרגשתי שהיא קצת לא בנוח שם לידנו.
"תתקשר אליי כשאתה יוצא מפה." היא אמרה, התקרבה, הביאה לי נשיקה לשפתיים והלכה.
"וזאת בטח הייתה חברה שלך נכון?" אלי שאלה והתקדמה לשולחן.
צחקתי.

נק' מבט אלי:
את האמת? היה פחות גרוע ממה שחשבתי. כאילו, אפילו היה קצת כיף.
קים מהממת, וכיף איתה, והיא מצחיקה, והיא אשכרה ילדה טובה בין כל… מה שמסתובב כאן.
טאי וחברים שלו.. קצת.. פחות. אבל אם זה לא למערכת זוגית-אינטימית-אישית כלשהיא, הם עוברים בגרון.
והבן דוד השני שלה, בן. הוא שונה. רואים שהוא שונה ממש. יש לו חברה, ו..פשוט רואים שהוא שונה מטאי, אבל אוהב אותו בטירוף. רואים את זה בעיניים שלו וגם.. מרגישים את זה, מרגישים את הקשר הזה בין קים טאי ובן.
יצאנו החוצה, חיכינו למוניות. אני, בן, חברה של בן וקים. ליאור ואביב נסעו עם מישהו אחר, וטאי נעלם.
התקדמנו יותר החוצה וראיתי את הברמן ממקודם, הוא עישן ליד המועדון.
הוא קלט אותי והרים את הגבות.
'אף פעם אל תהיי חייבת לאף אחד.'
למה המשפט שלו הגיע לי אל הראש עכשיו?
הוא התקרב. והם התרחקו. "אז מה.. נהנית?" הוא שאל.
הסתובבתי אליהם, הם היו כמה מטרים ממני, נשענו על הקיר וחיכו למונית שתגיע. קים חייכה אלי, נראה לי שהיא חושבת שהוא מתחיל איתי. היא לא יודעת שיש לי חבר עוד, אני צריכה לספר לה. משום מה נראה לי שזה יועיל לי קצת.
"כן.. תודה על.. על מקודם." אמרתי לו.
"מה תודה? תתפשטי" הוא אמר. ואחרי השיחה עם טאי איכשהו לא הצלחתי לצחוק.
הוא צחק.
"אני צוחק." הוא התנדנד. הגיוני. ברמן. שיכור קצת.
"אז מה.. הבייבי פייס שם, ששילם עלייך, חבר שלך?" הוא שאל ולקח שאכטה מהסיגריה שלו.
"לא." אמרתי לו.
הוא זרק את הסיגריה על הרצפה ודרך עליה עד שהיא כבתה.
"את נראית שונה." הוא אמר.
"אני לא מפה. כאילו, עד לפני שבוע." אמרתי לו.
"אה…חדשה.. מסביר כמה דברים."
"איזה דברים?" שאלתי אותו.
הוא התקרב אליי והייתי נחושה להישאר במקום ולהבהיר שאני לא מפחדת, אני הרי לא מפחדת מכלום. בטח לא מאיזה ברמן שיכור.
הוא כיווץ את האף שלו.
"דברים.." הוא אמר והתקרב עוד קצת.
תחושת מאוימות התחילה להתפתח אצלי אבל, אני לא נותנת לה, כמו תמיד.
אף אחד לא יוכל לאיים עליי.
"קר לך?" הוא שאל.. וליטף לי את היד. זזתי קצת אחורה.
הוא חייך\צחק. והתקרב אליי שוב "אל..תפחדי." הוא אמר.

נק' מבט טאי:
יצאנו החוצה, היד שלי הייתה מונחת על הכתף של אינה, היא אמרה משהו מטומטם-מצחיק שגרם לי לצחוק.
החיוך שלי ירד ברגע שראיתי את אלי עם הברמן ההוא. תיארתי לעצמי שהוא לא וויתר לה ככה בקלות, זה יכול לעלות לו בעבודה שלו.
"מה קרה מאמי?" אינה שאלה.
שחררתי את היד שלי מהכתף שלה והתקרבתי אל אלי.
"אז.. יש לך רעיון? מה אני מקבל בתמורה..?" הוא שאל אותה והתקרב אליה. אלי לא ראתה אותי כי הייתי עם הגב אליה. הרגשתי שהיא מתה לעוף משם, אני לא יודע להסביר איך הרי לא ראיתי את הפנים שלה..אולי משהו בשפת הגוף. היא התרחקה ממנו ככל שהוא התקרב אליה עוד והיא נתקעה בי ומיד הסתובבה.
זאת הפעם הראשונה שהיא הייתה כל-כך קרובה אלי, הסתכלתי אליה מלמעלה כי היא הייתה פשוט ממש קטנה. "הכל בסדר?" שאלתי אותה וישר הסתכלתי עליו.
"למה שלא יהיה בסדר?" הוא שאל וצחק, הוא שיכור.
הסתכלתי שוב על אלי. כלום לא היה בסדר.
היא פחדה.
"בואי." אמרתי לה ואחזתי לה ביד, בהכי עדינות שיש למרות שהייתי קצת שיכור. היא לא ענתה לי.
המגע בנינו כאילו הדליק בי אש.
"ואו רגע.. חחחחחח אבל היא חייבת לי.." הוא צעק מאחורה.
"הכל בסדר?" קים שאלה את אלי. "כן כן" היא אמרה.
התרחקתי מהן והתקרבתי אליו.
"היא לא חייבת לך שום דבר,ואם אני רק אשמע שהתקרבת אליה.. חבל." אמרתי לו והסתכלתי לו בעיניים. בהתחלה הוא גיחך ב..'כאילו מה אתה מאיים עליי עכשיו? מי אתה בכלל' אבל ככל שהשניות חלפו והוא הסתכל לי בעיניים הוא הבין שאני רציני.
"אחי..היא אמרה לי שאתם לא ביחד." הוא אמר.
הסתכלתי עליו מלמעלה למטה במבט הבוחן-שחצני שיש לי והלכתי משם.
"טאי. זזנו." בן צעק לי, הם עלו למונית. סימנתי לו שבסדר, הוא הבין שאני.. מתעכב קצת.. עם אינה.
הסתכלתי על אלי שנייה לפני שהיא נכנסה. היא כל-כך יפה, לא בר רפאלי אבל, משהו בעיניים.. התמימות הזאת הורגת אותי.
"טאי.." אינה מלמלה שם מאחורה.
הסתובבתי אליה.
התקרבתי אליה.
ונישקתי אותה,חזק.