טאי – פרק 3

פרק 3:
"אהובי.. אני כל-כך מתגעגעת"
"אלצ'ו.. גם אני.. אני מת לראות אותך. איך בבית ספר החדש? איך היה היום?"
"היה בסדר. יש כמה נורמאלים. השאר נראים.. קצת.. מוזרים."
"מוזרים? מאיזו בחינה?"
"אתה צריך לראות את הבנות כאן לירון. כל אחת יותר זונה מהשנייה. כאילו שיש תחרות סמויה בבית ספר, בעיקר בשכבה, מי לובשת את המכנס הכי קצר עם האודם הכי ורוד. והבנים, רואים שהם כל-כך מתים על המצב הזה."
הוא צחק.
"שלא יהרסו לי אותך שומעת???"
"בחיים לא. חוץ מזה שהתחברתי עם בנות שממש לא כאלו."
"יופי. אני שמח. מתי אני אראה אותך שוב?"
"לא יודעת.. אני מקווה שבסוף שבוע הבא. אולי אבוא לבקר."
"סופש הבא. את באה."
"איך אני אצליח להמשיך כאן בלעדייך ליר..?"
"את תצליחי. את מסתדרת בכל מקום יפה שלי. וחוץ מזה, מה זה ראשל"צ באר שבע? שלוש שעות כמו כלום."
דיברנו עוד קצת וניתקנו.
כשההורים שלי התגרשו ואמא שלי החליטה לעבור לב"ש הייתי בטוחה שזה אותו דבר כמו ראשון רק יותר חם ובלי ים.
אז זה לא,
אני לא יודעת לאיזו שכונה הגעתי אבל.. אני לא רואה את עצמי מתרגלת לפה.
קים שהכרתי נחמדה, נופר.. קצת הזויה, בעיקר כשהבן דוד הזה של קים בסביבה. בכלל, הבנים כאן.. מזל שיש לי חבר, מזל.
לירון.
אני והוא ביחד כבר נצח, כבר מהגן, ולנצח.
חששתי קצת מהמעבר שלי, מה זה יעשה לקשר שלנו.. בכל- זאת, קשר טלפוני, קו באר שבע-ראשל"צ יכול להיות קצת קשה. אני כל-כך סומכת עלינו שאני יודעת שנעמוד בזה, נעבור את זה וכשנשתחרר מהצבא נעבור לגור ביחד. לירון לא יכול בלעדיי.. וגם אני לא בלעדיו.
הסתכלתי במראה פעם אחרונה, פתאום המכנס הרגיש כל כך יותר ארוך ממה שהוא. קים אמרה לי לבוא אליה, שישי בערב, אולי אח"כ נעשה סיבוב. האמת שדי אהבתי אותה, רואים שהיא שונה. היא נראית כאילו היא לא שייכת לפה.

"וטאי מאוהב בעצמו.." סבתא שלי אמרה.
המשפחה שלי צחקה. שרוף על יום שישי.
"מה את עושה היום?" יעל (דודה שלי) שאלה את קים.
"אני.. נפגשת עם חברה, חדשה. ומשם כבר נחליט."
יעל הנהנה.
חברה חדשה?
היפה שלי?
איתה?
"איזו.. איזו חברה חדשה? ה..אבי הזו?" שאלתי אותה.
אליאור, אלי.
"אלי. כן."
"היא תבוא אלייך?" יעל שאלה.
"מה מה איזו חברה חדשה? חדשה בבית ספר?" בן שאל. (בן דוד שלי)
איתו אני לא דואג לתחרות נוספת. הוא מאוהב כמו ילד מפגר בחברה שלו סיוון… כנראה שהיא ממש טובה במיטה, אחרת, מה תהיה הסיבה שהם יישארו ביחד כל-כך הרבה זמן? חודשיים.
"כן." קים אמרה.
אוקיי. אז אלי תבוא לקים.
עכשיו, איך אני גם בא לקים?
"מה איתכם?" אמא של בן שאלה.
"יש את היום הולדת הזאת של טל. אתה בא נכון?" בן הסתכל עליי.
וואלה,נכון.
"כן כן. קים את לא באה?" שאלתי אותה.
"מתלבטת. נראה."
"תבואי תבואי."
ותביאי איתך את החברה הקטנה והשווה שלך.
"אני יוצא לעשן."
יצאתי למרפסת.