חתונה בשחור

חלמתי עליך.
חלמתי שהתחתנת.
מצאת את האישה שלך.
וזו לא אני.
אני זוכרת, זוכרת הכל. איך התעוררתי, ובמפתיע זיעה לא עיטרה את מצחי.
כי זה היה לי ברור. ידעתי שאני לא ראויה לך. אף פעם לא הייתי.
היא היתה יפה יותר, נשית יותר, מושכת יותר.
חזקה ממני.
והיא לא הפסיקה לחייך, דבר שאסרתי על עצמי לעשות.
היה בה את הקסם שמעולם לא היה לי.
היה קשה שלא להביט בה.
נדמה היה, למביטים בה, שנפלה מגן עדן.
רק היו חסרות לה כנפיים.
צעדתם שלובים ידיים לעבר חופה צבועה בלבן.
נבלעתי בין המוני האנשים.
רקדתם לצלילי שירים שהיית שר לי, סתם כדי להרגיע אותי, לעשות לי טוב.
האושר עטף אותכם. זה שרף לי.
התחלתי ליבב בבכי. זה הדבר הנורא ביותר שיכל היה לקרות לי.
טוב, תמיד סבלתי מסיוטים.