חתול שחור-פרק 8

"ארין" שמעתי קול קורה מהקומה התחתונה.
"שמעת את זה?" שאלתי את תום,
"שמעתי מה?" הוא ענה אם פרצוף לא מבין..כנראה שזה היה הדמיון שלי, "אה לא כלום." עניתי.
"תגיד..תום.." אמרתי בלחש. הוא הסכל עליי ושאל "מה?" .
"רציתי לשאול.." הרכנתי את ראשי, "אתה יכול לקחת אותי מכאן?", רוח קרה נשבה מין החלון ותום הסתכל עליי.
"למה את מתכוונת 'בלקחת אותי מכאן'?" הוא שאל.
"אני לא רוצה להיות במקום הזה.." נגשתי לשרשרף-כיסא שהוא ישב עליו והתיישבתי על הרצפה, "אני לא אוהבת את המקום הזה.." אמרתי והרכנתי את ראשי מטה.
"מאז שאימי נפטרה המקום נהפך להיות שומם..כולם התחילו.."
"לשנוא אותי.." הרכנתי את ראשי מטה,אחריי כמה שניות הסתכלתי על פניו בחיוך ואמרתי "בבקשה?"
"אני לא בטוח.." הוא גירד את ראשו והיה נראה שהוא מתמהמה.
"זה בסדר," קמתי והלכתי לכיוון החלון.
"רגע..איפה נלה?" שאלתי לפתע כאשר עיני סורקות את החדר ולא מוצאות זכר ממנה.
"אני חושב שריאיתי אותה הולכת אחריי ששאל אם שמעתי את זה" הוא אמר וקם מהשרפרף שישב עליו.
"את רוצה שנלך לחפש אותה?" הוא הושיט לי את ידו,הסתכלתי על ידו לכמה שניות,הנהנתי ונתתי את ידי.
ירדנו לקומה התחתונה ומצאנו את נלה על השפה,נוחרת,
"לא חשבתי שחתולים יכולים לנחור ככה.." הוא אמר והסתכל על נלה.
"אין מה לעשות" עניתי .
"הממ.." פתאום עלתה מחשבה בראשי.
"בוא הנה" סימנתי לו אם היד.
הוא עקב אחריי עד למטבח, "נו מה אנחנו עושים כאן?" הוא הסתכל והיה נרא כיאילו שהוא מפוחד,
"נו באמת" ניגשתי אליו ונתתי לו נשיקה קלה על השפתיים.
התחלתי לצחוק והוא סתם את פיו אם היד והחל להסמיק.
"מה מצחיק?.." הוא לא הבין.
"כלום כלום." עניתי וחדלתי מצחוקי.
"אני רעבה,תכין לי חביטה!" ציוויתי עליו בקול ילדותי,
"כן,כן" הוא ליטף את ראשי.
"אני לא יודע איך לעשות את זה" הוא אמר אחריי שניות והתחלנו לצחוק.
"טוב.." החמצתי פנים והכנתי לעצמי חביטה,בזמן זה תום הלך למקום כלשהוא..אני לא זוכרת איזה*.
* זה מה שקורה כשאת לא מקשיבה לאנשים!! XD
אחריי שסיימתי לאכול חזרתי לחדרי ותום ישב על המיטה שלי והסתכל בחלון,
"משהוא קרה?" ניגשתי אליו בדילוגים.
"תגידי,מה יקרה אם מישהוא יגלה שאני ערפד?" הוא שאל אותי."למה?" התחלתי לחשוד כאן.
"אני חושב שלוקאס יודע שאני ערפד.." הוא אמר.

"אז מה נעשה?" הוא שאל אותי ואני הבטתי בו,"אם זה נכון..צריך לחשוב על שתיי תכניות" אמרתי .
"תכנית ראשונה תהיה ל-"
"לחתוך לו את הראש" תום אמר אם פרזה שגרמה לי לצחוק.
"לא.." אמרתי, "אבל זה גם נחמד,צריך לוודא אם הוא יודע או לא רגע-מאיפה את בכלל יודע את זה?" אמרתי.
"יודע מה?" הוא שאל בתמימות.
"שלוקאס חושב שאתה ערפד.."
"אני לא יודע," הוא אמר,אוי יופי אז למה הוא מודיע לי את זה?!
"אבל אני מרגיש שהוא יודע" הוא המשיך.
"נו טוב..נחשוב על זה כשנגלה בוודאות מה קרה,"
"תגידי..ארין..אני יכול לישון איתך הלילה?" תום לפתע שאל והתחילו לרוץ בראשי מחשבות סוטות והסמקתי כמו עגבניה.
"ל-..למ-למה א-את מתכ-כו-ן?!" שאלתי מסמיקה והוא הבחין.
"לא אני לא מתכוון לזה!" הוא קם והחל להסמיק גם "יש לי פשוט סיוטים..על זה שאני רוצח מישהו ואני..אני דיי מפחד לישון לבד.." הוא אמר והתיישב על המיטה