חתול שחור-פרק 7

"אינני מבינה מדוע חתולות נוחרו כמו טרקטור" הפנתי את מבטי אל נלה שליקקה את ידיה הקידמיות.
"את לא מתייחסת אליי,הא?" אמרתי בלחש בעודי קמה מהמיטה,דפיקות עזות נשמעו מעבר לדלת.
"יבוא" אמרתי באמירה מהירה והדלת נפתחה לרווחה, שלושה משרתות נכנסו לתוך החדר כאשר אחת מהן מחזיקה שמלה בידה.הסתכלתי אליהן בתמיהה והן הינהנו אחת לשניה.
"אדון לוקאס ביקש שתמדדי את השימלה." אמרה אחת מהן,הפנתי את מבטי אל השמלה ושמתי לב-היא לבנה..הלוקאס הזה..תכנן כבר הכול.
"אין סיכוי" מחיתי את דבריהן בשלילה. "אין אופציה אחרת" כל המשרתות הסתכלו עליי,ואמרו כיאילו שלא שמעו מה שאמרתי מיקודם, "קודם כל את צריכה להתקלח" הן אמרו בפה אחד וידעתי שאני לא יכולה להתנגד אז עשיתי כדבריהן.

התרחצתי ומייד לאחר מכן הן החלו להלביש עליי את השימלה,במילים אחרות,חנקו אותי.
"זה..יותר..מידי..צמוד.." אמרתי והרגשתי שאני מתכווצת,המשרתות לא ויתרו והמשיכו לנסות להלביש אותי בשמלה הלבנה,לאחר רבע שעה של נסיונות כושלים,הן הצליחו. "מה שנותר עכשיו זה להחליט איזה מראה נעשה לך" אחת מהמשרתות אמרה לפתע.
"את צודקת מרים" אמרה משרתת אחת שעמדה מולי," שבי!" אחת מהן ציוותה עליי ואני ,התיישבתי.
הן החלו לעשות עליי כל מיני ניסויים,תסרוקות שונות,כעבור כמה שעות הסיוט נגמר והן עזבו אותי לנפשי.

"עבר עלייך יום קשה,הא?" תום עמד בפתח הדלת הפתוחה. הנהנתי לחיוב. "אני יכול להכנס?" הוא שאל ואני הנהנתי בפעם השניה וצחקתי.
"מה?" הוא הסתכל עליי בתמיהה."אתה לא צריך לשאול אותי כל פעם,ואם אתה עומד בכניסה לדלת ואני לא בריב אם לוקאס הזה או משהוא דומה כמובן שאתה יכול להכנס" עניתי לו בחיוך והוא הנהן לאות הבנה.
הוא התיישב על השרפרף שעמד בקצה החדר וכמו תמיד דממה מעיקה החלה להשתרר בחדר.
"כל כך שקט כאן" הוא אמר לפתע.
"אתה צודק" השבתי לו.
"יש לך רעיון מה לעשות?" הוא שאל אותי ונענעתי את ראשי לשלילה.
"רגע,מה השעה עכשיו?"
"לא יודע" הוא משך בכתפיו.
"למה?" הוא שאל אותי."סתם ככה אני רוצה לדעת כמה זמן עבר מאז ההתעללות*"
"התעללות?" הוא שאל.
"סיפור ארוך.."
"טוב" הוא ענה וזה מה שדיי אהבתי בו,לא שואל שאלות אם אומרים שלא רוצים להגיד..
"ארין" שמעתי קול מהקומה התחתונה.
-switchi-
טוב,
עכשיו ככה,יש לכם שתיי בחירות,
1. ללכת לבדוק מי קורא לך
2.להשאר בחדר.