חתול שחור-פרק 6

"..?" תום הסתכל עליי במבט מופתע.
"ס-סליחה.." עניתי וטרקתי ישר את הדלת.
"היה לי מזל.." לפחות לא נכנסתי מיקודם..אבל..אפשר להגיד שהוא חתיך בלי חולצה.. צחקקתי.
"נו באמת" שמעתי אותו מעבר לדלת.

נשכבתי על מיטתי הרכה והנעימה..ולאט-לאט התחלתי להרדם…

צעדתי למטבח בצעדים קטנים.
"אימא,את יכולה לנגן לי את השיר קיריה?" משכתי לאימי בחולצה בעוד שהיא שוטפת את הצלחות.
"לא..אם אני אנגן את זה 'זה' יבוא" אימי הסתכלה עליי וראיתי עצב בעיניה.
"מי זה 'זה'?" שאלתיאת אימי ללא הבנה.אימי נאנחה ואמרה "זה לא חשוב,צאי,שחקי בחצר האחורית" היא חייכה אליי והסכמתי.

התעוררתי.

פקחתי את עיני והסתכלתי בחלון,בחוץ היה חושך מוחלט.
"חלום,הא?" מילמלתי.
ניגשתי אל אחת ממגירותיי והוצאתי את התמונה של אימי.
"אני מתגעגעת" העברתי את האצבע שלי על התמונה והחזרתי אותה חזרה למקום.
יצאתי מהחדר והלכתי לאט-לאט במסדרון שאף אחד לא ישמע שקמתי,היה שקט , שקט מידי עד שזה הפחיד…
"מיאו" החתולה הופיע ונבהלתי מעט.
"אה זאת את,על תבהילי אותי ככה אף פעם." אמרתי ולקחתי אותו בידי,אך החתולה ישר סירבה,קפצה מידי והחלה לרוץ בשיא המהירות.
התחלתי לשמוע רעשים מוזרים ומפחידים.
רצתי אל דלת חדרו של תום,פתחתי אותה בתנופה,תום שכב על המיטה ולפי מה שנראה,הוא נושך לעצמו את ידו ברגעים אלו.
"תום!" ניגשתי אליו והוא רק הופתע לראות אותי.
"מה את עושה כאן?" הוא שאל.
"מה אתה עושה?!לא אמרתי לך,אם אתה רעב אז בוא אליי.." הסתכלתי על ידו,
"אני לא רוצה" הוא ניענע את ראשו לשלילה.
"למה?" שאלתי.
"…"
"תום.." התחיישבתי על מיטתו וקירבתי את צווארי אליו.
"זה בסדר…" אמרתי ,עיניו נהפכו אדומות והוא נעץ את שיניו בצווארי.
אחריי כמה דקות הוא הרפה.
"אני מצטער.." הוא הרכין ראשו מטה.
"זה בסדר תום" אמרתי לו וחייכתי אליו.*
"לכי לחדר שלך..כבר מאוחר" הוא אמר לי וקולו נשמע היה קשה.
"טוב.." יצאתי מחדרו והלכתי דרך המסדרון,השקט התמידי שהיה הלחיץ אותי אז מיהרתי לחזור לחדרי.

נכנסתי לחדר שלי ונלה ישנה על מיטתי והשמיע קולות של נחירת חמור.
"נו באמת.." נשכבתי בזהירות על המיטה כדי לא להעיר אותה,אבל כמובן שבסוף הערתי אותה והיא חזרה לישון.
התחלתי להרגיש שענן של עייפות נשכב עליי ונרדמתי.

התעוררתי לקול נחירות-החמור-של-נלה.
"את יכולה להפסיק?" ניסיתי לאטום את אוזניי אם הכרית אבל זה לא הצליח לי