חתול שחור-פרק 3

"תום" נופפתי לו ורצתי אליו.
"אתה חיכית לי הרבה זמן?" שאלתי אותו.
"לא" הוא ענה מחייך,נגעתי בידיו,ידיו היו קרות כשלג,
"שקרן,אתה חיכית לי כאן הרבה זמן,אתה בכלל הלכת הביתה?" שאלתי אותו מצחקקת מעט.
"לא,פשוט אני לא מרגיש בנוח שם" הוא ענה והפנה את מבטו אליי.

"טוב,אז שנלך בחזרה ביחד?" החזקתי את ידו.
"כן,בואי נלך" הוא אמר והתחלנו ללכת,פתאום נזכרתי שהבנות סיפרו על ערפד,הרגשתי הרגשה מוזרה שזה קשור לתום.
בדרך הביתה לא דיברנו בכלל…

"ברוכה הבאה גבירתי" המשרת קד לי קידה.
"האדון לוקאס רוצה לדבר עימך…" המשרת אמר לאחר היסוס קל.
"איפה הוא?"
"בסלון," המשרת ענה,"תום אני אחזור כעוד מאט,בנתיים תחכה לי כאן" חייכתי אליו כדי להראות לו שהכל בסדר, "טוב.." הוא ענה.

ניגשתי לסלון,איפה שפסנתר הכנף נמצא וראיתי שלוקס יושב על הספה רגל על רגל.
"סוף סוף הגעת,ארין"
"מה אתה רוצה?" שאלתי חסרת סבלנות.
"החתונה תערך בעוד כשבועיים מהיום"
"אב-" לא הספקתי להתרץ לדבריו והוא ישר ענה;
"לא איכפת לי,בין אם את אוהבת אותי ובין אם לא,אנחנו נתחתן עוד שבועים!תתכונני." איזה..איזה חצוף?! מי הוא חושב שהוא?!
הוא יצא מהסלון מרוצה,כך זה נראה.
רצתי אל תום.

"תום!" תום עמד מול החדר שלי וחיכה לי.
"מה קרה?" הוא שאל מופתע.
"תיקח אותי מכאן…בבקשה…" חיבקתי אותו חזק והתחננתי.
"ת-תום מה אתה עושה?!" הרגשתי שאני מתחילה ליפול.
נפלתי על הרצפה ותום היה עליי,הרמתי אותו בקושי ורצתי להזעיק עזרה…יש לי דה ז'אוו…

"אז מה קרה לו?" שאלתי את הרופא מלטפת את מצחו של תום.
"הוא לא אוכל טוב בימים האחרונים,אם הוא לא יאכל משהוא רע אמור לקרוא לו,חמור בהרבה ממה שעכשיו" הרופא אמר.
"אני אלך עכשיו" הרופא קם,
"אז מה שאני צריכה זה לדאוג שהוא יאכל,כן?" שאלתי כדי לוודא.
"כן" הרופא ענה ופנה לדרכו.
שמעתי את תום מתרומם,
"תום התעוררת!" התנפלתי על תום בחיבוק דוב.
"כן..והראש שלי דיי כואב.." הוא נגע בראש שלו ונאנח.
"למה לא אמרת לי שאתה לא אוכל?,אתה צריך לאכול כדי לחיות אתה יודע…" אמרתי לו ולרגע הוא הסתכל עליי במבט שלא הבנתי מה פרושו.
"ת-תום?!" תום הפיל אותי על המיטה ששכב.
תום קירב את פניו אליי והרגשתי משהו חד נתקע בצווארי,
"תום!" ניסיתי להוריד אותו ממנ, ללא הצלחה..הוא ערפד…ידעתי…