חשבתי שהוא אוהב פרק 13-מותח

~ילין~
"אני לא יכולה בלעדיו,זה התאום שלי,נולדנו באותו זמן,טוב תאמת הוא יצא ראשון חחח עד היום הוא הזכיר לי את זה עד היום,חחח הוא תמיד היה אומר לי אני נולדתי ראשון אז אני הבכור,ואמא תמיד הסבירה שאנחנו תאומים אבל הוא לא הבין,אני זוכרת איך הוא תמיד היה עושה פרצוף של חזיר חחח זה תמיד הצחיק אותי,אני זוכרת שבגיל 13 עשיתי מסיבת פיזמות ראשונה והוא חייב אותי שגם הוא רוצה ואני וכל הבנות איפרנו אותו חחח זה היה מצחיק,אך כמה רגעים טובים "אמרתי "אני בטוחה שיהיו לך עוד מלא רגעים מצחיקים עם בן אדם אחר כמו שי או כמו מישהו אחר"אמרה אביגיל"אוי נכון שי,אני יתקשר אליו אני בטוחה שהוא יבין"אמרתי"גם אני "אמרה אביגיל.לקחתי את הטלפון והתקשרתי
~שי~
הלו בובה…
~ילין~
היי מה קורה (בעצב)
~שי~
בסדר,קרא משהו?
~ילין~
תאמת כן..
~שי~
מה קרה?
~ילין~
אני לא נוסעת לשיקגו….
~שי~
מה למה?(הוא צרח)
~ילין~
אני נוסעת לישראל,חודש לתומר
~שי~
אז אני מבין שתומר יותר חשוב(והוא ניתק)
~ילין~
לא אח שלי מת אמרתי לעצמי
אביגיל"נו הוא הבין?"העיינים שלי בדמעות לא הוא לא"חשבתי שהוא כזה מושלם,חשבתי שהוא מבין,ובכללי חשבתי שהוא לא קני,ובמיוחד לא ידעתי שהוא מקנה למתים!!"אנחנו כולה 3 שבועות ביחד לא היה אפילו חודש,את חושבת שזה נגמר?"שאלתי"אמ אני לא יודעת!""טוב עכשיו גם את?מה יש לכם?אני אולכת לערוז את המזוודות ואני נשארת בישראל ולא חוזרת"אמרתי"מה?למה?"צרחה אביגיל"לא שמת לב האנשים שהכי אהבתי מתו:קודם תומר ועכשיו עומר?"עניתי"שמעי אני חייבת ללכת אבל ניפגש?"אמרה אביגיל"כן ברור!"עניתי

-אביגיל יצאה….הוצאתי את התרופות שהבאתי איתי שמתי על השולחן,הלכתי והוצאתי את הבגדים מהארון זרקתי אותם על המיטה,ישבתי על הכסא שליד השולחן ופשוט התחלתי לבלוע את הטבליות.