חצאים- פרק 37

המשכתי ללטף את ראשה כאילו הוא בד משי, כאילו הוא הדבר הכי נעים בעולם והכי יקר בעולם. שמעתי אותה לאט לאט נרדמת שוב, נרדמת עליי, בתוך האהבה העמוקה שלי אליה. פרפרים התפשטו לי בכל הגוף. ישבתי ככה בערך חמש דקות ופשוט צפיתי בה ישנה עליי. הריסים היפים שאפשר לראות כשהעיניים נעצמות, השיער הגולש, השפתיים, האף. הכל בה היה יותר יפה מכל דבר שאפשר לראות בטבע, ולא אני לא מגזים. הרגשתי שאיתה הכל אפשרי, שאם נסתכל על עוד חמישים שנה או יותר אנחנו עדיין נהיה ביחד, מאושרים ומחויכים, חיים חיים של בני שישים כאילו אנחנו בני שלושים. המצח שלה עדיין היה חם כששמתי עליו את היד שלי.
התרוממתי והורדתי אותה לאט לאט מהבטן שלי כי רציתי להכין לה כמה דברים במטבח, שהיא גם תאכל ושהחוזק שלה יגיע גם מכיוון המזון. היא לא התעוררה, זה היה מזל. כיסיתי אותה בשמיכה הנעימה וירדתי למטה. בטיימינג מושלם הטלפון שלי צלצל שנייה אחרי שסגרתי את הדלת. זה היה ברק, הוא רצה לדעת מה קורה איתי ומה אני עושה היום. אמרתי לו שעלמה אצלי ושהיא חולה ואני מטפל בה, והוא פשוט קרא לי גבר וחבר לעניין. צחקתי ואמרתי שאני מצטער שאני מזניח את האחרי צהריים המשותפים שהתרגלנו שיהיו לנו, והוא אמר שזה בסדר, שהאהבה צריכה אותי. הוא כזה חבר טוב.
אמא בדיוק הייתה במטבח כשירדתי לשם. " את פשוט מקסימה " קראתי לה בחיוך הויא הסתובבה אליי. היא התעניינה במה שעבר עליי במשך כל היום ושאלה מה שלום עלמה. אני אמרתי לה שאני מטפל בה כמו שאני יכול, שירדתי כדי להכין לה משהו לאכול ואמרתי תודה על איך שהיא התייחסה אליה כשהיא רק באה.
" היא באה כל כך שקטה ומנומסת, הרגישה לא נעים כל כך להיכנס אבל ראיתי בעיניים שלה שהיא קצת חולה. הרגעתי אותה והעליתי אותה ישר למעלה למקלחת ולחדר האורחים. תן לה להישאר פה כמה ימים עד שהיא תבריא, זה המקום בשבילה ".
" זה תמיד יהיה המקום בשבילה " קבעתי.
" זה מדהים אותי כמה אתה אוהב אותה " היא אמרה בחיוך.
" לפעמים ייותר מאת עצמי.. " נאנחתי. " מה נכין לה? ".
" מרק וארוחה חמה? אתה מסתדר או צריך עזרה? ".
" אשמח לעזרה.. " אמרתי צוחק.
אחרי הכנה של ארוחה שלקחה כמעט שעה עליתי עם מגש מיוחד למעלה. שמתי עליו גם שתייה. הנחתי אותו לרגע על הרצפה ופתחתי את דלת חדר האורחים, הוא כל כך גדול שזה מדהים אותי. הנחתי את האוכל על שולחן קטן, כי עיצבו את החדר בצורה שהשולחן הוא נמוך כמו השולחנות של הסינים, ויושבים על כריות על הרצפה ושם אוכלים או יושבים ונהנים. השעה הייתה בסביבות שמונה וחצי, הרגשתי שאני צריך להעיר את עלמה כדי שהיא תתקלח שוב ותבדוק אם החום קצת ירד ותאכל משהו כדי להשביע את הבטן.
" אהובה שלי " אמרתי ובאתי אליה בחזרה. ליטפתי את ראשה והיא לאט לאט התעוררה, " בואי תקומי ".
" מה השעה אהוב שלי? " היא שאלה. היא מוטטה אותי כשהיא אמרה את זה, כמו בערך כל הפעמים שהיא עושה את זה.
" שמונה וחצי, הכנתי לך אוכל, בואי קומי תאכלי ואז תלכי לישון ".
" אני לא יודעת אם אני מתאוששת " היא אמרה מיואשת.
" אל תדאגי, זה יעבור בסופו של דבר אני מבטיח לך ".
" אני אאמין לך " היא אמרה בצחוק. היא יצאה משמיכת הפוך והתיישבה לידי לרגע על המיטה כשהרגליים שלה נופלות מן המיטה הצידה. היא הניחה את ראשה על כתפי ואני חיבקתי אותה מאחורה. " וואו הריח של האוכל מושלם " היא אמרה. " בערך כמוך " הודיתי. היא צחקה ונתנה לי נשיקה על הלחי. " אני לא רוצה להדביק אותך, זה הכי הרבה שתקבל " היא צחקה. " זה מקובל עליי " אמרתי, למרות שהשתוקקתי לשפתיים שלה.
הובלתי אותה לכיוון פינת האוכל והתיישבתי לידה. התחלתי להאכיל אותה כמו ילדה קטנה. שמתי יד מתחת לכף שהכנסתי קודם לקערת המרק וקירבתי לפה שלה. עשיתי פו קטן כי המרק היה עדיין חם. היא טעמה ממנו והיה לה חיוך של עונג. " כל כך טעים.. " היא הודתה. חייכתי אליה. כשהיא סיימה את המרק גם אני אכלתי מרק מקערת המרק שלי והיא התחילה לאכול את המנה העיקרית בסכין ומזלג ברשות עצמה. היה נראה שהיא מתענגת על כל ביס. ליטפתי אותה בין ביס לביס, כבודק אם היא בסדר וכסתם רוצה קצת לגעת בגופה, להרגיש אותה צמודה אליי.
כסיימנו שנינו לאכול נאנחנו אנחת רווחה ונשענו על הכריות מאחורה.
" היה טעים? " שאלתי מחויך.
" אתה בכלל שואל? " היא שאלה בצחוק. אני ערמתי את הדברים על המגש וקמתי כדי להחזיר אותם למטבח.
" חכה אני אעזור לך " היא אמרה והתכוונה לקום. " לא לא אל תטריחי את עצמך ".
" אבל אני רוצה להיות איתך " היא אמרה בקול של ילדה קטנה.
" תיאחזי בי, אני לא רוצה שתטפלי את חלשה ".
" בסדר אמא " היא אמרה בצחוק. קמתי והרמתי את המגש, היא קמה לאט לאט וליפפה את ידה בידי. היא החזיקה בי בידה השנייה ויצאנו מהחדר. הלכנו לאט לאט במדרגות והגענו בסוף למטבח. שמתי את הכלים בכיור ושאלתי אותה אם היא רוצה משהו מתוק. היא בצחוק אמרה שהיא רוצה את הנשיקה שלי, שזה הדבר הכי מתוק שהיא מקבלת. אני צחקתי והתקרבתי כדי לתת לה חיבוק גדול.
" מקלחת ולישון? " שאלתי בחיוך.
" כבר התקלחתי נו.. אין סיכוי ".
" עלמה את צריכה מקלחת כי זה מוריד את החום. אחרי המקלחת אני רוצה שתבדקי חום ".
" אוקיי.. " היא אמרה, " ומה איתך? ".
" מה איתי? ".
" מה איתך עם מקלחת ולישון? ".
" אני אתקלח אחרייך ואז אלך לישון, אפשר אבל היום ללכת לישון מאוחר, מחר אין לימודים ".
" תישן לבד? " היא שאלה.
" אני אמור.. " אמרתי, " ובהתחשב במצב שלך גם כדאי ".
" ואם החום שלי כבר יהיה במצב סביר? " היא שאלה בחיוך.
" את רומזת לי שאת רוצה לישון איתי ביחד? ".
" אני לא יודעת.. " היא אמרה והרכינה את ראשה. היא הרגישה שהיא אמרה משהו לא בסדר, משהו שהיא לא הייתה צריכה להגיד.
" אוי איזה חמודה את מתביישת " אמרתי לה והתקרבתי אליה. היא צחקה קצת וחייכה אליי.
" אחרי המקלחת נחליט, קודם כל אני רוצה לראות שהחום שלך באמת ירד.. ".
" אני אכריח אותו " היא אמרה בצחוק. רק הרצון שלה להיות קרובה אליי כמה שיותר חימם לי את הלב, גרם לי להרגיש טוב עם עצמי. הרגשתי שעלמה רוצה את חברתי, רוצה להיות איתי. עלינו לאט לאט במדרגות, כשאני מאחוריה משגיח שלא יקרה לה כלום. היא אמרה שמגבת כבר יש לה מקודם.
" שכחתי להגיד משהו " היא אמרה בפתח המקלחת של חדר האורחים.
" וזה? " שאלתי לא מבין.
" תודה על הכל אהובי " היא אמרה בחיוך ממיס.
" אני אוהב אותך, אני מחכה לך פה ".
" אני אוהבת אותך " היא אמרה וסגרה את הדלת. אני עליתי על מיטת האורחים ולא יוכלתי להוריד את החיוך מהפנים.