חצאים- פרק 36

השעה כבר הייתה חמישה לשמונה. איפה היא יכולה להיות?! הרגשתי שמשהו לא בסדר אם היא עוד לא באה, אבל עוד האמנתי שגם אם היא תאחר היא תמצא את הדרכים לבוא ותגיע לשעה השלישית. כשהגיעה גם השעה השלישית הבנתי שמשהו פה לא בסדר. התפללתי לזה שהיא לא חולה, אני לא רוצה שהיא תהיה חולה, אבל מצד שני זה האפשרות הטובה יותר. מה אם חס וחלילה קרה לה משהו?! אוי נו אני סתם דואג לחינם, עלמה יודעת להסתדר טוב מאוד בעצמה.
כשהסתיימו הלימודים הדבר הראשון שעשיתי היה לנסוע אליה. סוף השבוע כבר הגיע, בשישי אין לנו לימודים. זה היה שבוע נוח. כל הנסיעה אליה חשבתי על מה שאני אעשה בשבילה בשבת. שום דבר לא עלה לי במוח, זה חירפן אותי לגמרי. חשבתי על איזה ארוחה מפנקת, אבל בשבילה אפילו מרק ובשר טוב זה ארוחה מפנקת. חשבתי על איזה תכשיט ושהיא סתם תבוא לישון אצלי שגם זה יכול להיות מתאים. חשבתי על הדרך להיות קיטשי אבל בצורה מתוחכמת.
הגעתי אליה הביתה. הכל היה נראה רגיל. השעה הייתה בסביבות 5 אחרי הצהריים. דפקתי על הדלת לא דלת שלהם. אמא שלה פתחה לי.
" היי יובל " היא אמרה בחיוך, " מה נשמע? ".
" בסדר גמור " אמרתי בחיוך, " עלמה פה? ".
" לא היא אצלך " היא אמרה בצחוק קטן.
" אצלי? " שאלתי לא מבין.
" עברת אצלך בבית לפני שבאת לפה? ".
" לא לא, הגעתי לפה ישר אחרי בית הספר ".
" עלמה לקחה אוטובוס כדי להגיע אלייך, היא בטח מחכה לך בכניסה לבית ".
" הכל בסדר איתה? " שאלתי מודאג.
" היא חולה " היא נאנחה, " היא נסעה אליך כי היא אמרה שאצלך היא תקבל את הטיפול הטוב ביותר. היא הייתה משוכנעת בזה שהאהבה שלכם תרפא אותה. היא ביקשה ממני רשות להשתכן אצלך כמה ימים עד שזה יעבור, שהיא אולי תהיה בחדר האורחים. אני קצת מרגישה לא נעים שהיא מזמינה את עצמה לבית שלך בלי לבקש רשות ".
" אל תרגישי לא נעים " הרגעתי אותה, " זה באמת בסדר, היא מוזמנת בכל פעם. אני אטפל בה כמו שצריך בתקווה לא להידבק ".
" תודה על כל מה שאתה עושה בשביל עלמה.. היא כל כך מאושרת עכשיו ".
" אני שמח לשמוע " אמרתי מובך.
" זה באמת לא מובן מאליו כל העזרה שלך, אנחנו חייבים לך המון, כל המשפחה שלנו ".
" זה באמת שטויות ".
" לא זה לא " היא נאנחה בחיוך, " אתה דואג לנו כמו שרק ייחלנו שמישהו ידאג לנו. מעבר לזה אתה גם אוהב את הבת הבכורה שלי, אתה גורם לה להיות מאושרת. אין גמול על הדברים שאתה עושה, אתה בנאדם כל כך טוב ".
" אני עוד אתרגש פה " אמרתי בצחוק, " ואני לא מתרגש בקלות ".
" כן אתה כן " היא צחקה, " מרגישים שאתה כן ".
" אתם תסתדרו פה בלעדיה? את צריכה עוד קצת כסף לסוף השבוע? ".
" עוד נשאר מהכסף של הפעם האחרונה, באמת תודה ".
" אם את צריכה משהו את יכולה להתקשר מהטלפון חירום למספר שלי, אני חושב שיש לך אותו ".
" יש גם יש " היא צחקה, " עכשיו לך אליה, היא בטח מחכה ".
" יום טוב " אמרתי לה בחיוך והתחלתי לפנות חזרה אל האוטו. " גם לך " היא צחקה וסגרה את דלת הבית. נסעתי בחיוך לכיוון הבית שלי, חיכיתי כבר לראות אותה. אני מקווה שהיא לא במצב עד כדי כך רע, אני ממש דואג לה. הגעתי הביתה והיא לא חיכתה על מדרגות הבית. חשבתי שאולי הקדמתי אותה. הכנסתי את המפתח לפתח המנעול.
" אני בבית " צעקתי.
" היי יובלי " אמרה אמא ונישקה לי בראשי, " איך עבר היום? ".
" כמו כל יום רגיל " החזרתי בחיוך.
" רעב? ".
" לא ממש, הכנת משהו מעניין? ".
" פשטידת ירקות וקציצות שאתה מאוד אוהב, אם תרצה הארוחה תהיה מוכנה בקרוב ".
" בסדר גמור " אמרתי והתחלתי לעלות במדרגות. " אה יובלי " היא פנתה אליי בחיוך, " יש לך אורחת בחדר האורחים ". החיוך שנפרש על שפתיי היה ענק. עליתי מהר לחדר ושמתי בו את התיק והורדתי נעליים. פתחתי לאט את דלת חדר האורחים המרוהט טיפ טופ וראיתי את עלמה נחה על המיטה הרכה. היא כל כך יפה כשהיא נחה, היא כל כך יפה בכלל. התקרבתי למיטה והתיישבתי לצידה. התחלתי ללטף את ראשה ואת שערה. המצח שלה היה חם, הרגשתי שהיא ממש חולה. אני כל כך לא רוצה שהיא תהיה חולה. נתתי לה נשיקה עמוקה על הלחי שהופנתה כלפיי, פשוט רציתי לשמור עליה כמה שאני יכול. לא היה אכפת לי אם אני אדבק, אם אני אדבק אני אהיה ביחד איתה, אהיה חולה ביחד איתה. כל עוד זה איתה הכל נראה טוב.
ראיתי שהעיניים שלה מתחילות להיפתח והמשכתי ללטף את ראשה.
" בוקר טוב " אמרתי לה.
" יובלי " היא אמרה בחיוך. היובלי שלה הורג אותי.
" איך את מרגישה? " שאלתי והיא הסתובבה אליי.
" חולה " היא נאנחה.
" נטפל בך פה טוב, אני מבטיח לך ".
" יש לך אמא כל כך נחמדה " היא אמרה חצי מסוממת. היא ניסתה להתיישר כדי לשבת ולהישען על אחוריי המיטה. אני אמרתי לה שאין צורך ושהיא יכולה להמשיך לשכב. היא זזה קצת כדי לפנות לי מקום ואני נשכבתי לצידה מסתכל על העיניים היפות שלה.
" היא דאגה לך? " שאלתי והמשכתי ללטף את לחיה.
" היא פתחה לי את הדלת ונתנה לי לשתות. היא נתנה לי להתקלח והביאה לי בגדים נקיים ואז אמרה שאני יכולה לנוח פה בחדר האורחים, שהוא לרשותי. זה היה כל כך מקסים " היא אמרה בלחישה של עייפות.
" את צריכה עוד משהו? לשתות, לאכול, לא נוח לך או משהו? " התחלתי לשאול.
" אני רק רוצה שתהיה פה לידי, בשביל זה באתי לפה ".
" אני לא הולך לשום מקום " אמרתי. נכנסתי לתוך שמיכת הפוך שבה היא התכסתה. היא העבירה את ראשה ושמה אותה על בטני. יכולתי להישאר ככה כל היום. הפרפרים שהרגשתי היו חזקים ואמיתיים.
" אני אוהבת אותך " היא אמרה בלחישה. כל פעם כשהיא אומרת את זה אני מתמוגג.
" אני אוהב אותך יותר, ועכשיו תישני אני פה ".
" בסדר " היא אמרה ועם יד ימין שלי ליטפתי את ראשה. רציתי להרדים אותה כדי שהיא תישן, כדי שהכוחות שלה אולי יחזרו אליה. הבטחתי לעצמי בלב שאני אעשה הכל כדי שהיא תבריא כמה שיותר מהר, ואז שהיא סתם תישאר פה איתי רק בלי שהיא חולה, כי איתה הכל טוב יותר.