חצאים- פרק 31

יום למחרת היה יום שישי. בימי שישי בית הספר לא פתוח, למעט מגמות מיוחדות שאני לא חלק מהן. אמא הכריחה אותי לרדת ולזרוק את הזבל, ולאחרונה אני מבצע ובמהירות את המטלות שנותנים לי. ירדתי עם הזבל וזרקתי אותו לפחים. עליתי במדרגות החיצוניות לבית ושמעתי צעקה לשם שלי. הסתובבתי.
" אין לך חיים שאתה פה? " שאלתי אותו בשנאה.
" עדיין שונא אותי הא? " שאל עומר.
" זה לא יעבור מהר " אמרתי, " מה אתה עושה פה? ".
" באתי לדבר ".
" אם בלדבר אתה מתכוון ללטרוק לך את הדלת בפרצוף אז בכיף ".
" נו בחייאת יובל- כשרק סיפרת לי על עלמה כבר היינו בסדר. אתה רוצה להגיד לי שזה כלום? ".
"אתה לא מבין שאני פשוט לא יכול לסלוח לך בקלות? אני לא מצליח ".
" יש לך סיבה? ".
" הברורה מאליה זה הפגיעה באחותי " אמרתי והתיישבתי על מדרגות החוץ. הוא התיישב גם ושיחק באבני חצץ שמצא על אחת המדרגות.
" והיא סלחה, אתה לא יכול? ".
" זה מעבר לפגיעה בה, וזה לא קשור לקוד הגברי או לאגו שלי- עומר זו אחותי, היא יקרה לי כמו שהחיים יקרים לי ואתה נעלמת והיא נשארה פגועה ".
" אני צריך לספר לך משהו.. " הוא נאנח.
" בשביל זה באת?".
" אפשר לדבר? " הוא אמר מעוצבן, כמו מבין שאני ממש אבל ממש לא מעוניין בשיחה איתו.
" דבר " אמרתי בלי רצון.
" בני כמה אנחנו עכשיו? " הוא התחיל ושאל.
" שבע עשרה " אמרתי.
" וההתבגרות מתי קורת? " הוא המשיך לשאול.
" בין גילאי שתיים עשרה עד מתי שהיא ממשיכה.. תגיע לפואנטה " זירזרתי אותו.
" את כל הדברים שאני עשיתי, שלקחתי לך בנות וכאלה, עשיתי כשהייתי צעיר יותר מעכשיו. בשנה, שנה ומשהו האחרונות אני השתניתי ".
" למה אתה מתכוון? " שאלתי לא מבין, " עכשיו אתה לא רודף אחרי כל אחד אלא פשוט הן נופלות לרגלייך? ".
" יובל אני גיי " הוא אמר, " אין לי עניין בבנות יותר, אני לא נמשך לגוף שלהן ולא חושק בנשיקות שלהן. זה כמו היה בזבוז השנים האלה, ועכשיו אני בטוח במאה אחוזים מה אני רוצה ".
" אני שמח שקיבלת את עצמך ואת הנטיות שלך " אמרתי לו בחיוך, כי אדם שחושף סוד כזה צריך לקבל תמיכה. האמת שהרגשתי קצת צבוע, שרק אחרי גילוי אני מתחיל להיות נחמד, אבל הוקל לי שהוא לא יעשה לאחרות את מה שעשה לאחותי. עצם זה שהוא פנה אליי וסיפר לי דבר כזה מעידה עליי כעל דמות סמכותית בשבילו. " איך השאר הגיבו? ".
" אתה הראשון שאני מספר לו על זה.. " הוא נאנח, " אתה היחיד שאני סומך עליו ".
" לא היינו בקשר המון המון זמן, ועכשיו עדיין יש בי מקום של שנאה אלייך, למה חשפת את זה כלפי ולא כלפי ההורים בראשונה? ".
" אני לא יודע " הוא אמר בחיוך והסתכל עליי, " אבל אחרי אין ספור תהפוכות רגשיות שחשבתי על זה והדחקתי, מצאתי את המקום להשלים עם זה ולקבל את זה. אף פעם לא באה לי בקלות היכולת לחשוף רגשות או לחשוף איזו אמת עליי. אני השתניתי ".
" הקשרים שלך בעבר עסקו בשקרים? ".
" כולם חוץ מהקשר עם אחותך ".
" למה עשית את זה לעצמך? ".
" יש גילאים שפשוט פועלים בהם בלי לחשוב, מכיר את זה? ".
" משיש לי את עלמה אני לא מכיר כלום.. " אמרתי בפרצוף מאוהב, " ויש דברים שחשבתי בעבר שהם מדהימים ועכשיו אני מבין כמה אין בהם תכלית ".
" נשאר בך עוד משהו מהיובל הקודם? " הוא שאל.
" המון " אמרתי נחוש.
" ובכל זאת אתה תופס את המציאות בצורה שונה? ".
" אני כבר לא חי את הרגע " אמרתי בחיוך ונעמדתי, " אני כבר חושב על העתיד ". חייכתי אליו והוא חייך אליי.
" שאלה אחרונה " אמרתי נשען על המעקה, " למה הקשר שלך עם אחותי היה היחיד שלא לווה בשקרים? ".
" אני חושב שזה היה כי היה לי אינטרס לא לאבד אותך בתור חבר. אצל השאר הכרתי רק אותן ולא את כל המשפחה, ובטח שהשאר לא היו חברים טובים שלי ".
" אתה רוצה להמשיך מפה לאיזה סיבוב? " שאלתי בחיוך קטן, כי עוד היו לי דברים שרציתי לדעת.
" אני אשמח " הוא אמר, " זה אומר שאנחנו בסדר? ".
" זה אומר שאני עובד על זה " אמרתי.