"חץ אהבה שבי פגע הכל פתאום נפתח,ולך אומר מכל הלב אני אוהב אותך" , פרק 4

מנקודת המבט של אליאן

התעוררתי בתחושה ששכחתי דברים,החדר שלי היה קריר ונעים,הייתי עדיין לבושה…
קמתי ממיטתי אם כאב ראש נוראי,אני זוכרת שהלכתי לאיזה מסיבה עם נופר והתקרבתי לשולחן המשקאות והתחלתי לשתות…אך חזרתי לכאן?
ראיתי את עצמי מעבר למראה,הייתי זוועה!,השיער שלי פרוע,השחור נמרח לי.
הדלת נפתחה וליאור עמד שם,הסתובבתי והסתכלתי עליו בשתיקה,שבוע שלם לא דיברתי איתו,הוא לא היה מסוגל לבוא כמו מישהו מבוגר ולפחות לעזור לי.
"מה שכחת כאן?,",שאלתי בזלזול,תמיד כשהוא היה בא לפה וחשבתי שהוא בא בישבילי זה היה כדי להגיד לי או שהוא יוצא או אם ראיתי את זה…
"אליאן…אני יודע שהתנהגתי כמו מטומטם,",אמר וגירד את ראשו,"ואו,טוב שאתה מודה",עניתי שוב בזלזול ונכנסתי לחדר האמבטיה
"כעסתי באותו רגע!,מה רצית שאני העשה?",שאל בעצבים ובקול גבוה,"קודם כל תפסיק לצעוק!,מתפוצץ לי הראש!",התעצבנתי והשתקתי אותו.
השפרצתי על עצמי קצת מים ולקחתי תמברשת שינים שלי,
"באיזה שעה חזרת אתמול?,"שאל אותי,"אה,כי פתאום אכפת לך מימני?",שאלתי וזרקתי לו פרצוף אשם
"אליאן באלך להפסיק לרגע להתנהג כמו ילדה ולהקשיב לי?",התעצבן
נאנחתי ונעשנתי על הקיר,שלבתי את ידי וחיכיתי למה שהוא יגיד.
"הייתי טיפש אני יודע,אבל כבר אמרתי לך שזה מה שיקרה,העדפת לקחת תסיכון המטומטם הזה,כעסתי עליך כן,וכעסתי יותר על עצמי,אם הייתי יכול עכשיו הייתי הורג אותו,אני לא סובל לראות אותך ככה",אמר,הורדתי את ראשי ושתקתי
הוא התקרב אלי וחיבק אותי,חיבוק שחיכיתי לו הרבה זמן…,חייכתי לו לבסוף והוא הבין שהכל עבר
"ויש לנו שיחה ארוכה על זה ששתית אתמול",אמר כשיצא מחדרי
"כן בטח…",מלמלתי וצחצחתי שיינים

"באלי להרוג אותך,ולחבק אותך באותו זמן!",נופר קפצה עלי ברגע שיצאתי מהאוטו של ליאור
ליאור חייך לעברי והמשיך להתקדם
"רגע השלמתם?",היא שאלה כשהבחינה שחייכנו אחד לשני
הנהנתי והתקדמנו
"או!,סוף סוף!",אמרה ונכנסנו דרך השער,"טוב לא סיימתי,לאן חשבת שברחת לי אתמול?",שאלה ונעמה מולי
נזכרתי בהכל לרגע,והסמקתי כשנזכרתי שבכיתי ליד אביאל
"הלו כדור הארץ?",נופר נפנפה את ידה מול פרצופי
"אני…חזרתי עם אביאל",אמרתי לה והמשכנו ללכת,"רגע…אביאל?,הערס הכי קרצייה שיש ובאותו זמן חתיך?!",שאלה בפרצוף עקום שהצחיק אותי
"כן…",חייכתי ופתחתי את הלוקר שלי,"אבל את לא סובלת אותו!,אך זה קרה בכלל?",שאלה מבולבלת
"זה סיפור ארוך…",אמרתי והוצאתי את הספר שלי
"או,או,מי זאת שכבר לא מספרת לי כלום?",היא שאלה והצביע עלי,"אני הספר לך נודניק!,אבל לא עכשיו,יש לי שיעור עם המכשפה",אמרתי
"אוי,אוי בהצלחה",אמרה ונכנסתי לכיתה
כשהתיישבתי ליד יובל
"חיימשלי!,מה זה לאן נעלמת?",שאלה וחיבקה אותי
"אה…לא הרגשתי טוב",שקרתי והנחתי את הספר על השולחן
"ושמעתי על דור…ידעתי שהוא לא בישבילך,סתם חתיכת דפוק שלא שווה אותך",אמרה לרגע בקול מרחם
לפתע בכניסה לכיתה ראיתי את דור עם עדי מתנשקים ומחזיקים ידים,הלב שלי לרגע נצבט והתחיל לפעום חזק,רציתי לבכות ולהרוג את שניהם באותו רגע
"אל תתייחסי",יובל שמה את ידה על כתפי,"הכל טוב…",חייכתי לה,חיוך מזויף וכואב,בתוך תוכי רציתי לצעוק ולבכות
עדי נכנסה כשחיוך מרוח לה על הפנים והפרצוף שלה תקועה עלי.
"או את מי רואים?,אליאן חזן",חייכה עלי,חיוך מרושע ומגרה
"אוי עדי שבי במקום ותסתמי!",יובל ירקה לעברה
עדי נשארה במקומה,מתעלמת מיובל ומחפשת הכל כדי לעצבן אותי
"את יודעת…אפילו כשהייתם עדיין ביחד,היינו ביחד ללא הפסקה,והוא רק שיחק בך!",אמרה לי בלחש כשהיא נעשנת על השולחן שלי והפרצוף שלה קרוב לשלי
הסתכלתי עליה מלאת שינא,אבל ספרתי לעצמי והייתי רגוע,אני לא הולכת לתת לה להשפיל אותי אני פשוט לומדת לשים פס!
"או…כאן במקום,הענין מתחיל להתחמם!,האויבות הכי גדולות ליאן חזן ועדי עטר עודהרגע יגמר ברצח",איזה דךוק מהכיתה שלי נעמד על השולחן וצעק,הוא אהב לחמם דברים,ואת עדי זה חימם עוד יותר.
"אני רואה שהוא הסתיר אותך…התבייש בלהודות שהוא היה איתך!,כי תאמת מי ירצה להיות עם בנאדם דוחה כמוך!",אמרתי בחיוך מתגרה והחיוך שלה ירד
כולם חיממו וחיכו לרגע הזה שיהיה מכות
"מה קורה כאן?,עדי עטר שבי במקומך!,ולהוציא מחברת וכלי כתיבה מיד",המורה נכנסה וכולם התיישבו והתבאסו שלא קרה כלום
עדי התיישרה והלכה למקומה עצבנית.
המורה לימדה ושקעתי במחשבות,לא שמתי לב לרגע שהיא יצאה.
"כולם להקשיב!,בסוף היום להתאסף!,אני ואליאן הולכות לסגור כמה דברים",עדי אמרה והסתכלה עלי
גלגלתי עיינים,הבחורה הזאת חייה בסרט!
"אל תתייחסי אליה",יובל לחשה לי כשהמורה חזרה לכיתה וכולם השתקקו.
אחרי שעתיים של סבל יצאתי מהכיתה והחזרתי את הספר ללוקר,נופר נעשנה על הלוקר שלידי ונראתה מיואשת
"אני מתה!,המורה הזאת עוד תהרוג מישהו!",אמרה בקול עייף,"מה עשית הפעם?",שאלתי וצחקתי
"אה…זרקתי כמה נירות על 'מנחם החטטן באף' ",אמרה וחייכה אלי,צחקנו ויצאנו להפסקה.
"אליאן,אני מקווה שתפוצצי אותה,כולם מחכים לזה",אמרה לי אופל
"כן!,הגיע הזמן שמישהו יעמיד אותה במקום!,שונאת תפרחה הזאת!",שובל אמרה
"אה…מישהו יכול להסביר לי?",נופר שאלה מבולבלת
"עדי החליטה לריב מכות עם אליאן בסוף היום",אמרה יובל
"מה?!,פחח מכוערת ופצועה כמוה,ברגע שתיגעי לה בשיער היא תתחיל לבכות",נופר צחקה והתיישבה ליד יובל
"בקיצור אליאן אנחנו כאן,כולם שונאים אותה כאן",שובל אמרה
"אני לא הולכת לריב איתה,זה מטומטם!",אמרתי
"מה!?,היא תגיד שברחת ממנה ושפחדת",אמרה אופל
"תירגעו זה מטומטם!,אני לא הולכת לריב איתה מכות",אמרתי
"אה כן?,תיראי מי בא",יובל אמרה וסימנה עם ראשה
סבבתי את ראשי וראיתי את עדי ומאחוריה קבוצה של פרחות ושני בנים
"אז מה אליאן?,מתחילה לפחד?",שאלה אותי בחיוך
באתי לענות שאני לא מעונינת לריב איתה ויובל ענתה במקומי
"ממש לא!,חכי ותיראי אך תבכי לאמא ואבא!,",יובל אמרה וזרקתי לה פרצוף
"נחייה וניראה",גיכחה והלכה
"ואוי לפצוץ לה תצורה",אופל אמרה
לפתע ראיתי את אביאל מתקרב למחששה,הייתי צריכה לדבר איתו לרגע.
"אני שניה באה",אמרתי לבנות והתקרבתי למחששה
"מה אליאן?,הבנת שלא יכלת בלעדי?",יוסי שאל בחיוך,גלגלתי עיינים והתעלמתי
"אביאל?,אני…יכולה לדבר איתך?",שאלתי אותו,הוא הנהן והתרחקנו
"את בסדר מאתמול?",שאל
"כן…,תגיד קרה משהו אתמול?",שאלתי
"לא,חוץ מששתית יותר מידי וכמעט עשית שטות אבל כלום",אמר לי ונעשן על אחד הספסלים
"אוקיי,תודה",עניתי
הוא הנהן וחזרנו למקום,רציתי לדבר איתו יותר,אבל ברחתי,התנהגתי כמו מטומטמת!
"היי אליאן,מה שמעתי את הולכת לריב מכות עם עדי,",אמר לי אחד החברים של ליאור
"מה מכות?,מה השטויות האלה?",ליאור שאל ועישן
"לא שמעת טוב,אין מכות ואין כלום",אמרתי
"אה,אני רואה שאת כבר מפחדת",עדי נעמדה מאחורי,הסתובבתי וראיתי אותה מחזיקה את היד של דור,הוא הסתכל עלי ולא אמר כלום
"היי עדי,מה קרה לא מרביצים לך מספיק?",יוסי שאל אותה,כן אפילו הבנים עושים מימנה צחוק.
"שב בשקט יוסי",דור אמר לו
"פתחת תפה שלך אה,עושה פוזות ליד החברה הכלבה שלך?",יוסי התקרב אליו
"אה למי אתה חושב שאתה קורה כלבה?",עדי שאלה
"לך ימטומטמת,אפילו תשם שלך את לא יודעת לקרוא נכון",כולם צחקו ועדי לחשה משהו לדור
לא היה לי כוח לראות את זה אז התרחקתי
"אליאן חכי דקה",דור קרא לי,הסתובבתי מופתעת בכלל שהוא מעיז להתקרב אלי,ראיתי את עדי עומדת במקומה ולא ידעה לאן ללכת כשדור עזב אותה.
הסתובבתי חזרה והמשכתי ללכת
"אליאן…אולי תפסיקי כבר!",הוא תפס את ידי ועצר אותי
"אמרתי לך לא לגעת בי!",התעצבנתי עליו וראיתי שליאור ורון ומתקרבים ומאחורים יוסי ואביאל
"אני רואה שאתה רוצה למות אה?,תעיף תעצמך מאחותי",ליאור התקרב אליו
"לך תחפש איזה מישהי ליאור",דור אמר לו,בכלל לא מפחד,כולם מפחדים מליאור,הוא לא מרחם כשמישהו מעצבן אותו.
תיאור גיחך לרגע ואז תפס את דור,הוא התחיל לתת לו בוקסים ללא הפסקה בבטן עד שדור נשכב על הרצפה ותופס תבטן מכאבים,ליאור בעט בו ללא הפסקה את שיוסי ורון תפסו אותו
"בוא נירא אותך עכשיו פותח תפה שלך,יאלה בו תעמוד פה!",ליאור צעק לו
"ליאור די",עמדתי מולו וניסיתי להרגיע אותו
דור שכב על הרצפה עדיין ותפס לעצמו את הבטן,כמה מורים רצו לעברו ועזרו לו,המנהל גם התקרב והסתכל על ליאור בעצבנות
"כולכם למשרד שלי מיד,כולל אותך אליאן!",צעק
"מה אותה היא לא קשורה!",ליאור אמר
"כדי לך מאוד לסתום תפה שלך ולחכות לי במשרד!",המנהל אמר לו עצבני,ליאור לא פחד בכלל הוא לא מפחד מאף אחד,אבל אני שתקתי מרוב פחד!
ראיתי את עדי מחייכת ומסתכלת עלי כשאני הולכת אחרי הבנים
לפעמים החיים הם חרא!