"חץ אהבה שבי פגע הכל פתאום נפתח,ולך אומר מכל הלב אני אוהב אותך" , פרק 8

מנקודת המבט של אליאן

לקח לי שבוע לחזור לעצמי,עשיתי חיים קשים לליאור,הוא לא יצא למסיבות רק כדי לישמור עלי
,בלילות הייתי צועקת ובוכה
בקיצור ליאור רק דאג לי
"בואי בואי לפה…את חושבת שאני לא שם לב שאת בקושי אוכלת?",אמר לי
"אוי…ליאור בבקשה אני ההקיא אם אני מכניסה משהו לפה",אמרתי
"לא רוצה לשמוע שבי תאכלי",אמר
"אוף..",אמרתי והתיישבתי,בכפית הראשונה הרגשתי שאני לא יכולה להכניס ובכפית השניה כבר הכל עלה לי ורצתי לשירותים להקיא
ליאור עמד בפתח הדלת כשצחצחתי שינים
"עד מתי את הולכת להרעיב את עצמך?",שאל
"די כבר נו,אני לא מרעיבה את עצמי",אמרתי וסדרתי את שערי,בדקתי בטלפון את השעה
"אני מאחרת אני חייבת ללכת",אמרתי וירדתי
"חכי מעצבנת,אני לוקח תמפתחות",אמר לי
יצאנו מהבית ונכנסתי לאוטו,רצתי לבית ספר ומיהרתי לכיתה
אחרי שבועים שלא הגעתי,פתחתי את הדלת וכל המבטים מופנים אלי
"אליאן…כמה טוב לראות אותך",המורה אמרה בקול מרחם
חייכתי,חיוך מאולץ כמובן
"בואי שבי אני רק עכשיו התחלתי ללמד..",אמרה לי והנהנתי,התיישבתי ליד אופל,ועדיין ראיתי את הפרצופים המרחמים
"אני כבר באה…",אמרה ויצאה
לפתע עדי נעמדה מולי
"היי אליאן",אמרה בהיסוס
"היי ?",אמרתי בחצי שאלה
"אך את?",שאלה בעדינות
"כמו שאת רואה,אבל בישבילך זה אושר לא?",שאלתי קצת עצבנית
"אני…",היא התחילה לומר אבל המורה חזרה וביקשה ממנה לשבת

נופר הייתי איתי כמעט כל היום,הלב שלי פעם במהירות ברגע שראיתי את דור,הייתי בשוק!,הם לא עשו לו כלום
נופר הייתה בהלם כמוני,כולם הסתכלו על דור בפרצוף נגעל ובהלם,הוא התעלם מהם והמשיך ללכת לעבר הלוקר שלו
הוא זרק לי מבט עוקץ כזה והמשיך ללכת,בין רגע רציתי למות!,יצאתי במהירות מהמבנה והתפרצתי בבכי,לא רציתי שאף אחד יראה אותי,נופר נעמדה לידי וחיבקה אותי
"די אלי…מבטיחה לך שנעשה הכל שהוא יעוף מכאן",חיבקה אותי חזק ואמרה
"לא…כלום כבר לא יעזור",אמרתי בקול מותאש
"אני הולכת לקרוא לליאור..",אמרה והלכה
"אליאן?",אביאל בא לידי ושאל בקול מודאג
"מה אתה עושה כאן?",שאלתי וניגבתי את הדמעות
"את בסדר?",שאל אותי והתעלם משאלתי
"כן…",אמרתי בקול צרוד
"אליאן!,",ליאור קרא לי
"ביי אביאל..",אמרתי לו והלכתי לליאור,חזרנו לבית והפעם הבטחתי שאני כבר לא יוצאת משם…

אחרי הרבה החלטות,העדפתי לעבור להורים שלי,לא יכלתי להישאר פה יותר,כל רגע פחדתי.
ליאור ישב למטה עם חברים שלו,ואני הכנתי מזוודה
"אליאן?",שמעתי את הקול של אביאל
אני ואביאל התחברנו הרבה בימים האלה
"היי..",חייכתי
הוא סגר את הדלת אחריו וחייך
"אז…את באמת עוזבת?",שאל
"אני חייבת…",אמרתי
"אליאן..לפני הכל אני…אני רוצה לומר לך משהו שמזמן רציתי להגיד לך..",הוא אמר והתקרב אלי מעט
"מה זה?",שאלתי והסתכלתי עליו
"אני אוהב אותך,חשבתי הרבה ואת זאת שמשנה אותי,שגורמת לי להיות האני האמיתי…",אמר
הוא במהירות הצמיד אותי אליו ונישק אותי,ידעתי שאני רוצה אותו…