"חץ אהבה שבי פגע הכל פתאום נפתח,ולך אומר מכל הלב אני אוהב אותך" , פרק 6

מנקודת המבט של אליאן

"מה אתה עושה!?",שאלתי את דור בעצבנות והשתחררתי
"אליאן!,אל תתחילי אם השטויות שלך!",אמר לי באיום
כל כך רציתי למות,למה החיים חייבים להיות כל כך קשים!
ניסיתי להישאר רגילה,התאפקתי לא לבכות,לפתע ראיתי את ליאור מתקרב בעצבים
"אני בטח סתם חולם,או רק מבין שזאת טעות…אתם לא באת ביחד נכון?",שאל אותנו בעצבים
הסתכלתי על דור שעשה לי פרצוף מאיים,והנהנתי לליאור
"באלך לבוא רגע",ליאור תפס את ידי ומשך אותי לצד
"את מטומטמת?,מה נסגר איתך אליאן?",שאל
"ליאור…זה מסובך",עניתי
"מה מסובך בידיוק?,את חזרת למטומטם הזה?",בחיים לא ראיתי את ליאור ככה עצבני איתי,רציתי כל כך למות שהוא פשוט לא מבין כלום
"אוקיי…,הפעם תשכחי ממני!,אני ואת כבר לא מכירים!",אמר בעצבים והלך
"ליאור…",באתי ללכת אחריומולספר לו אבל דור תפס את ידי
"בואיי..",אמר לי בקול רגוע
"אתה תעזוב אותי!,אני שונאת אותך",אמרתי לו בפרצוף ניגעל והשתחררתי מימנו,לא יכלתי להישאר בבית ספר כל המבטים עלי ועד כמה אני סתומה
יצאתי במהירות ולא נתתי לשומר של הבית ספר בכלל לעצור אותי
ברגע שמצאתי מקום לבד התפרצתי בבכי,התיישבתי על אחד הספסלים בפארק ונתתי לעצמי להתפרק

מנקודת המבט של נופר

בידיוק כשבאתי ללכת לליאור ראיתי אותו מתקרב למחששה עצבני
אני שמעתי מה היה בבוקר עם אליאן ותאמת לא כל כך הבנתי אותה…
"מה נופר?,ראית אותי ולא יכלת?",יוסי המטומטם שאל וצחק
"רד, רד מזה יוסי!",התעצבן עליו ליאור וקם,הוא תפס את ידי והרחיק אותי משם
"ליאור…אתה לא יכול ככה להיות עצבני על אליאן",אמרתי לו רגוע
"עזבי אותי מימנה..",אמר והוציא סיגריה
"היא אחותך!,אתה לא יכולה ככה לעזוב אותה!,לך תחשיב אולי הוא איים עליה",אמרתי עצבנית
"אז למה היא לא אמרה כלום?",הוא הוציא עשן מפיו ושאל
"קודם כל בגלל ההתנהגות שלך!,היא יודעת שאתה לא משתלט על עצמך,דבר שני אתה חושב שזה קל?",שאלתי
"עזבי נופר לא באלי לשמוע עוד..מבחינתי אליאן כבר לא קיימת",אמר והייתי בהלם שהוא ככה מדבר
"אתה פשוט ילד קטן!",צעקתי עליו וקמתי,הלכתי מישם בעצבים
הוא כזה מטומטם!,אך הוא פשוט יכול לוותר על אחותו!?
חיפשתי את אליאן אבל מצאתי אותה בשום מקום.
"רון?,אתה ראית את אליאן?",שאלתי את רון והתעלמתי מליאור
"בטח בכיתה או משהו…",אמר לי
"אם היא הייתה שם לא הייתי באה אליך,אני חושבת שאליאן ברחה מהבית ספר",אמרתי
"טוב אני יוצא לחפש אותה,תחזרי לכיתה ואני מעדכן אותך",אמר לי וקם
רציתי לסרב ולהתווכח אבל ידעתי שאם רון לא מתווכחים…

מנקודת המבט של אביאל

"אתה בא?",רון את ליאור
"מה לי ללכת לשם?,לא כזה אכפת לי מה אליאן עושה",אמר ליאור
"ואוי אתה כזה מטומטם לפעמים ליאור",אמר לו בעצבנות
"אני הבוא איתך",אמרתי לרון והוא הנהנן
יצאנו מהבית ספר,הוא ניסה להתקשר לאליאן אבל היא לא ענתה לו
"טוב אני החפש בבית שלה ואתה תחפש בפארק או לא יודע",אמר לי ונכנס לאוטו
התקדמתי לפארק וראיתי שם את אליאן,היא ישבה שם כשראשה על ברכיה.
"אליאן..?",שאלתי והיא הרימה את ראשה
"מה אתה עושה כאן?",שאלה בקול צרוד וחזרה לשים את ראשה על הברכים שלה
"כולם מחפשים אותך..",אמרתי והתיישבתי לידה
"אז תסתובב חזרה ותגיד להם שאני בסדר…",אמרה לי
"את לא כל כך נראת בסדר..",אמרתי לה
"אביאל אני לא צריכה תרחמים שלך!,אני בסדר תחזור לבית ספר",אמרה לי וקמה
תפסתי את ידה וסבבתי אותה עליה
"תפסיקי לרגע להתנהג כמו ילדה ותקשיבי!,די להרחיק אנשים שרוצים לעזור לך למה את עושה את זה?",שאלתי אותה והיא שתקה,היא הורידה את ראשה ודמעות זלגו מעיניה
"לא…אני לא צריכה עזרה,תן לי ללכת בבקשה",אמרה לי וניסתה להשתחרר
"אני לא נותן לך ללכת שאת ככה",אמרתי לה בעצבים
"אביאל תעזוב אותי כבר!",צעקה בבכי אבל לא שחררתי אותה
היא נתנה לי כמה בכות בבטני אבל זה לא הזיז לי,תפסתי אותה וחיבקתי אותה,היא נרגע קצת אבל בכתה
היא קברה את ראשה בתוך חולצתי ובכתה,כשאני איתה כל הבחור עם האגו ואכפתיתו יורד..אני נהפך לרגיש איתה
הרגעתי אותה קצת ונישארנו שעה בפארק
עד שהמפגר הזה בשם דור בא,היא הסתכלה עליו בפרצוף מותאש
"את באה?",שאל אותה,ראיתי שהיא מפחדת ממנו אז היא קמה
"ואולי היא לא רוצה ללכת איתך",אמרתי וקמתי
"תתערב בענינים שלך",אמר לי ומשך את אליאן
"מה אתה משחק אותה אה?,לפני כמה חודשים לא העזת לפתוח תפה שלך על אנשים,בוא נראה אותך אם אתה גבר",התגרתי בו
"אביאל לא..",אליאן ניסתה להתערב
דור החטיף לי אגרוף לפרצוף,העצבים שלי תוך רגע עלו,נתתי לו אגרופים והפלתי אותו על הרצפה,נתתי לו כמה בעיטות בבטן
"אביאל די…",אליאן ניסתה להרגיע אותי,דור שכב מוחסר הכרה,כל הפנים שלו היו דם
מאחור תפסו אותי איזה שנים שלא שמתי לב,הייתי עצבני רצח רציתח להרוג אותו,ידעתי שהוא מפחיד אותה
ראיתי שזה היה רון ויוסי שהרחיקו אותי
"תירגע אחי..",יוסי אמר לי,השתחררתי מימנו,הייתי עצבני רצח
והלכתי לצד השני מבלי לפחות להסתכל בעיינים של אליאן

מנקודת המבט של אליאן

הבאנו את דור לבית חולים,ואז הוא השתחרר…
עברו כבר כמה ימים שלא יצאתי מהבית,אבל הוא הפעם בא באיום ואמר לי להגיע אליו אז הלכתי…
היינו בחדר ופשוט נגעלתי,רציתי לעוף מפה
"מה את ביישנית בואי..",הוא תפס את ידי ומשך אותי אליו
"אני צריכה ללכת…",אמרתי ובאתי לקום ממנו אבל הוא משך אותי חזק והפיל אותי על המיטה
"את תלכי כשאני יגיד!",התעצבן אלי ונשכב מעלי
"דור בבקשה לא…",בכיתי,הוא נישק אותי בעדינות בצווארי וניסה להוריד מימני את החולצה
"דור אמרתי לא!",דחפתי אותו וקמתי במהירות
הוא מיד התעצבן וקם אלי
"את ממש מעלה לי תעצבים כבר!",צרח עלי ,הוא דחף אותי לעבר הקיר ונתן לי אגרוף בפנים
"את משחקת איתי כאילו פה מותר לך הכל?,בגללך ספגתי מכות מהמטומטם הזה",צעק עלי ובעט בבטני
"דור אני אני מתחננת!",צעקתי בכאב והוא המשיך לבעוט בי ולתת לי אגרופים
"תסתמי תפה שלך אני לא רוצה לשמוע אותך!",צעק עלי והמשיך להכות אותי
התפללתי שהוא יפסיק,כבר לא יכלתי לסבול עוד מכה אחת…כאב לי כל כך,אבל הייתי חייבת לקום ולברוח
הצלחתי לקום עם כל הכאבים האלה ודחפתי אותו,יצאתי במהירות מהבית שלו ורצתי,רצתי הכי מהר שיכלתי

מנקודת המבט של נופר

ליאור ביקש מימני להגיע עליו אז הלכתי
"מה רצית?",שאלתי את ליאור,עדיין הייתי בעצבים אליו
"אני יודע שהגזמתי…",אמר לי בקול רגוע
"יופי…ומה אתה מתכוון לעשות?",שאלתי קצת בזלזול
"אני המצא דרך לעזור לאליאן…",אמר והסתכל עלי
"יופי",חייכתי
לפתע הדלת נפתחה במהירות והייתי בהלם,אליאן עמדה בפתח הדלת כשפניה מחוסים בדם,היא התנשפה במהירות ובכתה
ליאור ואני נבהלנו והתקרבנו אליה במהירות אבל היא כבר לא עמדה על הרגלים והיא התעלפה
"אליאן!",ליאור צעק בדאגה
"תתקשרי לאמבולנס נופר!",צעק לי וקמתי,רעדתי כולי והתקשרתי
ליאור היה לחוץ ומודאג והכל נהפך לשחור….