"חץ אהבה שבי פגע הכל פתאום נפתח,ולך אומר מכל הלב אני אוהב אותך" , פרק 5

מנקודת המבט של נופר

פתחתי את הדלת של ביתי ושמעתי צעקות.
"אתה פשוט חתיכת חרא!,יש לך ילדים אך אתה לא מתבייש?",אמא שלי צעקה בדמעות ושברה משהו
התקדמתי לעבר הצעקות,הם היו במטבח,אמא בוכה ואבא עומד ולא אומר מילה
"תפסיקי לצעוק כבר!,נופר צריכה להגיע בכל רגע!",השתיק אותה
"אני רוצה שתעוף מפה!,תעוף מהבית הזה ותלך לכלבה הזאת שלך",אמרה לו והתעלמה מדבריו
כמו מפגרת אם התיק שלי עשיתי רעש ושניהם הסתובבו,אמא מסתכלת עלי בדמעות ואבא עצוב וכועס…
"נופר נסיכה שלי מתי חזרת?",שאלה אותי
"אנ…אני עכשיו הגעתי",אמרתי בגמגום,"קרה משהו?",שאלתי אותם למרות שידעתי.
"אבא שלך עוזב תבית..",אמא שלי אמרה ואבא שלי הסתכל עליה
"אתם…מתגרשים?",שאלתי דמעות עוד רגע יוצאות
היא הורידה את ראשה ואבי ניסה לדבר,בלי לשמוע תשטויות שלהם ברחתי מהבית כשדמעות זולגות,הפסקתי לרוץ והלכתי לאט והורדתי את ראשי,מחשבות רצות,מה כבר יקרה?…הייתי צריכה את אליאן עכשיו,אז הלכתי לבית שלה.
ליאור עמד בפתח הדלת והסתכל עלי מודאג,"נופר הכל בסדר?",שאל אותי
"אליאן כאן?",שאלתי בקול צרוד,"היא הלכה ליובל ללמוד למבחן,את רוצה להכנס?",שאל
לא רציתי לחזור לבית,וכאן הרגשתי טוב,כמו בית שני….
נכנסתי לבית והתיישבתי על הספה,ליאור התקרב וישב לידי לא העיז לפתוח תפה,ידעתי שמצבים כאלה מביכים אותו והוא לא כזה יודע מה לומר.
"את רוצה לספר לי מה יש?",שאל.אהבתי את זה שליאור למרות שהוא הבחור הכי ערס שהכרתי היה בו צד רגיש ודואג.
"ההורים שלי מתגרשים..",אמרתי כשעיני שקועות על הרצפה
הוא שם את ידו על גבי והוא חיבק אותי "אני מצטער…אם את צריכה משהו את יודעת שאני פה",חיוך עלה על פני כשמבטנו נפגשו
"תודה ליאור",אמרתי לו והוא חייך,"את רוצה לראות סרט מצחיק לשנות לך קצת תמצב רוח?",שאל בחיוך כזה שהצחיק אותי והנהנתי…

מנקודת המבט של אליאן

"טוב אני חייבת לזוז..",אמרתי כשראיתי שבחוץ התחיל להחשיך,קמתי ושמתי עלי את הג'קט.
"את לא רוצה שאבא שלי יקח אותך?,ליאור לא ישמח לשמוע שהסתובבת בחוץ לבד",אמרה לי יובל,"אני הסתדר אל תדאגי",חייכתי
"טוב תדברי איתי,בייוש",היא אמרה בחיוך ויצאתי
הוצאתי את האייפון מהתיק והסתכלתי מי שלח הודעות,עניתי לחלק עד ששמעתי רעש מאחורי,הסתובבתי ולא היה כלום הדרך הייתה ריקה.
חזרתי לטלפון והתכתבתי עם רון עד שנתקלתי במישהו,הרמתי את ראשי ודור עמד מולי
"אליאן?,מה את עושה לבד בחוץ במקום כזה?",שאל
"הייתי אצל יובל..",עניתי זרקתי לו מבט של כמה שניות והתכוונתי להמשיך בדרכי
"אליאן חכי דקה",הוא תפס את ידי ועצר אותי ואז מיד הוריד,"אני מתחנן ממך תני לי כמה דקות להסביר לך",אמר לי
"דור..אני כבר לא רוצה לשמוע",אמרתי,"למה את חייבת להיות ילדותית!,תפסיקי להיות עקשנית לרגע ותקשיבי!",צעק עלי,נבהלתי לרגע והתרחקתי.
"דור תפסיק לצעוק!,ואני מזכירה לך שאני לא חייבת לך כלום!,אתה אשם בזה",אמרתי בהיסוס,לפעמים אני צריכה לסתום תפה…
"את ילדה מטומטמת!,את תקשיבי לי וזה לא מענין אותי שאת לא רוצה!",התעצבן ותפס את ידי בחוזקה
"דור…אתה מכאיב לי",אמרתי וניסיתי להשתחרר
"אני אוהב אותך למה את לא מבינה את זה!,אני לא מסכים לזה שאת ככה תלכי לי!", צעק וחיזק את האחיזה,פחדתי ממנו והתפללתי שמישהו יבו
"דור…",התחלתי לומר אבל הוא השתיק אותי,בידיוק ליאור התקשר ודור לקח לי תטלפון וזרק אותו
"דור די כבר!",צעקתי עליו ונתתי לו בעיטה ברגל,הרמתי במהירות את הטלפון שלי ורצתי,כשהסתובבתי לראות אם הוא מאחורי הוא לא היה ונלחצתי,ברגע שסבבתי את ראשי הוא נעמד מולי ותפס אותי חזק
"דור די בבקשה..",אמרתי לו בדמעות כשהוא תופס את ידי עוד יותר חזק
"את לא תלכי ממני ככה!,הבנת את זה!",צעק עלי וניער אותי,"למה את עושה את זה?",שאלתי בבכי
"כי אני אוהב אותך…",אמר וליטף את פני,פחדתי ממנו והורדתי את ראשי…
"ואת תתחילי להקשיב לי אחרת הכל ילך רע!",אמר לי וחיבק אותי,נגעלתי,שנאתי אותו
אבל פחדתי כל כך…
"את עכשיו תחזרי לבית עם חיוך מושלם שאני אוהב,ומחר אנחנו יוצאים",אמר לי ונישק אותי

חזרתי לבית וישר ליאור קפץ עלי,"אני יכול לדעת לאן נעלמת?,עשר הודעות שלחתי לך קשה לענות,?",צעק
"נפל לי הטלפון בדרך…",שקרתי,בלי לתת הסברים או להגיד לו תסיבה האמיתית,רציתי מקלחת טובה ולישון…
"זה נראלך תשובה?,אליאן תעני ברצינות!,לאן הלכת שחזרת ככה מאוחר!",שאל ,ראיתי את נופר מאחוריו,היא קמה לעברי ולא דיברה.
"יואו ליאור,לא לשגע אותי!,הייתי אצל יובל יצאתי ראיתי,כמה חברות וחזרתי!…שמח?",אמרתי בעצבנות,בלי חכות לתגובה עליתי לחדרי וטרקתי את הדלת,"אליאן?,מה קורה?",נופר נכנסה ושאלה אותי,הסתובבתי אליה,רציתי להגיד לה,לספר לה אבל היה לי אסור…
"הוא סתם מגזים כל פעם,כולה עשר וחצי ועשה סיפור!",אמרתי עצבנית והתיישבתי על מיטתי,כאב לי הראש כבר מהכל
"תירגעי,תנשמי אוויר ותספרי לי מה עובר עליך",אמרה לי,"לא עובר עלי כלום,הכל בסדר…למה היית עם ליאור?",שאלתי בסוף
"אה…חיכיתי לך", אמרה לי וחייכה,"אוקיי..,טוב אני נכנסת למקלחת",אמרתי וקמתי,נכנסתי למקלחת ושקעתי על המים שזרמו,נתתי לעצמי לבכות,כשהורדתי את החולצה היו שני סימנים על הידים שלי,עכשיו הכרתי את דור האמיתי…

למחרת.

מנקודת המבט של אביאל

ישבתי במחששה ועשנתי,ליאור ורון ישבו לידי ודיברו
"אליאן מעלה לי תעצבים!",ליאור אמר והוציא עשן מפיו
"מה הילדה הפעם עשתה?",רון גיחך ושאל
"אני יודע…אתמול הייתה לה התנהגות כאילו משהו עובר עליה",אמר
"כשמדברים על משהו שעובר עליה…",רון אמר ונשמע בהלם,אני וליאור סבבנו את ראשנו וראינו את אליאן עם דור,הם החזיקו ידים והוא נישק אותה מול כולם,נכנסתי לעצבים פתאום,מה הזבל הזה עושה איתה?