' חסרת מעצורים ' פרק 1

' חסרת מעצורים ' פרק 1:

https://www.youtube.com/watch?v=bkx9kCdaaMg
( אתן חייבות לשמוע את השיר ברקע ! הוא ממש מוסיף לאווירה בפרק )

הוא הצמיד את שנינו לקיר המחששה," התגעגעתי אלייך.. " אמר ונישק את שפתיי בתשוקה. ידיו מהר מאוד מצאו את עצמם על ישבני, מוחצות את ישבני, גורמות לי לגחך על שפתיו.
" טוב יאללה, זוז, אני חייבת סיגריה " אמרתי, דוחפת אותו ממני ומוציאה סיגרייה מהתיק שלי.
" את יודעת, בתור הבת של ראש העיר את דיי מופרעת " צחק סהר.
" מה שנכון נכון " צחקתי, מעיפה את שיערי לצדדים כמו פרחה שמתגאה בתוספות שיער שלה.

טוב, אני דיי חושבת שצריך לעשות עכשיו היכרות. אני שירן, כולם קוראים לי שיר. לא אוהבת את השם שירן. כאילו, אני אוהבת את השם, דווקא שם יפה.. אבל אני דיי עושה דווקא וכל דבר הפוך ממה שההורים שלי אומרים לי. אז בגלל שההורים שלי קראו וקוראים לי שירן, ביקשתי מכל החברים שלי ומהמורים ומכל שאר העולם..לקרוא לי שיר. אני דווקא אוהבת את השם שיר, שם קצר וקולע.
אני בלונדינית, יותר נכון.. בלונדינית צבועה. בכללי השיער שלי חום כהה, אבל צבעתי אותו לבלונדיני. ואם לומר את האמת, אני הרבה יותר אוהבת אותו ככה. בהתחלה צבעתי לבלונדיני בגלל שרציתי לעשות בכוונה להורים שלי, שלא נתנו לי לעשות עגיל בטבור. אבל.. המשכתי לצבוע כל פעם מחדש לבלונדיני כי ממש אהבתי את איך שזה נראה עליי.
יש לי עיניים ירוקות, אני דיי שזופה בכללי.. בקיץ בכלל הצבע עור שלי נראה עוד יותר יפה. אבל גם בחורף גוון העור שלי שזוף. אני לא גבוהה ולא נמוכה, איפהשהו באמצע.
אני בת 17, בכיתה יא', גרה בתל אביב כמו שבטח הבנתן. ועוד משהו שבוודאי הבנתן, אבא שלי הוא ראש העיר של תל אביב. כולם ציפו ממני להיות לילדה טובה, כי.. אחרי הכל, אני הבת של ראש העיר. אבל עם הזמן הם דיי התרגלו שאני ההפך לגמרי מהילדה טובה של אבא.

" גברת פלג היקרה, אפשר להבין מה את עושה פה, כשאת בכלל אמורה להיות בשיעור מתמטיקה ? " שמעתי את קולה של המנהלת המכוערת שלנו.
" מעשנת, מה את לא רואה ? " צחקתי לה בפרצוף.
" סהר וגברת פלג היקרה והמצחיקה שלנו, אני רוצה לראות אותכם טסים מפה על טיל אם אתם לא רוצים להיות מושעים ל4 ימים הקרובים " אמרה בכעס.
" את יודעת, אם תכעסי יותר מידיי במשך החיים שלך יהיו לך קמטים ותמותי מהר יותר " אמרתי.
" שירן !!! עכשיו למשרד שלי !! " צעקה עליי ואני צחקתי, זורקת את הסיגרייה על הרצפה ומכבה אותה.

" ממתי את מעשנת בכלל ?! את יודעת מה הרושם שאת עושה על אבא שלך ! את הבת של ראש העיר למען השם ! את לא יכולה להתנהג כמו פרחחית ! " צעקה עליי אמא.
" לא אכפת לי מה הרושם שאני עושה מאבא. ושתיים, לא מעניין אותי גם מה את חושבת עליי. להת' " אמרתי וקמתי מהספה.
" גברת צעירה, את מרותקת לכל הסוף שבוע ! " צעק עליי אבא.
" מממ… אולי " אמרתי, צוחקת לו בפרצוף ועולה למעלה לחדר שלי.

עליתי לחדר שלי וישבתי על הרצפה, נשענת על הדלת ומקשיבה לשיחה של אמא ואבא.
" אני לא יודעת מה לעשות איתה, שלמה ! היא מדרדרת מיום ליום ! אתה מבין שרק בשנה האחרונה היא הספיקה להתחיל לשתות, לצבוע לבלונדיני, עגיל באף שבכלל לא הרשנו לה לעשות, והיא עוד עשתה עגיל בטבור, משנה את השם שלה משירן לשיר, מתחצפת לכל המורים ולמנהלת וכמובן גם אלינו.. אנחנו לא יודעים עם מי היא מסתובבת, עם יש לה חבר.. מה היא עושה בכלל ! שום דבר ! היא כבר חצתה את כל הגבולות, צריך לעשות איתה משהו " שמעתי את אמא אומרת.
יאלללללללללה, גם כן זאתי.

" בקיצור, יש היום את המסיבה שכל ת"א מדברת עליה ! אין מצב שלא הולכים ! " אמרה לי אליענה בטלפון.
" ברור שאין מצב שלא הולכים.. ! ניפגש שם ב22:00 " אמרתי וניתקנו את השיחה.
פתחתי את דלת חדר הארונות שלי והתחלתי לחפש מה ללבוש. הוצאתי שמלת מיני שחורה עם עקבים גבוהים כחולים. סלסלתי את שיערי עם הבייביליס החדש שקניתי לפני כמה ימים והתאפרתי.
איי לינר, מסקרה ואודם ורוד בהיר בהיר. השפרצתי על עצמי את הבושם של ניקי מנאז' והתגנבתי החוצה דרך המרפסת שצמודה לחדרי, שממנה יש מדרגות לחצר.
כן….ההורים שלי לא חשבו על זה עד הסוף כשהם החליטו שאני יגור בחדר הזה. אין לי אחים, אני בת יחידה.

" חשבתי שהיפיופה שלי מרותקת לסופש " שמעתי את קולו מאחוריי.
" חשבת לא נכון " צחקתי, מסתובבת אליו ומנשקת את שפתיו.
רקדנו ושתינו, הייתי ממש שיכורה.. יותר מידיי שיכורה אפשר להגיד. " סהר נעלם לי " אמרתי לרונה, חברה טובה שלי. " ראיתי אותו הולך עם מישהי לשירותים " אמרה.
" מ..מה " אמרתי, מקווה ששמעתי לא נכון.
" ראיתי אותו הולך עם מישהי לשירותים " אמרה שוב המפגרת.