חמישה כוכבים פרק 1- חלק 1

" אני נשבע לך שאני חף מפשע!" רדף האיש אחר וירחיניה שהטילה עליו אשמה , וירחיניה לא ריחמה אליו ולא שלחה את מבטה לעברו.

" אם היית אומר מלכתחילה את האמת , אז הכול היה קל הרבה יותר. בחרת לשקר בצורה הכי מכוערת שיש , אתה לא תעבוד עליי יותר . זה נגמר. יש לך זמן לחשוב על זה כשתהיה בכלא." הטיחה בו וירחיניה את כל מה שחשבה עליו.

" אני מתחנן בפניך , תקשיבי לי.." ניסה האיש לומר את כל מה שבליבו.

" אין לי מה להקשיב לך .. הרי כל מה שתגיד עכשיו , לא יעזור למחוק את מה שעשית." אמרה וירחיניה בעצבנות.

" קחו אותו ממני , אני לא רוצה לראות את פניו יותר." אמרה וירחיניה ונאנחה.

" כרצונך , גברתי." אמר השוטר ולקח את האיש משם. וירחיניה התקדמה לעבר המשרד ועברה דרך בעלה.

הוא קם אליה ולקח את שתיי ידיה . וירחיניה ירתה בו מבט כעוס.

" מה שלומך אשתי היקרה? איך היה במשפט?" שאל אותה איגנסיו .

" האיש הזה רימה את כולנו , מסתבר שהוא זייף חתימה כאשר הוא חתם על טופס השחרור, כשהוא יהיה בכלא , אני בטוחה שהוא יעשה המון חשבון נפש ויחזור לעצמו במהרה. " הוסיפה וירחיניה בעצבנות.

" כן , לזייף חתימה? אני בטוחה שעשית את הדבר הנכון . את גאונה , אהובתי." אמר לה , קם ממקומו כדי לתת לה נשיקה. אבל היא רמזה לו שהיא רוצה להיות רחוקה ממנו.

" הכול בסדר איתך , ויר?" שאל איגנסיו בדאגה.

" בטח , הכול טוב.." אמרה וירחיניה וחייכה.

" ויר , אני מכיר אותך, אם יש משהו שמדאיג אותך , תגידי לי ואני אטפל בזה , בסדר?" אמר איגנסיו בחיוך וקם ממקומו כדי לתת לה נשיקה על השפתיים.

וירחיניה היא האחות הבכורה , בת שלושים ושתיים. היא גם עורכת דין מוצלחת ובעלת לב טוב , עושה את זה בשביל איגנסיו, בעלה.

לוסיה בת השלושים , עמדה על הדוכן וניסתה לנאום כמו שהיא ידעה.

פתאום באמצע הנאום טלפון הנייד של פדריקו צלצל בלי הפסקה.

הוא הבחין שלוסיה הייתה עצבנית והייתה שמחה אם לא היה מפריע להרצאה שלה.

" אתה יכול לכבות את הצלצול? זה מפריע לי להתרכז!!" אמרה לוסיה בהתנשאות. " אתה יכול לצאת ולתת לי להמשיך מבלי להפריע? תודה." הוסיפה בלי חיוך והשתתקה.

" סליחה , זה לא יקרה שוב . אני מבטיח." מלמל פדריקו לעצמו.

" תודה על ההבנה , זה מאוד עוזר לי!" הוסיפה לוסיה בחיוך זחוח.

פדריקו שתק ולא היה לו מה להוסיף בעניין.

קרלה היא בת עשרים ושמונה , והיא למדה מלונאות .

" נו , אולי לא תפטרי אותי? אני רוצה הזדמנות שנייה, אני לא יכול לעזוב. את לא יכולה לפטר אותי." אמר האיש בעצבים.

" הנה ההזדמנות האחרונה שאני נותנת לך, לא מחר אתה תעזוב, אלא בזה הרגע תקח את הרגליים שלך ותעוף מפה." אמרה קרלה בהחלטיות.

האיש שלא נשארה לו ברירה, ארז את חפציו, והסתלק מהמלון.