חלום שהוביל למציאות , פרק 7 .

קרני שמש הראשונות שנכנסו מהחריץ של הווילון העירו אותי ,הייתי על הספה כשסמיכה מכסה את פלג גופי התחתון , שמעתי קולות של צלחות וסכום מהמטבח הסתובבתי לראות מה קורה עושה שם,
" ישי ?!" קראתי, " אהה התעוררת ?" שאל , " מה הייתי עד כדי כך רועש? " .
" לא נראה לי שזה הסיבה שהתעוררתי " אמרתי , " מה היה לך עוד פעם סיוטים ?", הוא שאל והופיע בפתח המטבח , הוא היה נראה מודאג, " לא , ואתה יכול להפסיק להתנהג ככה ?!, " בקשתי .
"איך ? " הוא שאל מבולבל , "לדאוג לי. כאילו כן .. תדאג לי ",הסתבכתי , "אבל הכול פעם שאתה נותן לי את המבט המודאג ,יש לך מבט מרחם על כול הפרצוף שלך, ואז כול פעם זה מזכיר לי את הכול,"
"אהה " הוא פלט , אבל את יכולה כול פעם מחדש להסתכל לי בעיניים , ואז אני אכשף אותך ותשכחי הכול , " הוא התקרב אלי ונישען על הספה מולי כשחיוך מתגרה על פניו , עינינו נפגשו , וכמובן שוב הכול נשכח , " די " ,אמרתי מובכת , הוא רק חייך הסתובב וחזר למטבח .. " לכי לצחצח שיניים " . הוא ציווה , התקדמתי למקלחת מובסת כולי , הוא התחיל לצחוק כשראה את התגובה שלי ," יותר יפה לך חיוך " הוא קרא אחרי, הסתובבתי אליו , נתתי לו מבט חמוץ , החיוך שהיה לו על הפנים רק התרחב , ואני הסתובבתי בחזרה ונכנסתי לצחצח שיניים , " איפה יש לך מברשת שיניים חדשה ?" שאלתי , "במגירה השנייה " ענה.
פתחתי את המגירה הכול היה שם מסודר פיקס , היה לו הספקה לשנה בערך מלא סבוני גוף ומלא שמפו והכול מסודר כמו חיילים , לקחתי את הסבון גוף פתחתי והרחתי את הריח שלו , זה היה ריח כול כך טוב , " מה לוקח לך כול כך הרבה זמן ?" ישי פתח את הדלת ותפס אותי מסניפה את הסבון שלו , חיוך ממזרי עלה על פניו " תפסתי אותך .." קרה . " "כן… " אישרתי נבוכה, והוא רק צחק וסגר את הדלת בחזרה , צחצחתי שיניים מהר ויצאתי , התיישבתי על הדלפק שהיה שם הנחתי את פני בין ידי , "מה עשית?" שאלתי , " אומלט" הוא אמר מרוצה , " או.. מה " הייתי בשוק , " אומלט .. מה את לא יודעת מה זה אומלט?" הוא שאל מופתע , " יודעת אבל מה אתה מכין לי אומלט על הבוקר?" שאלתי ,
"כי זה מה שאוכלים בבוקר, " הוא הניח את הצלחות מולינו , ראיתי מולי את האומלט הכי מושלם , ניסיתי בעצמי כמה פעמים לעשות את זה . זה לא הלך לי כול כך טוב בלשון המעטה , אבל הוא , הוא עשה את זה מושלם הביצה הייתה עם ירק , והוא מילא את האומלט הגבינות , לקחתי ביס , וזה היה כול כך טעים, " אתה חייב ללמד אותי איך לעשות את זה !" אמרתי , " אין בעיה זה לא כזה קשה ".
"לא אני רצינית אני לא יודעת לעשות את זה ניסיתי כול כך מלא פעמים …" הזהרתי אותו לקראת מה שיהיה לו . " זה לא בעיה מבחינתי , את זאת שתצטרכי לאכול את כול מה שלא עשית טוב.." קבע .
הטלפון שלי צלצל, על הצג היה רשום אמא , " האלו", עניתי .
תגידי את משוגעת את יודעת איך הלחצת אותי איפה את ?" היא צעקה לי באוזן הרחקתי את הטלפון מהאוזן , "אמא אני אצל ישי ".
" מי זה ישי ?" היא שאלה .
"השכן ליד , זה שהביא אותי הביתה . עניתי
"טוב , לא מעניין אותי תבואי עכשיו הביתה ,היא צרחה .
" אני חייבת ללכת הביתה " ..אמרתי אחרי ,שניתקתי. הוא היה נראה מבועס.
" אוקי ", הוא אמר ואסף את הצלחות הריקות .סם אותם בכיור , וליווה אותי ליציאה .
איך שנכנסתי הביתה אמא התנפלה עלי בחיבוקים , ובאין ספור הזהרות שאני לא יעשה לה את זה שוב , ושאם אני הולכת לישון אצל מישהו אני שולחת לה הודע כדי שהיא תדע איפה אני , ומובן שהיא התחילה לשאול אותי מי זה ישי.. ממש כמו חברה סקרנית..
חיוך עלה על פני , " ישי זה השכן שעבר לגור בבית ליד , הוא גר לבד כי ההורים שלו בלונדון יש לו משפחה פה אבל הוא העדיף לגור לבד , לא רצה לפול על הדודים שלו .
" ואיך הוא נראה ? " היא שאלה סקרנית , תפסתי בידה והובלתי אותה לחדר שלי , פתחתי את הדלת בחשש אבל הכול היה נקי הקיר צבוע מחדש ממש כאילו לא קרה פה כלום . הראיתי לה את הציור של ישי . " חתיך ", היא פלטה . "כן.." אישרתי.
"טוב תתארגני את כבר צריכה ללכת לבית ספר.." אמא התעשתה , לקחתי מהארון מכנס גינס גזרה גבוה , וחולצת חצי רופפת נעלתי נעלי אדידס שחורות ויצאתי מהחדר לקחתי את התיק שמתי בתוכו תפוח ליותר מאוחר.
דפיקות נשמעו בדלת אמא נגשה לפתוח , ומי אם לא ישי עמד בדלת עם חיוך שיכבוש את כולם ,כולל את אמא שלי ועכשיו עומדת ובוהה בו. התקדמתי מהר לכניסה לוקחת את הכול איתי מהר , " ביי אמא " קראתי מהר ויצאתי, משכתי אחרי את ישי שנופף לאמא שלי , " אולי תבוא אלינו היום בערב לארוחה ?" אמא שאלה לפני שהצלחתי לברוח .. " באמת אמא? , ארוחת ערב? " התלוננתי, " כן " היא קבעה , " אין לי בעייה לבוא לארוחת ערב "ישי פלט מהר, "מצוין !" אמא קראה בשמחה ."כן יופי " מלמלתי " רק זה היה מה שחסר לי באמת ".
נכנסנו בשער של הבית ספר , נוי רצה לכיווני , שמחה וחייכנית . " למישהי היה ערב נחמד אתמול.." אמרתי מחייכת בזמן שניפרדתי מישי . החיוך של נוי רק התרחב , " כן , הלכתי אליו הביתה היינו בחדר שלו הוא הדליק נרות ואכלנו מול סרט שהתנגן בטלוויזיה , ואז את יודעת הוא נישק אותי ואני אותו הענייניים התלהטו , ואז עצרתי אותו וסיפרתי לו שאני במחזור", היא אמרה בליווי פרצוף עצוב , והוא רק נשק אותי שוב ושכבנו חבוקים וראינו את הסרט , אחרי שהסרט נגמר הייתי ממש רעבה , הוא התחיל להקניט אותי שחזר לי את התיאבון וכול זה , החלתנו לעשות משהוא לאכול והיה ממש כיף עשינו צחוקים והיה כול כך כיף ," היא אמרה בנימה חולמנית .
" אני שמחה שהיה לך ממש כיף , אמרתי , גם לי לא היה ממש נורא אתמול , הייתי אצל ישי הכנו עוגיות עם קרם .." התחלתי להגיד אבל היא עצרה אותי " בבקשה תגידי לי שזה מה שאני חושבת שזה היה .." היא התחננה " זה מה שאת חושבת שזה היה " אמרתי בחיוך , " באמת ?"היא קראה בהתפעלות , " לא " יבשתי אותה , כול ההתלהבות ירדה , "אבל היה קרוב …עם הקרם שנשאר, דיי עשינו מלחמת קרם ".
" לפחות זה , בקצב שלך לא חשבתי שאפילו זה היה , " היא אמרה מבואסת . "
התיישבנו על הספסל , והסתכלנו על ישי ומתן שישבו בינתיים על הדשה שליד הכניסה , " אני כול כך אוהבת אותו" נוי אמרה ובהתה במתן , " נראה לי שאני מתחילה להתאהב בו" אמרתי כשאני בוהה בישי . נוי פלתה צעקה והבהילה אותי , ישי ומתן הסתכלו לראות מה פשר הצרחה , " את מתאהבת" היא צרחה , "ששש.." אמרתי וסתמתי לה את הפה עם היד שלי .
ישי שמע את זה , אני בטוחה עלה לו חיוך מאוזן לאוזן בדיוק כשהיא אמרה את זה , רציתי לקבור את עצמי איפו שהוא , " נוי " התעצבנתי " מה נסגר איתך למה את חייבת לצעוק ?"
"סורי" היא מלמלה בלחישה, ופלטה צחקוק , לא ידעתי שאני יכולה לשמח אותה ככה בשניה .
הצלצול נשמע ברחבי בית הספר , ונכנסנו לשיעור .

בהפסקת צהריים נוי נעמדה פתאום מול כולנו במקום הרגיל שלנו , " צריך לעשות מסיבת פיג'מות" . היא אמרה , " אפשר לעשות את זה בבית שלי" .ישי הציע . " כן ואני יכולה להביא לכם שאריות ממה שאמא שלי מכינה לארוחת ערב , היא הזמינה את ישי אז היא הולכת להכין מלא אוכל., הצעתי .
"אוווו אוכל של אמא שלך , אני בעד" עומר אמר . כולנו הסתכלנו על מתן מחכים לתשובה , " לי לא אכפת אפשר לחגוג אפילו עד מאוחר היום יום חמישי., הוא אמר . " אתה חייב להיות חכמולוג כול הזמן ?" עומר שאל את מתן , " היי תעזוב אותו הוא היחיד שבאמת חושב לפני שהוא מחליט משהוא." נוי התעצבנה על עומר .
"טוב חברה בואו נפסיק לריב נלך לכיתה" , וניפגש בערב . אמרתי והתרוממתי , עזרתי לנוי לקום והלכנו בייחד לכיתה . " אנחנו לא רבים " עומר צעק אחרי, " לא אתם רק מתווכחים" אמרתי בציניות מוחלטת , "נכון " עומר אישר , הסתכלתי על נוי " סתום" היא אמרה , " מקרה אבוד " אישרתי והתפוצצנו מצחוק, נכנסנו לכיתה חבוקות מאושרות , ומצפות שכבר יגיע הערב.