חלום שהוביל למציאות פרק 38 .

יישי התחיל בנסיעה שינו היינו במצב רוח טוב, הוא הושיט את ידו ושילב את האצבעות שלנו , הסתכלתי עליו , על העיניים המהממות שלו , על השפתיים שעינו אותי לפני כמה דקות , אוף אני רוצה עוד מהשפתיים האלה..
יישי הסתכל עלי לשנייה וכשראה שאני בוחנת אותו הוא סובב את המבט אלי שוב, " מה יש ?" שאל עם חיוך מאושר מזה שהוא תפס אותי בוהה בו .
" סתם .." אמרתי בפשטות והסתכלתי קדימה," יישי תזהר " צעקתי, משהיא יצאה מהחנייה ולא הסתכלה , לא לימינה ולא לשמלה , יישי ישר סם בקרס ועפתי קדימה , למזלי הוא סם את ידו עלי שאני לא יעוף לשמשה .
" את בסדר ?" שאל והסתכל לראות אם הכול בסדר , מי שהתפרצה לכביש צפרה לנו נופפה ביד משהו ועברה אותנו .
" חצופה" פלטתי בקול , " וכן אני בסדר , רק הלב שלי עלה לדופק 120 וכול הגוף שלי רועד מלחץ, מזל שאני לא נוהגת ".אמרתי ונשמתי עמוק מנסה להרגיע את הרעידות שיש לי בגוף . יישי היה מודאג, " אני בסדר .. אני רק צריכה כמה שניות להירגע " הרגעתי אותו .
"אוקי " הוא אמר אבל לא היה משוכנע .

החנינו את הרכב בחנייה מול הבית ספר נשארנו כמה שניות באוטו לא הייתי יכולה ללכת עדייו , יישי הסתכל עלי מודאג , לא רציתי שהוא ידאג לי , אין לו על מה לדאוג, אז לבשתי חיוך מאומץ ויצאתי מנסה להסתיר את הרעידות שיש לי עדין , " אריאל " יישי אמר ותפס לי את היד , " מה ?" שאלתי באדישות .
" כבר אמרתי לך אל תנסי לעבוד עלי , זה אף פעם לא הולך לך .." אמר בחצי חיוך , אבל בעיניים שלו ראיתי שהוא מודאג.
נשמתי עמוק , " יישי אני יהיה בסדר , אני.." התחלתי להגיד אבל נעצרתי הרגשתי תזוזה בבטן " מה ?" יישי שאל מודאג , הסתכלתי עליו במבט מופתע , " מה ?" שאל בבלבול .
הסתכלתי על הבטן שלי , " הוא זז" אמרתי מרימה את מבטי אל יישי , חיוך התפשט לי בפנים, יישי נרגע והתחיל לצחוק צחוק של הקלה .
" כבר חשבתי קרה משהוא " הוא אמר והעביר את ידו על ראשו , " טוב תכנית קרה משהוא " אמרתי מתחכמת .
" את יודעת למה התכוונתי . הוא תפס את ידי ומשך אותי אחריו לכיתה .
נכנסתי לכיתה מחויכת נוי ראתה אותי וישר התקדמה אלי קוטעת את מתן ששאל אותה משהוא .
" מה פשר החיוך ?" היא שאלה ישר בלי שלום בלי כלום .
"מה אין שלום ?" שאלתי נהנית למתוח אותה .
" שלום , מה פשר מהחיוך " היא אמרה בלי להשקיע מחשבה נוספת בעניין. מתן ועומר גם התיישבו סביב השולחן שלי ושל יישי.
" סתם הרגשתי אותו זז" אמרתי האדישות , איך שממש לא רגשתי עכשיו .
נוי קפצה בכיסא , " איזה מגניב ", קראה , " אפשר?" היא שאלה והחזיקה את היד מעל הבטן שלי , " הוא לא זז עכשיו" אמרתי , היא התבאסה עשתה פרצוף חמוץ ונשענה על הכיסא מבואסת .
צחקתי מהתגובה שלה, " אבל אם תביאי לי שוקולד.." רמזתי לה , היא קפצה מהכיסא רצה לתיק שלה הוציאה חפיסת שוקולד של עלית , השוקולד עם העדשים והושיטה לי את כול החפיסה , לקחתי שני קוביות ואכלתי אותם , מחכה שהוא יתחיל לזוז , כולנו הסתכלנו על הבטן שלי מרותקים לראות בליטה קטנה או כול דבר אחר, אבל שום דבר לא קרה , " הוא לא היה צריך לבעוט כבר ?" נוי שאלה.
" כן " אמרתי מבולבלת , אצל כולם התרגיל הזה עובד , למה לא אצלי , המורה נכנסה לכיתה וכולם חזרו למקומות שלהם .
לא הצלחתי להתרכז בשיעור רק חיכיתי שהוא יגמר, וכשהוא נגמר סוף סוף , יצאתי ישר לא מחכה לאף אחד מחייגת ישר לאמא , היא ענתה לי בצלצול השני " מה חמודה ?"
" אמא הוא לא זז" אמרתי בקול רועד, " מה ?" היא שאלה מבולבלת .
" היום בבוקר הרגשתי אותו זז, אבל כשלקחתי שוקולד כדי להרגיש אותו זז לא הרגשתי אותו , עד עכשיו יש לציין …" אמרתי הכול בנשימה אחת .
" אהה הבנתי " היא אמרה רגיעה , " מה את רגוע ככה אמא אני עוד שנייה מתפוצצת מדאגה פה .." התעצבנתי עליה.
היא התחילה לצחוק, " אני רגוע כי גם את וגם אח שלך עשיתם לי את זה , אתם הייתם ממש אדישים בקושי זזתם רק מידי פעם , ואם זזתם הייתי צריכה להתרכז ולהרגיש אם אתם באמת זזים או שאני מדמיינת , ואהבתם לזוז יותר בלילה ואני לא מתעוררת מכלום בלילה , כמו שאת יודעת ,אז את כול הזמן שישנתי וזזתם אני לא הרגשתי אתכם " סיפרה .
"רוב הזמן הייתי בכופת חולים בבדיקות , תמיד אמרו לי הכול תקין את לא צריכה לדאוג , אז באיזה שהוא שלב הפסקתי לדאוג, אבל אני בכול זאת אקבע לך תור למוניטור, כדי שתהיי רגועה." הרגיע אותי .
"אוקי " אמרתי לוקחת נשימה עמוקה וניתקתי , הסתובבתי כדי לחזור לכולם ופלטתי צרחה קטנה כשראיתי את יישי עומד מולי.
" משוגע ." נתתי לו בוקס בחזה ושמתי יד על הלב , " הבהלתה אותי" .
" סליחה , לא התכוונתי " הוא הצטער ," הכול בסדר ?" שאל בדאגה .
" אני נשבעת לך אם תשאל אותי את השאלה הזאת עוד פעם אני אצרח " אמרתי בחריפות ועקפתי אותו , הייתי עצבנית ולחוצה בייחד והשילוב הזה אצלי לא כול כך טוב , במיוחד אם אני מלאה בהורמונים .
" אריאל " יישי קראה אחרי מבולבל מההתפרצות שלי , " אני צריכה רגע לבד " צעקתי והמשכתי להתקדם .
הוא לא עקב אחרי יאמר לזכותו ואני הלכתי לפינה שלי בדשה האחורי יושבת מנסה להירגע , נשענתי על העץ הגדול שהיה שם שמתי את הידיים על הבטן, " תבעת שניה כדי להרגיע אותי " מלמלתי לבטן שלי אבל כלום לא קרה .
" נו אלוקים בבקשה תעשה שהוא יבעט, אני לא רגוע " התפללתי , כמה שניות אחרי זה הרגשתי וראיתי בליטה קטנה זז מצד ימין של הבטן שלי לצד סמאל , נשמתי עמוק ונרגעתי , " תודה " מלמלתי והתרוממתי לחזור לכולם , נזכרתי איך התפרצתי על יישי וחיפשתי אותו כדי לבקש סליחה חיפשתי אותו בכול מקום ולא מצאתי אותו , בלית בררה הלכתי לבדוק אותי הוא במחששה למרות שהייתי בספק הוא לא מעשן .
הצצתי מהפינה לא נכנסת לגמרי לא רוצה שייתפס לי ריח של עשן , רפרפתי בין הפרצופים ולמרבה הפתעתי ראיתי את יישי מחזיק סיגריה ביד חצי ממנה כבר גמור , הרמתי גבות בהפתעה , הוא ראה אותי וישר זרק את הסגריה לרצפה ורץ אחרי , נשמתי עמוק , נושמת אוויר נקי לריאות , הוא רץ אחרי וקרה בשמי , עצרתי והסתובבתי אליו , הושטתי את היד שלי קדימה כדי שלא יתקרב יותר מידי , " אל תתקרב " אמרתי בנוקשות , עמדתי מטר ממנו ועדייו הרחתי את הריח המסריח של הסיגריות .
" אריאל " הוא קרה אלי מנסה להתקרב ," אל.." אמרתי והסתובבתי להתרחק מהריח , הוא רף אחרי תפס את היד שלי , ניסיתי להשתחרר, אני שונאת את הריח של הסיגריות .
" יישי , אתה מסרח מסגריות ואני לא יכולה לנשום " אמרתי והוא הוריד את הידיים שלו מהכתפיים שלי , " אהה את לא כועסת שאני מעשן ?" הוא שאל מבולבל .
" לא למה שאני אכעס עליך ?" שאלתי גם אני מבולבלת ולקחתי כמה צעדים אחורה , " ורק שתגעה , אני מריחה ריח של סיגריות ממרחקים , וכדאי לך מאוד להפטר מהריח הזה עד השיעור כי אם לא תיפטר ממנו אתה מחליף מקום עם נוי !!" אמרתי ושמתי את הידיים על המותניים שלי .
" אוקי , אני אשתדל " הוא אמר , הסתובבתי בחזרה והתקדמתי לקנות לי משהוא לאכול הייתי רעבה .
נוי ראתה אותי מרחוק והניפה שקית בידה , " אם זה מה שאני חושבת שזה , את מלכה !" צעקתי אליה והתקדמתי יותר מהר.
"פתחתי את שקית , וראיתי את הטוסט שאני הכי אוהבת .
" מלכה "צעקתי לה באוזן וחיבקתי אותה , "" תודה " היא אמרה מצחקקת, התיישבתי על אחד הספסלים והתחלתי לאכול , סיימתי את הטוסט ב10 דקות מרוב שהייתי רעבה , " באה לי עוד" מלמלתי כשמצצתי את השאריות שהיו לי על האצבעות .
" נוי צחקה ושלפה עוד שקית שהייתה מאחוריה , " קחי נשאר לי עוד חצי" היא אמרה . הסתכלתי עליה ביראת כבוד , " אין עליך !" אמרתי וחטפתי את הטוסט , " תירגעי את מתנהגת כמו מורעבת " . היא אמרה צוחקת .
" לא אכלת היום בבוקר טוסט , איך את יכולה לאכול כול כך הרבה ביום ?!" יישי הופיע מולנו והקפיד לשמור מרחק , נוי שראתה ולא הבינה למה הוא לא מתיישב על הספסל התחילה לשאול למה הוא לא יושב אבל היא נעצרה באמצע רחרחה את האוויר ואמרה " אהה הבנתי " , היא יודעת שאני לא יכולה לסבול ריח של סיגריות .
" אני מציע לך פשוט להפסיק" היא אמרה ליישי .
" למה ?" הוא שאל מבולבל מעט .
" כי אריאל וסיגריות זה לא הולך בייחד , אם יישאר לך ריח של סיגריות היא תכריח אותך להתקלח כמה פעמים עד שהיא לא תריח את זה , ואם לא תרצה , היא פשוט לא תישן איתך" היא אמרה מושכת בכתפייה כאילו זה ברור מאליו , יישי הסתכל עלי בשאלה ,הנהנתי בראשי מאשרת לו שזה נכון , הוא נאנח ," בסדר אני הפסקתי מזמן אבל היום הייתי חייב לפרוק את התסכול שלי על משהוא והסיגריות היו הדרך הכי זמינה " תרץ את עצמו .
חייכתי , " מצוין " אמרתי והתרוממתי לכיתה והצלצול בדיוק התחיל לפעול .