חלום שהוביל למציאות פרק 31 .

זהו , מספיק עם הרחמים העצמיים אני חייבת לגרד את עצמי מהמיטה , אני חייבת לקום כבר, אני חייבת לצאת מהבית , עזבו מהבית אני חייבת לצאת מהחדר. אמרתי לעצמי והתגלגלתי בכוח נופלת למיטה, רק ככה אני אוכל לקום !
" התעוררת!" אמא אמרה מופתעת והפסיקה באמצע הלגימה מהקפה .
" כן.. כן… התעוררתי ,אני הולכת לבית ספר היום , אל תהיי כול כך מופתעת . אני כבר שבוע וחצי בבית " אמרתי והוצאתי את הספל המיוחד שלי מהארון, עשיתי שוקו והתיישבתי על השישי במטבח .
כשסיימתי להתארגן דילגתי לעבר הבית של יישי , דפקתי על הדלת ואחותו הקטנה פתחה לי את הדלת ," היי אושר, איך את מרגישה ?" שאלתי אותה וחבקתי . " אני בסדר" היא מהרה להגיד ומשכה אותי לחדר של יישי בליווי צעקות ' יישי חברה שלך פה..' היא פתחה את הדלת של החדר שלו הוא שכב על המיטה מסרב לקום , אומנם הוא כבר היה לבוש במכנס ג'ינס שחור וחולצה לבנה והשער שלו כבר היה מסודר בבלורית .
" אתה בא?" שאלתי אותו מסמנת לו עם הראש שיתחיל לקום .
" לא," היום את משלימה לי את החומר". הוא קבע והסתובב על הגב.
" לא..לא…לא.. אתה לא נשאר בבית למה נראה לך שאני הולכת היום , מה אתה חושב שאני אוכל ללכת לבד , אתה חיי בסרט" אמרתי וקפצתי לו על הגב, " אתה באה איתי היום , אני לא נשארת בבית לעוד יום !" אמרתי ממשיכה לקפץ לו על הגב.
" טוב, טוב , רק רדי ממני" הוא אמר והקול שלו עלה וירד עם הקפיצות שלי .
" יופי " אמרתי מרוצה והתרוממתי.
הוא לקח את התיק והמפתחות של הרכב , נפרד מאחותו לשלום והתחלנו לנסוע .
" נו אז את מרגישה יותר טוב ?,הוא שאל וסובב לשנייה את ראשו אלי,
כן אני בסדר גמור, רק היה לי סחרחורות כול שבוע, אני יהיה בסדר." אמרתי בביטחון , משכנעת את עצמי יותר ואשר אותו , עדיין היה לי סחרחורות מידי פעם והדבר שרציתי יותר מכול זה לזחול בחזרה למיטה ולהתכרבל בה לעוד כמה ימים .
"לא נכון את לא בסדר עדיין" הוא אמר קורא אותי כמו ספר פתוח .
" איך אתה עושה את זה ?" שאלתי אותו בשוק.
" לא צריך להיות מומחים כדי לדעת שאת משקרת" הוא אמר בפשטות והחנה את הרכב בחנייה שכבר הייתה שמורה לו .
" אני יהיה בסדר ." ניסיתי לנחם אותו.
" אוקי אבל עד שאת תהיי בסדר אני לא משחרר אותך לאף מקום , את איתי כול היום , אני לא הולך להוריד את העיניים ממך היום" . הוא אמר והסתכל לי בעיניים כדי להראות שהוא רציני.
" אם זה לא היה בגלל שאתה דואג לי כול כך , זה היה יכול להישמע רומנטי" מלמלתי.
" אל תחשבי שאני לא הולך ליהנות מזה " הוא אמר עם חיוך ממזרי על הפנים .
התקדמנו שנינו לכיתות , איך שנוי ועומר ראו אותי הם קפצו עלי בחיבוקים .
" אני כול כך שמח שאת פה , שאפילו לא אכפת לי שאחרת!" עומר צחק עלי, " עומר זה שאני עדיין לא מרגישה טוב , זה לא אומר שאני לא ירדוף אחריך סביב כול הבית ספר."אמרתי מזהירה אותו .
" טוב..טוב.. "הוא אמר מרים ידיים .
" אריאל , את לא מבינה כמה זמן חיכיתי לרגע הזה שיהיה לי ליד מי לשבת בשעות מתמטיקה, ושישי לי מי שיסביר לי איך עושים את התרגילים המעצבנים האלה" היא אמרה ומחצה אותי בחיבוק.
" אם תמשיכי לחנוק אותי לא יהיה לך מי שיסביר לך את התרגילים" מלמלתי חנוקה, והיא עזבה אותי מצחקקת .
" איפה מתן?" שאלתי מתבוננת סביב אולי אני אראה אותו.
"הוא לא מרגיש טוב "נוי אמרה , בחילות וכול מה שנילווה לזה " היא אמרה עצובה .
"משתתפת בצערך " אמרתי מצחקקת, זה אומר שהוא לא ייתן לה לבוא אליו כי היא יכולה להידבק .
"תפסיקי לצחוק עלי אני.."היא התחילה להגיד אבל המורה קטע אותה באמצע המשפט .
" כולם לשבת במקומות " המורה אמרה והתפזרנו ,יישי לא וויתר לי הוא התיישב לידי,לא שזה הפריע לי.
אחרי מספר שיעורים משעממים שבכולם יש לציין המורות הכריחו אותי להשלים את החומר והבטיחו שיהיה לי בוחן על מה שהפסדתי , וזה לא משנה להם למה נעדרתי העיקר שאני אשלים את החומר, יישי שמר על ההבטחה שלו והוא לא עזב אותי לרגע ופילו לשירותים הוא ליווה אותי.
" אתה לא חייב ללווות אותי לכול מקום , אתה יכול לשחרר קצת זה לא שאני אברח מפה או משהוא כזה" אמרתי בעודנו צועדים למקום הקבוע שלנו על הדשה , " אני כן חייב " הוא אמר .
" למה ?" שאלתי מבולבלת , למה שהוא יהיה חייב ללוות אותי לכול מקום .
" כי אני קוראה אותך טוב יותר מכולם , אני יודע שמאחורי כול ה.. אריאל הצוחקת והחייכנית יש את אריאל השבורה ששוחה בדם של עצמה " הוא אמר בכנות .
" אני לא יכולה להסתיר ממך כלום נכון ?" אמרתי מתבוננת בעיניי הים שלו .
" לא" קבע ותפס לי את הפנים ביד אחת ונשק לשפתי נשיקה חטופה .
" חצוף , זהמה שאני מכבלת ?" שאלתי ועשיתי פרצוף . הוא נשק לי שוב נשיקה קצרה יותר, "היי " מחיתי .
" זה מה שהיית צריכה לקבל בהתחלה אז תגידי תודה " הוא אמר והתיישב על הדשה .
התיישבתי לידו הוא אסף אותי אל בין זרועותיו ,מאמץ אותי אליו , מנחם אותי בדרך שלו , בדרך שרק הוא יכול .