חלום שהוביל למציאות פרק 15.

שיהיה לכולם שבת שלום וחג שמיח .

" מה כבר אתה יכול לעשות עם האוזן שלי ?" שאלתי את יישי אחרי שיצאתי מהמקלחת מיבשת את השיער עם המגבת .
" בואי אני אראה לך ,מה אפשר לעשות " הוא הושיט לי יד ,לקחתי את היד והתיישבתי לידו על המיטה , הוא שם כרית על הרגלים שלו וסימן לי עם היד לשים את הראש, אז הנחתי את הראש על הכרית , הוא הזיז לי את השיער אחורה והעביר את האצבע שלו לכול אורך האוזן , לאט לאט , זה היה כול כך נעים , עצמתי את עיניי מתענגת על הרגע, " עכשיו הבנתי למה אתה מתכוון", אמרתי .
" טוב , אני חושב שאת צריכה לסיים להתארגן , עוד מעת שבת " יישי הפסיק את הליטופים הנעימים אחרי כמה דקות .
" אוף.. אין לי כוח לעשות כלום , אני רוצה לישון " התלוננתי.
" אבל את לא יכולה לישון , תישני מתי שנלך להתפלל" הוא אמר והקים אותי מהמיטה.
"מה את לובשת" הוא שאל בזמן שסידרתי את השיער שלי , "לא יודעת , רוצה לבחור בשבילי ?" שאלתי .
" למה לא?, הוא אמר ופתח את הארון של התלייה , הוא ראה את הרול של הציורים שגלגלתי לקח אותם , והסתכל עלי במבט שואל .
" זה דברים שציירתי ולא מסגרתי" הסברתי לו , הוא הוריד את הגומייה ופרס את כולם על המיטה , רוב הציורים היו ציורים של חיות , בכול מיני שילובים של צבעים , היו עוד כמה ציורים של נופים יפים , וכולם היו בגדלים שונים , הוא הסתכל עליהם , ואז עלי, " למה את לא תולה את זה ? " הוא שאל בפליאה , " לא מסגרתי אותם " התגוננתי .
" אז מה ?, את יכולה לתלות אותם גם אם לא מסגרת אותם " הוא אמר כאילו זה ברור.
" איך בדיוק?" מה הוא רוצה שאני אעשה ידביק אותם עם דבק, חשבתי לעצמי.
" טוב אני לוקח את זה איתי, ואת לא מתנגדת ! " הוא קבע , " מה תעשה איתם ?" שאלתי חוששת לציורים שלי , ציורים שלי חשובים לי , אני לא רוצה שהם ייעלמו .
" סמכי עלי." הוא אמר והתקדם לדלת , " אהה ותתלבשי כבר עוד שעה נכנסת שבת !" הוא קרא אחרי שכבר יצאה .
בחרתי מהר שמלה פשוטה ללבוש ויצאתי מהחדר . אמא כבר הכינה את הנרות של שבת .
בכול פעם שאני רואה את הנרות של שבת אני מרגישה שלווה , מרגישה את הקדושה של השבת .
" אמא" 'קראתי לה ." מה ?" היא שאלה והסתובבה אלי , " יישי יצא ?" שאלתי , היא חיכה והנהנה עם הראש, " מה הוא עושה עם הציורים שלך ?" היא שאלה כבדרך אגב , הסתכלתי אליה במבט שמסביר לה שגם לי אין מוסג מה הוא רוצה לעשות איתם .
"אריאל " אבא קרה לי מהחדר, "מה?" שאלתי .
"בואי בבקשה לגהץ לי את החולצה " , הוא ביקש , " אני באה" קראתי והתקדמתי לחדר , שמעתי צלצול של פעמון , אמא התקדמה לראות מי זה ואני המשכתי לחדר, לקחתי את החולצה מאבא והדלקתי את המגהץ . שמעתי מהסלון את אמא אומרת היא שם ,תביא לה את זה היא תעזור לך .
הדלת נפתחה ויישי נכנס עם חולצה ביד ומבט שאומר לי בדיוק מה שהוא לא רצה להגיד לי, אני לא יכול לגהץ ואני חייב את העזרה שלך .
" צריך עזרה ?"ניחשתי .
" חייב , יותר נכון ." אמר והושיט לי את החולצה , הרמתי את החולצה של אבא כדי להראות לו שאני כבר מגהצת אז הוא התיישב על שרפרף שהיה בסביבה והסתכל עלי מגהצת .
" אני בסוף אשרף בגללך בסוף " אמרתי
" מצטער אני לא יכול לנתק את העיניים " , הוא אמר שקוע במה שאני עושה ." הפעם את צריכה להשתדל לא להישרף .הוא אמר וחיוך צדי עלה עם פניו .
"אני אשתדל" אמרתי .
הרגשתי את העיניים שלו עלי , כול מה שחשבתי עליו באותו רגע זה עליו ועל איך שהוא מסתכל עלי וזה מלחיץ אותי , ואני אפילו לא יודעת למה זה מלחיץ אותי , אני לא יכולתי להתרכז במה שעשיתי וכמעת תפסתי את המגהץ מהחלק החם , " אריאל" הוא קראה מהר , נבהלתי ועצרתי ," מה משוגע הבהלת אותי" , צעקתי " את רוצה לשרוף את עצמך ?!, מה לעשות לי בכוונה ?" הוא התעצבן אבל הפרצוף שלו שידר לי רק דאגה .
" זה בגללך " אמרתי בהתגוננות , " אתה מלחיץ אותי כשאתה מסתכל עלי ככה ".
" למה ?" הוא שאל לא מבין , כי אתה מסתכל עלי, וכשאתה מסתכל עלי…. אין לי מוסג מה זה איך להסביר מה זה עושה לי ולמה זה משגע אותי." אמרתי .
"אני רוצה מים " ציינתי , " תביא לי?" שאלתי .
" מה הקשר מים עכשיו ?" הוא שאל לא מבין והלך להביא לי, לקחתי מהר את החולצה שלו ובזמן שהוא הביא לי את המים סיימתי לגהץ בשקט וברוגע .
"הינה המים שלך , הוא הושיט לי את המים כשנכנס.
" אתה יכול לשתות אותם אתה " אמרתי , הנחתי לו את החולצה המגוהצת על הכתף ויצאתי מהחדר,
" את ערמומית ",הוא אמר כשיצא אחרי , "את בקשת מים רק כדי שאני אצא?!" הוא אמר אחרי שהבין . " כן " אמרתי בהחלטיות , אמא ואבא הסתכלו עלינו וצחקו .
"ממש כמוך" אבא לחש לאמא.
"מה כמוני? " שאלתי.
" אמא שלך בדיוק כמוך …כאילו את בדיוק כמו אמא שלך .. הבנתי אותי" הוא אמר בבלבול, " שניכם ערמומיות , אם אתם רוצות משהוא אין מצב אתם לא מקבלות אותו .. אתם תעשו הכול בשביל זה ".
" יש משהוא במה שאתה אומר" ציינתי והתיישבתי לידו .הוא עטף את כתפי עם ידו ונתן לי נשיקה על המצח , שמתי את הראש על הכתף שלו, אמא הייתה בצד השני של אבא . יישי עמד מולנו ראו שהוא מקנה שאני ככה על אבא שלי , חבקתי את אבא יותר רק כדי להתגרות בו , " טוב אני רואה שאני לא רצוי " הוא אמר לי והסתובב ללכת .
" לא אל תלך " אמרתי וקמתי אחריו משועשעת , תפסתי לו את היד והושבתי אותו , אבא הדליק את הטלוויזיה עד ששבת תכנס, שמתי את הראש על הרגלים של יישי ,הוא שיחק לי קצת בשיער , ואבר לליטופים באוזן נהניתי מכול רגע , והסתכלתי על הטלוויזיה המשעממת .
אחרי 10 דקות משעממות של צפייה בטלוויזיה , קמתי ומשכתי אחרי את יישי לחדר , נגשתי ישר לציור של יישי הוצאתי את הבד מהקרשים , " מהעושים עם זה ?" שאלתי אותו .
" אני בעד לתלות אותו בסלון שלי , רוצה ?!" הוא שאל .
"למה לא ?" אמרת י, לקחנו את הבד הלכנו לבת שלו , הוא הצליח איך שהוא לתלות את זה לא הבנתי מה הוא עשה אבל הוא הצליח לתלות את זה בעזרת אטבי כביסה ,רק שלא ראו את האטבים וזה היה ממש יפה .
"בהזדמנות אני יסדר את זה יותר יפה" .
הוא אמר וחזרנו הביתה , אמא כבר הדליקה נרות אז כיביתי את הטלפון ועזרתי לה להעביר את כול האוכל לפלטה .

שבת נכנסה, שבת קודש ,שבת מנוחה , יש לי עכשיו יומיים שלמים רק לנוח , יומיים שלמים להיות רק עם יישי ואמא ואבא ויוני הקטן…. שכול הזמן מסתגר בחדר וכנראה שאפילו לא יודע שניכנסה שבת כבר .
"יוני, תכבה כבר את האייפוד הזה ותלך עם אבא לבית כנסת ", צעקתי עליו .
" מה נכנסה שבת ?!" הוא שאל בתמימות , " כן מטומטם אם הייתה יוצא קצת מהאייפוד הזה הייתה יודע , נו מהר תתלבש אתה צריך ללכת , אני מביאה לך את הנעלים " אמרתי והלכתי לארון נעלים שיש לנו בחדר שרות הוצאתי לו את נעלי השבת ,וכשחזרתי הוא כבר היה לבוש , הוא לקח ממני את הנעליים נעל אותם ומהר רץ אחרי אבא.
יישי עמד בסלון פשט את החולצה שלו היה צריך וחשף את הגוף השרירי שלו ,בצד הימני שלו היה קעקוע של טקסט , לא ראיתי מה כתוב שם ,נראה לי שזה באנגלית , הבטן שלו הייתה עטורה קוביות יפות ומשורטטות ,היה לו שרירי חזה שאפשר למות מהם .
" אני יכול להרגיש את העיניים שלך חודרות את הבשר שלי " יישי אמר והסתובב אלי עם חיוך זחוח על הפנים .
הסתכלתי עליו , לא יודעת מה להגיד , אני חושבת שפכתי לעגבנייה באותו הרגע, פני התלהטו , "מצטערת אני לא יכולה לנתק את העיניים " חזרתי על מה שהוא אמר לי מנשא כמה שיותר להראות אדישה , ידעתי שזה לא הלך לי ," עכשיו תורי " הוספתי מתגוננת .
שנינו חייכנו אחד לשני כמו סתומים , " טוב אתה רוצה ללבוש את החולצה או ללכת ככה לבית כנסת?! " שאלתי " אבא שלי הלך מזמן , אתה לא תדע את הדרך בסוף" הוספתי .
הוא לבש מהר את החולצה התקדם אלי נתן לי נשיקה במצח.
"המצח גם שלי " הוא ציין הסתובב והלך אחרי אבא שלי.
חייכתי לעצמי והתיישבתי ליד אמא מאושרת , אחרי כמה דקות בלי הרוגע שיישי משרה עלי , הרגשתי את החיסרון שלו , שמתי את הראש שלי על הרגלים של אמא ,היא הרגישה בשינוי מצבי רוחי .
"הכול יהיה בסדר בסוף , את תיראה " , היא אמרה וליטפה לי את הראש כמו שעשתה כשהייתי קטנה.
" אני יודעת , אני רק מקווה שזה יקרה מהר! " אמרתי ועצמתי עיניים .