חלום- פרק 2- ג'ייק

"גייק חכה!" קרא אחריי הארי כשניסיתי לברוח ממנו אבל אז נעצרתי, רגליי כאבו."תישבע לי שאתה לא עושה את זה" אמרתי לו בעוד אני מתנשף והוא הניד בראשו "אני מצטער ג'ייק אני חייב" הוא שם את ידו על כתפיי לעידוד אבל אני רק הורדתי את ידו במהירות והמשכתי לרוץ במהירות עד שהתחלפתי לצורת הזאב שלי והמשכתי לרוץ, אבל עוד שמעתי מאחוריי עוד קריאות שמי, עד שהתרחקתי שלא יכולתי לשמוע.
—–
אני חייבת להזהיר אותה, פשוט חייב, טוב, על החיים ועל המוות.
התחלתי לרוץ לעבר בייתה שעמד ממש ליד היער ולכן היה אפשר למצוא אותו בקלות.
האור בבית שלה היה דלוק, אבל הבית היה שקט ביותר, שקט מסתורי ביותר, הם כבר שם.
—–
רצתי בכל כוחי, עד שהארי התנפל עליי והתגלגלתי אחורה ושמעתי את הארי אומר "תתרחק ג'ייק" ואז שמעתי צרחה מכיוון בייתה ואז נהמתי עליו ואמרתי לו במחשבותיי "תעזוב אותי הארי, אני זה שמחליט בשביל החיים שלי" ורצתי לעבר דלת ההזזה שהייתה בביתה וכשפתחתי אותה, זה היה כבר מאוחר מדי, טוב היה לי עוד שנייה להציל אותה.
התנפלתי על ליין, הזאב השני הגדול ביותר בחבורה, שהיה בצע שחור חזק ועיניו הבהירות והצהובות- חומות כאלה האירו את פניו.
שמעתי ליין אומר לי "מה אתה מטורף?!" ואני רק התעלמתי ממנו והורדתי את כל הזאבים ממנה והיא רק נפלה מהלם ואני התקרבתי אלייה כדי שתלטף אותי או משהו והיא רק התרחקה ממני כמה שיותר ואז התנפלה עליי בבכי ושמעתי אותה אומרת "טוב שיש גם זאבים טובים בעולם הזה, שזה אתה". ואז היא ליטפה אותי בעדינות ואני הבטתי לעבר החבורה וראיתי איך הם מתאוששים וחלקם צועקים עליי דרך המחשבות "מה אתה עושה ג'ייק?!" מליין ועוד צעקה מהארי שהופיע פתאום "תעזוב אותה ג'ייק, ומיד, אם אתה עוד איתנו" ואז נהמתי לעברם "היא שלי, ואתם לא תגעו בה"