חיכיתי לך-פרק 1
ישבתי על שפת הים, מחבקת את רגליי הקרובות לחזה שלי.
הרגשתי את משב הרוח עלי, מעיף, לאחור, את שערי הארוך. צמרמורת קור, עברה בכל חלקי גופי תחושה שאהבתי כל כך.
השעה כבר עשר בלילה.
הטלפון שלי מנותק ואף אחד לא יודע היכן אני.
רציתי להתנתק מהעולם לכמה שעות, שאוכל לחשוב רק על עצמי, ועל מה שצופן לי העתיד.
הרגשתי איך כפות רגלי היחפות נרטבות במים, והבנתי שהחלה הגאות.
לא נתתי לזה להטריד אותי, כי לא רציתי ללכת.
רציתי שהזמן יעצור ואני ישאר כאן לנצח.
החוף היה ריק מאנשים, רק אני הייתי על החוף.
הגלשן שלי היה ליידי, וחליפת הגלישה עלי, מוכנה כל רגע לצאת לגלישה בים.
התיק שלי שכב על החוף ליידי ובתוכו מכנס קצר בצבע כחול תכלת, חולצת בטן לבנה, חזיית תחרה לבנה, תחתון תחרה לבן ונעלי וואנס שחורות.
החלטתי שאני רוצה לחזור לגלוש.
שיחררתי את הברכיים והתרוממתי.
ניקיתי את הישבן מחולות ואז את הידיים.
לקחתי את הגלשן ורצתי לים.
השיער שלי התנופף מצד לצד.
הגלים לא הפסיקו לשניה, הם היו גדולים וכל כך יפים.
בסוף החוף שקרוב למקום שבו ישבתי, היו כמה סלעים גדולים, הגלים התנגשו בהם ונשברו.
הרגשתי את הקור של המים הקפואים חודר לגופי.
לאט לאט התרגלתי לקור המצמרר אך נעים והמים הגיעו לי עד למותניים.
נשכבתי על הגלשן והתחלתי לחתור עם הידיים.
חתרתי מהר ובקצב אחיד. הרגשתי את טיפות המים על גופי.
חתרתי ולא הפסקתי לא יכולתי כבר להבחין בחול של הים והבנתי שהגעתי למים העמוקים מאוד.
ראיתי שגל גדול מתקרב עלי, חתרתי במהירות וגל התקרב נעמדתי במהירות על הגלשן ייצבתי את עצמי והגל סחף אותי לקח אותי איתו.
הגל היה ענק הזזתי עם רגליי את הגלשן ונכנסתי מתחת לגל, פרשתי את הידיים לצדדים.
הגל נפתח לאט לאט ויצאתי מימנו, ההרגשה הממכרת הנעימה והחמימה שעוברת לי בחזה כל פעם שאני גולשת השתלטה עליי.
אהבתי את ההרגשה הזו, היא גרמה לי לביטחון.
סמכתי על הים ידעתי שהוא לא יבגוד בי.
המשכתי לעמוד על הגלשן.
השיער שלי התעופף לי על הפנים ולא ראיתי לאן אני גולשת.
איבדתי את השליטה על הגלשן ולא יכולתי להשתלט עליו שוב.
ניסיתי להעיף את השיער לאחורה והצלחתי, אבל כבר היה מאוחר מידי.
הגלשן שלי התנגש בסלעים הענקיים ועפתי מהגלשן.
התנגשתי עם רגל ימין בסלע.
במקום לבלום עם הידיים את הנפילה ולעצור את עצמי מלקבל חבטה חזקה בראש עיקמתי את הזרועה נפלתי לתוך הים ושקעתי לעומק.
לא יכולתי לנשום, הרגשתי את האוויר נחסם לי ואת המים נכנסים לגופי.
נאבקתי במים שניכנסו לי לפה וירקתי אותם לתוך הים, ניסיתי לעלות מעל פני המים. הרגשתי שאני מתחילה לצוף וראיתי שאני כמעט מעל פני המים.
הרגשתי את הרוח הקרה עלי, שוב.
השתעלתי והוצאתי את המים שהיו לי בפה.
היה לי קשה לנשום, ניסיתי להסדיר את הנשימות שלי אבל לא הצלחתי היה לי רק קשה יותר ויותר לנשום.
ניזכרתי במצב שהרגשתי כשגלשתי, בחום הנעים שעבר לי בחזה כשגלשתי, בתחושה שכל כך אהבתי, בתחושה שתמיד הרגיעה אותי.
הנשימה שלי כמעט וחזרה לסדירה.
האנדרנלין שהרגשתי כשעפתי מהגלשן עבר.
הרגשתי את הכאבים החזקים ברגל וביד שלי.
רציתי לבכות לא יכולתי לשאת בכאב הזה, הוא היה בלתי נסבל.
הכאבים רק התגברו וכל שנייה שהם התגברו ככה נוצרו לי יותר דמעות בעיניים.
נלחמתי עם עצמי ולא נתתי לעצמי להישבר.
לא הסכמתי לעצמי.
התקרבתי לגלשן שלי ותפסתי אותו נשכבתי עליו וצפתי לכיוון החוף.
ראיתי את החוף מזווית העין שלי וידעתי שאני קרובה לא ויתרתי לעצמי חתרתי עם יד שמאל והגעתי סוף סוף. השארתי את הגלשן על החוף וגררתי את עצמי למקום שבו ישבתי, כל נגיעה בחוף עם יד ימין הפכה ליותר ויותר קשה, בלתי נסבלת, כואבת, מייאשת.
גררתי את הרגל אחרי והגעתי למקום שישבתי בו.
פתחתי את התיק והוצאתי מגבת, היה לי קר הקור חדר לי לעצמות ולא הפסיק להכות בי.
הלסת שלי רעדה וככה גם הידיים.
תגובות (2)
הייי למה כל כך קצר ?! מה קוראה לה מה איתה אוף אני רוצה המשך …מהמן בטרוף וסוחף תמשיכי מהר ..
אני פשוט עייפה ורשמתי את זה היום בצהריים ולא היה לי זמן להמשיך
בקרוב תדעי מה איתה
אני חושבת שבימים הקרובים אני יעלה פרק נוסף!
ותודה על הץגובה אוהבת המון!!❤️