חיי לירז – פרק 1

ישבתי בחצר, מחפשת מה לעשות. הסתכלתי באייפון שלי וראיתי הודעה.

נכנסתי וראיתי שעומר שלח לי הודעה. עומר חבר שלי מכיתה ח'.

הוא היה האהבה שלי הראשונה! הוא יודע תמיד להצחיק אותי,

וכשאני עצובה לעלות לי חיוך!

היי, אני לירז בכיתה י' בת 16 וחצי. אני נראית טוב ( לפחות ככה חושבים ), גבוהה, רזה,

עיניים ירוקות, בלונדינית, מקובלת.

עומר בכיתה שלי, בן 16 וחצי, גבוהה, רזה, חתיך, עיניים כחולות, בלונדיני, מקובל.

אמא שלי אוהבת את עומר כאילו הוא הבן שלה. היא אומרת שאנחנו חמודים ביחד.

אמא שלי ואמא של עומר חברות טובות, הן המון פעמיים הולכות לבתי קפה ביחד.

יש לי בית גדול, עם בריכה, יש לי אוטו משלי ויש לנו מנקה כל יום.

טוב אז נחזור לסיפור –

עומר- 'יפה שלי התגעגעתי!'

אני- 'רק אתמול נפגשנו, כבר מתגעגע?'

עומר- 'אפשר לא להתגעגע אלייך?'

אני- 'חיים שלי!'

עומר- 'קטני, את זוכרת שאת באה אליי עוד חצי שעה?'

אני- 'ברור, אני בדיוק מתארגנת'

עומר- 'טוב חיים שלי, אז אני לא אפריע לך'

הלכתי להתארגן שמתי גופייה, ג'ינס סקיני ואולסטאר. עשיתי מחליק וירדתי למטה.

לקחתי מסטיק ואת המפתחות מהשולחן ויצאתי.

נכנסתי לאוטו שמתי שירים ויצאתי לכיוון הבית של עומר.

כשהגעתי עומר פתח את הדלת ונתן לי נשיקה.

נכנסנו לחדר של עומר, ועומר התחיל לדבר

"שבוע הבא יש לך יום הולדת, אז חשבתי שיהיה נחמד ללכת למסעדה את רוצה?"

הוא פשוט כזה מושלם! כמה שאני אוהבת אותו! רציתי לצעוק לו כן ענק, אבל לא רציתי

שיחשוב שאני מתלהבת.

"כן, בטח שאני רוצה" ניסיתי להשמע כמה שפחות מתלהבת.

"ואת זוכרת שבעוד כמה ימים…" הוא התחיל לומר אך עצרתי אותו והמשכתי

"עוד כמה ימים אנחנו חוגגים 3 שנים!" אמרתי וחייכתי חיוך ביישני.

"קטני זכרת!" עומר אמר בהתלהבות.

"בטח שאני אזכור, אמנם אני לא הכי טובה בתאריכים אבל את זה? אני בחיים לא אשכח!"

אמרתי ועומר התחיל לדגדג אותי, הוא אוהב לדגדג אותי בעיקר כי יודע שאני רגישה.

"די עומר, תפסיק" אמרתי תוך כדי זה שאני צוחקת.

"טוב נו, נוותר לך. אבל רק הפעם!" אמר וצחק.

"טוב" צחקתי גם אני.

לפתע קיבלתי הודעה מאמא.

'מאמי מתי את חוזרת הביתה? אבא פה והוא כועס, אמרתי לו שאת אצל בר. בואי מהר!'

אבא לא יודע שיש לי חבר, הוא חשב שנפרדנו. הוא מעולם לא אהב את הרעיון הזה.

"חיים שלי אני צריכה ללכת, אבא שלי הגיע הביתה! אז לפני שהוא יתחיל לעשות עניין.

דבר איתי עוד שעה"

נתתי לו נשיקה ויצאתי מביתו לכיוון האוטו.

נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע לביתי. כשנכנסתי לבית ראיתי את אבא עצבני.